מחנה חיים אבן העזר חלק ב קל

עורות והי' להם לתרץ דאיירי כאן בתפרם ולמה הביאו מירושלמי וצע"ג

ובמ"ש נכון דשם הוי שני עמודים גמורים ונחשב לב' ספרים אבל שיטה אחת בוודאי לא נחשב לספר בפני עצמו ויוכל להיות כשר אפי' בלא תפירה לולא שבירושלמי מבואר שמזוזה פסול אא"כ היא על עור אחת ותירצו שע"י התפירה הוי כעור אחד ודוק מאוד וממילא מיושב קו' ביאור מרדכי איך באמת מתיר רש"י להשלים שורה אחת אפי' דהוי שני עורות ולקמן פוסל רש"י אפי' שני עמודים בעור אחד ולפמ"ש ל"ק דשאני עמודים גמורים נחשבים שני ספרים אבל שיטה אחת בעמוד השני בוודאי כשר ודוק

ואוסיף נופך דבתלמוד שלנו נקט כ' על ב' דפין פסולה וממילא נשמע שיהי' על דף א' ובירושלמי אמרו אין נכתבת אלא בעור אחד וממילא נשמע בב' עורות פסול וה"ה כ' בירושלמי מזוזה אין נכתבים אלא בדף א' וממילא נשמע כתבה בב' דפין פסולה והלא דבר הוא למה אין השני תלמודים מדברים בסגנון אחד וצע"ג ולפמ"ש נכון דהגמ' דידן פוסל דווקא שני עמודים גמורים כדפי הס"ת שמתחילין בראש ומסיימים בסוף העמודים אבל עמוד וחצי עמוד אין בו פסול נמצא אין קפידא שיהי' בו דוקא עמוד אחד רק שלא יהי' שני דפין אבל בירושלמי נקטו שצריך להיות בדף אחד ובעור אחד משמע שתהי' נכתבת דוקא על עמוד אחד ואפי' עוד חצי עמוד ג"כ פסול ודוק

ובמ"ש מיושב לי מה שק' לי למה הקשה תו' מירושלמי ולא הקשו גם לשיטתם מבואר בגמ' דף ל"ג כתב על ב' דפין פסולה היינו שני עמודים עכ"פ מבואר דב' עורות פסול ואיך מכשרי' כאן ליקח שיטה אחת שכבר נכתבה ולהשלים דזה פסול אפי' לגמ' דידן ולתרצו ג"כ דכאן איירי בתפר ושם בלי תפירה ולמה הקשו מן ירושלמי וצע"ג ולפמ"ש נכון דמגמ' אין כאן קו' דלמא דוקא שני עורות הנעשים כשני עמודים שבכל עור יש עמוד שלם הוא פסול מטעם שני ספרים דלא לחנם נקט הגמ' על ב' עורות ב' דפין אלא להורות דדוקא ב' עורות כעין ב' דפין פסול אבל מירושלמי דמבואר מזוזה אין נכתבת אלא בעור אחד אז בוודאי שני עורות פסול אפי' בעמוד וחצי עמוד ותי' בתפירה כשר הדבר ודוק

ובזה נראה שמיושב קו' אחרונים שהקשו על תו' אי בתפירה כשר גם במזוזה א"כ מאי הבדל יש בין מזוזה לס"ת הא גם בס"ת פסול בלא תפירה וצע"ג ולפמ"ש נכון דבס"ת כשר בתפירה ב' עורות אשר כל עור הוא עמוד שלם בפני עצמו אבל במזוזה ב' עורות אשר הם שני עמודים פסולים אפי' אם יתפרם אחר הכתיבה כמבואר בסוטה דף ח"י בתו' שם ורק שיטה אחת כשר ע"י תפירה כי שיטה אחת לא הוי עמוד ודוק

ועלה בדעתי ליישב בזה סתירת תו' שבמנחות דף ל"ב מתירין ע"י תפירה לחבר ב' עורות אפי' אחר הכתובה ובסוטה דף ח"י פשיטא להו דאחר הכתובה לא מהני עוד תפירה ועיון בב"ש סי' ק"ל ובב"מ וצע"ג וחשבתי לתרץ דשם בסוטה איירי שני עורות ושני עמודים גמורים דתו' כ' שם וז"ל ולאו דוקא כשכ' חצי מגילת סוטה על דף זה וחצי על דף אחר אמרי' דחשיב שנים ספרים עכ"ל נגלה דאיירי בשני עורות ועל כל עור נכתב חציה של מגילה אז פסול בתפירה אחר הכתיבה דחיבורי אדם לא מבטל שם שני ספרים אבל בשיטה אחת דליכא עליו שם ספר רק דספר הראשון שחסר שיטה אחת אינו שלם אז בוודאי מהני חיבורי אדם לעשות שלם ודוק

