מחנה חיים אבן העזר חלק ב קלא

אך נשאר עוד אופן אחד כגון שמדבק שני עורות באורך היריעה שלקח ב' יריעות קלף שכל אחת אורך חצי אמה ורוחב חצי רביעית אמה ודבק ב' קלפים הנ"ל בארכם וכ' עליהם שיטה קרוב לרביעית אמה ברוחב שילך הכתב על ב' יריעות קטנות המדובקים יחד ושאלו חבריי' דליתני רבותא הנ"ל שגם זה כשר בס"ת הגם שהוא ב' עורות והכתב הולך ברוחב על הדביקות היריעות והשיבו שכן אפי' ספרים אין נכתבין כן מה שמותר בס"ת ב' עורות היינו דוקא דיבוק ברוחב הקלף ששם אין הכתב עובר על הדבק וגם אינו עומד לקרוע אם דבוק ברוחב אבל דבוק באורך והכתב ילך עליו פסול אפי' בס"ת שעומד לקרוע כאשר יתפשט הספר וגם אינו פועל הדיבוק ליחד האותיות אשר חציו בא על קלף זה וחצי' על קלף הב' והוי כאילו האותיות אינם מוקפות גויל וזה שדייקו בלשונם הזך שנקט בירושלמי וז"ל נאמר דף אחד בב' עורות לית היא דרבה עכ"ל ולא כ' בדף אחד שני עורות אלא הוא הדבר אשר דברתי בדף אחד שני עורות הוי במשמע שבעמוד א' נמצא ב' עורות היינו שדבק עור בעור ברוחב אבל דף א' בשני עורות משמע שהויות העמוד נתהוה ע"י ב' עורות היינו שדבק קלף עם קלף באורך וע"ז השיבו שפסול גם בס"ת והבן זה כי לדעתי מקום הניחו מן השמים בזה

ותוספות הבינו בירושלמי מתחילה אשמעי' דס"ת נכתב בב' דפין היינו אפי' פרשה אחת בב' עמודים גמורים בב' עורות ומזוזה אינה נכתבת אלא בדף אחד שני עמודים בעור אחד כשר אבל בב' עורות ובב' עמודים אסור ואח"כ הקשה לאשמעי' רבותא יותר דס"ת נכתב בב' עורות היינו שכל עמוד הוא מב' עורות ברוחב הקלף זע"ז חצי הפרשה על חצי עמוד וחצי השני על חצי עמוד האחרון אשר ישלים האורך היריעה ותו"מ אין נכתבין אלא בעור אחד אבל חצי מזוזה על חצי עמוד הראשון וחצי הב' על חצי עמוד התחתון ביריעה אסור הגם שיחברם לעמוד א' דדיבוק אינו מבטל שם שני ספרים הגם שדבקם יחד חוץ בשיטה אחת ותפרה או דבקה שלא הוי פסולו מטעם ב' ספרים רק משום שאינו שלם אז מהני אם תפרם או דבקם יחד ואח"כ הקשה נאמר רבותא אחד בב' עורות היינו דיבוק ב' קלפים באורך ותי' שגם בס"ת אסור כמש"ל וק"ל

היוצא מזה דמעולם לא נשמע מירושלמי שיהי' אסור בס"ת לדבק קלף עם קלף ברוחב שעכ"פ אין הכתב עובר על הדיבוק רק אם דבק הקלפים באורך וכתב השיטות עובר על הדיבוק זה שאסור גם בס"ת ול"ק קו' קרבן עדה שתו' התירו לחבר שיטה ברוחב וירושלמי אסרו באורך וכן מותר ליתן מטלית של איזה שיטות דזה הוא דיבוק ברוחב ולענין אם ילך הכתב מן המטלית על הקלף או איפכא עיין בשו"ע וסי' ר"פ] בטו"ז ובש"ך ודוק

ואגב גררא אזכיר ראיתי במהר"ם מינץ שנתקשה בהבנת דברי תו' שתי' דאיירי שתפר השיטה להשלים שא"כ פלא מאי הבדל יש בין ספרים לתו"מ הא גם בס"ת פסול בלא תפירה ואם תפר כשר אפי' במזוזה וא"כ מה חילוק יש ביניהם וצע"ג

