מחנה חיים אבן העזר חלק ב יג

כבוד והדור לפני הקב"ה אם הנשיאים מביאים קרבנם והוא רק להתנאות להשי"ת והבן

רבה פ' שמיני על פסוק וידבר ד' אל אהרן וז"ל הה"ד פקודי ד' ישרים משמחי לב זה אהרן שהי' לבו עצב עליו בשביל בניו שמתו כיון שנתייחד עליו הדבור שמח שנאמר וידבר ד' אל אהרון אר"ת אימי' לא יכלה ביה ואת יכול קאים בי' חדא גופנא מסתמכא בכמה קני ובכמה דוקרין ולא יכולין קיימי' בי' ואת יכול קאים בי' עכ"ל

איש אשר הקדיש ימי חייו עתיו ורגעיו להיות נזיר אחיו שלא לילך בגן עדן תשוקות בשר נהפוך הוא עלה על סולם הפרישות ודרך על שליבות התבודדות לעלות בקודש ובצדקות עד שהשלים נפשו להיות כהן גדול מאחיו שנישא על מצחו ציץ בפיתוחי חותם קודש לד' לראות שכל רעיוניו ומחשבותיו ודעותיו עולים למרום איש כזה אין לו שאלות ובקשות מד' לראות בטוב עולם הזה רק אחת ישאל ואותה יבקש שפרי ישוה לו זרעו אשר הוליד יהיו ישרים ותמימים עבדי ד' כמוהו ואם זוכה ורואה נוסף גם זאת שבניו גדולים וטובים ממנו יתענג בעוה"ז תענוג מעין עוה"ב שבניו כשתולי זיתים שופכני שמריקין שמן הטוב בשבעה מצוקות במנורה הטהורה ואם גיל יגיל אבי הצדיקים שרואה מעשי ידיו להתפאר אומר הקב"ה לא די לצדיק לישב שלוה בעוה"ב לחסות בנועם ד' באור פני מלך חיים הוא מבקש לראות שלוה בחייו הלא הנאתו יגדל על כל תענוגי עוה"ז אשר יתעדן אחד העם ויתחיל לדקדק עמו כחוט השערה וישלח עליו חציו שיהי' לו צער ויגון שלא יגבה לבו בדרכי ד' אם רואה על במותיו חלל "טרף נתן ליראיו" ויראה במה נחשב הוא שפגע בו יד ד' יסתכל על עצמו ויאמר הרעותי את מעשי על כן מצאוני כל אלה וזה חידותם נשאו משל בעץ הגפן אשר הוא חלוש בכוחותיו רק פרי ישוה לו הוא היין אשר משמח אלקים ואנשים ולרוב צריך עץ הגפן עוזר ותומך בכמה קני ובכמה דוקרין" לולא כן האשכלות ענבים יכבדו וישבר עץ יבולם הוא אמם וזה אמרו "שהי' לבו עצוב עליו בשביל בניו שמתו" שהי' מצער עצמו שאין יסורים בלא חטא ולא מיתה בלא עון ודאג על עונותיו ופשעיו כדכתיב "הכינו לבניו מטבח בעון אבותם" ואמר חטאי גרמו כל אלה דכיון שנתיחד עליו הדבור שמח" שהסתכל אלו חטא ופשע לא ראה פני השכינה שנאמר "וידבר ד' אל אהרן' כל מקום שנאמר דיבור היא קשות שא"ר תנחום אימי' לא יכלה לי' ואת יכול קאים בי'" זה הי' הדבורים הקשים אשר נאמר עליהם וידבר ד' אל אהרן" המשיל לו משל "גופנא מסתמכא בכמה קני ובכמה, דוקרא ולא יכלון קיימי' בי' ואת יכול קאים בי'" כשם שאשכלות ענבים היוצאים מזמורת הגפן אם יגדלו ויכבדו משברין עץ אמם ואיך אתה יכול לעמוד להיות צדיק תמים אם אתה רואה בניך גדולים וטובים ממך עתה שנסתלקו שני בניך יכולת עמוד להיות כהן לאל עליון וליחד השכינה עליך והבן

רבה פ' תזריע על פסוק אשה כי תזריע וז"ל הה"ד אחור וקדם צרתני אמר ר"א אחור זה יום הראשון וקדם זה יום אחרון על דעתי' דר"א דכתיב תוצא הארץ נפש חי' למינה נפש חי' זה רוחו של אדם הראשון עכ"ל