אך א"כ ופלא בעיני על שדחו פי' רש"י דשני עמודים פסול מגיטין דף פ"ז דלמא גם שם איירי דלא כ' על דף השני רק חצי עמוד כמו שביארתי למעלה שיטת רש"י ואולי מצד הסברא דחאו לרש"י דמוכח מגיטין דף כ' דאם אמר והנייר שלי דאז הוי שני ספרים ואעפ"כ מהני מעורה מתחלת ברייתו ומהאי טעמא לא מחלק הגמ' בדף פ"ז אי עשה מהמקצת ששייר עמוד שלם ע"י אותיות גדולות עיין דוגמא במנחות דף ל' בסוף הספר עיי"ש ובש"ע יו"ד וא"כ שני עמודים בעור אחד יהי' כשר אפי' בשני עמודים גמורים יען דמעורה ויש לי לפלפל בזה למה התו' במנחות דף ל"ג הקדימו בקושייתם על רש"י להקשות מגיטין דף כ' ואח"כ חזקו הדברים מגיטין דף פ"ז ובסוטה הקדימו הקו' על רש"י מדף פ"ז והביאו מגיטין דף כ' ראי' דמעורה מהני כאשר העירותי בחידושי ואין כאן מקומו

אמנם דברי רש"י שפי' להשלים ליקח שיטה אחת מופלאים מאוד כאשר נתקשה בקרבן עדה שמבואר בירושלמי שאפי' בס"ת פסול אם השלים איזה שיטות וצע"ג עוד הקשה הנ"ל א"כ מכשרי' אפי' שני מטלית בס"ת הא מבו' בירושלמי שפסול בס"ת שני עורות בדף אחד עיי"ש וצע"ג

ונלע"ד בעזה"י לבאר פי' חדש דלא כאשר הבינו האחרונים דברי הירושלמי הנ"ל ואעתיק דברי הירושלמי פ"ק דמגילה וז"ל ריב"ל ולמה לית אנן אמרי' יש בספרים שאין בתו"מ שהספרים נכתבין בשני דפין ותו"מ אין נכתבין אלא בדף אחד השיב ריב"ח כתובה דרבה ספרים נכתבין בשני עורות תו"מ אין נכתבין אלא בעור אחד אמרי חבריי' קמי דר"י נאמר דף אחד בשני עורות לית היא דרבה א"ל שכן אפי' ספרים אין נכתבין כן עכ"ל מזה הבינו כל אחרונים שירושלמי פוסל אם דבק קלף על קלף לעשות עמוד אחד בס"ת והרעישו על תו' ורש"י מירושלמי הנ"ל כמובן

ובלבבי לא כן ידמה הנה במרדכי ה' קטנות גילה שירושלמי הנ"ל מפורש כדעת רש"י דשני עמודים בעור אחד ג"כ פסול במזוזה מדנקט מתחילה מזוזה בדף א' ובבבא השני' כ' מזוזה דוקא בעור אחד א"כ מבואר דרישא דמזוזה בדף אחד היינו עמוד אחד עיי"ש ולכאורה יפלא א"כ הוא ק"ו אם שני עמודים פסול במזוזה כ"ש ב' עורות וצ"ל דעכ"פ הוי גדולה מרישא דכשר בס"ת אפי' ב' עורות הגם שלענין מזוזה הוי ק"ו דפסול עכ"פ לענין ס"ת הוי רבותא דכשר בשני עורות אפי' ודוחק הוא

ולדעתי נ"ל לפרש בעזה"י במש"ל ריב"ל שאל למה לא תני הבדל שס"ת כשר בשני דפין דעושה מכל פרשה שני עמודים גמורים ובתו"מ דוקא בעמוד אחד ולא שיחלק לעשות שני עמודים גמורים משני פרשיות שמע והי' אם שמוע ואפי' עמוד וחצי עמוד לא נכתבין אלא דוקא בעמוד אחד והשיב ריב"ח תני' גדולה מזו דס"ת כשר בשני עורות היינו שכותב עמוד או עמודים הרבה בשני עורות הדבוקים זה בזה ברוחב למשל שיש לו קלף כל חתיכה מן רביעית אמה אז מדבק שני חתיכות יחד שיהי' אורך היריעה חצי אמה ובתו"מ לא נכתבין אלא בעור אחד ולא שידבק קלף עם קלף שיוכל אח"כ לכתוב המזוזה בעמוד אחד כל שתי פרשיות דהי' ס"ד דוקא על עמוד אחר יש קפידא במזוזה אבל אותו עמוד יוכל להיות מדובק ע"י שני עורות קמ"ל דלא.