ובעיני יפלא מאוד דמצות כתיבת ס"ת ילפי' מן וכתבו לכם את השירה הזאת ואין כותבים התורה מגילה וע"כ צריך לכתוב כל התורה עיין רמב"ם פ"א מה' ס"ת אבל מי שכותב כל ס"ת עד לעיני כל ישראל ולא תפר היריעות ג"כ קיים מ"ע הנ"ל ועיין במג"א סי' ל"ט ובתשו' מהר"ם לובלין סי' ס"ח אם תפרו נשים את היריעות רק לענין אם יהיו ליריעות הנ"ל קדושת ס"ת יותר מקדושת חומשים יש עשרים פסולים אשר פוסל בו וא' מהם שצריך להיות מחובר בגידים טהורים ולענין אם לקרוא בו בצבור עיי"ש ובמשנה דמגילה דתנן אין בין ספרים לתו"מ דקאי ספרים על תורה נביאים וכתובים כמבואר בגמ' א"כ מנ"ל דצריך להיות תפורי' כלל לקיום המצות כתובת ס"ת או לקדושת חומשים להיות ככתובים ונביאים אבל לגבי תו"מ לא נחשבו כלל בשם תפילין לקיים בהם מצות תפילין או לקדושת תפילין אם לא נתפרו דחצי פרשה לאו תפילין נקרא וא"כ חידש הירושלמי שהספרים אפילו בלא תפורים הויין ספרים ובתו"מ לאו תפילין הם ולכן לא נכתבין אלא בעור א' וע"ז תי' התו' דבתפורין מהני אפי' לשם תפילין ודוק

נחזור לפירושינו בירושלמי דדיבוק ב' קלפים באורך שהכתב יעבור על הדיבוק זה פסול אפי' בס"ת דאין חיבור פועל לעשות האותיות כאחד מטעם דאין לדיבוק כח לעשות האותיות כמוקפת גויל ומיושב בזה פליאה גדולה אשר נתקשה הגאון מהר"ם מינץ בתשו' הנפלאה שדברי א"ז סותרין זא"ז דבא"ח כ' אם כתב תפילין ב' דפין בעור א' אפי' בב' עורות ודבקן יחד כשר עכ"ל וע"כ הך ב' עורות היינו פרשה אחת בב' עורות דומי' דרישא בב' דפין דאיירי בפרשה אחת דאל"כ הא אפי' של יד שבכל פרשה בעמוד לעצמו ומכ"ש בשל ראש דנכתב אפי' בד' עורות מופרדים וע"כ הך ב' דפי' בעור א' היינו פרשה א' וא"כ ה"ה הסיפא אפי' בב' עורות היינו פרשה אחת בב' עורות אפ"ה כשר ובא"ע הביא הד"מ בשם א"ז וז"ל דבק ב' עורות ביחד וכ' עליהם את הגט פסול מספק עכ"ל ואיך הוא מסופק בגט אי כשר אפי' אם כ' אחר הדיבוק ובתפילין פשיטא לי' דכשר אם כתב אחר הדיבוק והניח בצריך עיון והוא קו' נפלאה מאוד

ולפמ"ש נכון דבריו דבא"ח כ' אם דיבק ב' עורות ברוחב הקלף אז בוודאי כשר בין שדבק עמוד עם עמוד והוי ב' עמודים דבוקים יחד אבל הכתב אינו עובר על הדיבוק אבל בא"ע כ' שדבק ב' עורות היינו באורך הקלפים עשה הדיבוק ואח"כ כ' עליהם ברוחב את השיטות דזה פסול אפי' בס"ת אבל בגט יוכל להיות שכשר דאפי' אם לא הוקף גויל ג"כ כשר עיין בב"ש סי' קכ"ד אם נקרע בתוך הכתב היינו בתוך האותיות ועיין בפר"ח בהבנת אי נימא דגם בגט הוא כמו בס"ת ומזוזה ודוק ובכן מיושבים כל קו' הב"ש בסי' ק"ל איך מסופק הא"ז הא מבואר במנחות דף ל"ב דדיבוק מהני וכן בתו' סוטה מודים דדיבוק קודם הכתיבה מהני ולפמ"ש לק"מ דתו' ורמב"ם איירי בדיבוק רוחב הקלף וא"ז חקר אם מהני דיבוק לאורך הקלף אולי בגט יש להקל יותר מבס"ת אבל באו"ח איירי בדבק ב' עורות זע"ז ברוחב הקלף ואין הדיבוק נוגע לאותיות המכתב אז פוסק שהוא כשר ודוק

ובנידון שאלתינו שכ' המכתב של גט על ב' קלפים הנדבקים באורך הגט אז לכ"ע הוא ספק דאורייתא אם מהני הדיבוק ואין להקל בעלובה הזאת להתירה לעלמא ועיין בפר"ח סי' ק"ל ודוק כנלענ"ד.