אם האדם חי בעולם בתכלית להתענג גופו ולעדן בשרו בטיב עולם הזה אז ילדותו טוב מזקנותו כי בילדותו הוא כגבור לרוץ אורח לילך אחרי מראות עיניו ולעשות כל אשר יחפץ לבו ולא כן בזקנותו גופו נחלש איבריו עיפים ולא יוכל לצאת חלוץ למלאות נפשו בתענוגי העולם אבל אם הוצג האדם עלי ארץ להשגות תכלית שלימות הנפש ולהארות נר נשמתו זקנותו טוב מנערותו כי יצר לב אדם רע בנעוריו מבקש ממנו לצאת בכרם חמד תענוגי לב ולא אחרי חכמה ותבונה ובזקנותו לא ירדפו היצר עוד לאחוז תענוגי בשר והוא ישוש לצאת לקראת נשק כאשר ישיקו החכמה ובינה יחדיו וזה רמזו שהקב"ה ברא את האדם אחור וקדם צרתני "אמר ר"א אחור זה יום הראשון" בימי בחרות האדם הוא נסוג אחור וימצא עצמו חסר ולא מלא "וקדם זה יום אחרון" בזקנתו הוא איש שלם ותמים שהבריאה כן הי' "אדם עיר פרא יולד" כאשר יולד האדם הוא כעיר פרא "נפש חי' הוא שמו" שמו של אדם הוא ג"כ רק נפש חי' נמשל כבהמה "על דעתי' דר"א דכתיב תוצא הארץ נפש חי' למינה נפש חי' זה רוחו של אדם הראשון רוחו של אדם הוא רק נפש חי' נפש בהמה במשמע רק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" אם יפעל על עצמו אז ישיג שמו אדם בערב והבן

רבה פ' מצורע על פסוק דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם וז"ל כי הולך אדם אל בית עולמו בית העולם לא באמר אלא בית עולמו מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עולם מפני עצמו משל למלך שנכנס למדינה ועמו דוכסין ואיפרכון ואיסטרטיוטין אעפ"כ שהכל נכנסין בפולין אחד כל אחד ואחד שרוי לפי כבודו כך אעפ"י שהכל טועמין טעם מיתה כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו וסבבו בשוק הסופדים אלו התולעים עכ"ל

ראש אמונת אומן בעבודת הקודש הוא שיהי' הקב"ה תל תלפיות שכל עינים אליו צופות לעשות הטוב וישר בעיניו להיות עבודת איש נחת רוח ליוצרו ואם כן האדם תמים עם אלקיו ילך לבטח דרכו ויצפה שד' ישלח עזרו מקודש להושיע לו בכל אשר יפנה ואם אמנם ראתה הדבר שאין עבודת הצדיקים במשקל אחד שזה עובד בכה וזה עובד בכה פנים בפנים שונים בכל זאת כולם שווים לטובה כי כשם שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד כך אין שני צדיקים עובדים את ד' בשכם אחד אבל כולם יבקשו לחזות בנועם ד' לראות את פני קדוש יעקב סלה ואומרים שמע ישראל כשם שאין בלבבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד מחשבותינו ומעשינו לעשות כוונים למלאכת שמים ולשחר את פני אלקינו אשר ינהגנו על מות ועל כן מלאכי צבאות ידודון ידודון זה לעומת זה נגד אלקים זה בהליכתן וזה בחזירתן כולם עבדי ד' המה ויפגשו איש באחיו בהר אלקים וישק איש לרעהו ולכן עין בעין יראה שאיש אחד מחזיק ביראתו להתפלל כל היום להתדבק עם קונו בתפילותיו ואיש עומד למולו אשר מתפלל תפלה קצרה אכל בתורה עמל שיהי' כל מעשיו עולים במשקל הזהב שניהם שווים לטובה כחידת המסורה "כלו מעשיכם, כלו תפלות דוד בן ישי" רמז מי שפונה עתיו ורגעיו שיהי' כל מעשיו לש"ש אצלו כלו תפילות דוד ולא כהמון עם בבית ישראל שלא יכלו מעשיהם שיהי' שווים לטובה אבל שפתותיהם ירחשו כל היום בתפילות דוד בן ישי והבן וכן עין בעין נראה איש מלחמות יעיר קינה ברשפי אש שלהבת יה חפץ לבנות בית ישראל במקהלות אלקים ואיש עומד למולו במקום אחר במקהלות עם ד' לא יריע ולא יצריח ולא ישמיע קולו בקודש ישב וידום כף ישים לפיו כי מחשבתו אם אין שלום אין כלום לבו יגיד לו לילך