מחנה חיים אבן העזר חלק ב קכח

חדש לאביו ואעפ"כ הוה בכלל שינוי השם דבר זה נלמד מתוס' גיטין דף ל"ד ובתוס' דף פ' ובכה"ג הבעל עיטור והרשב"א מקילין דהא אפי' לא נכתב שם אביו כלל כשר דבמתני' קתני רק שמו ושמה שם עירו ועירה אבל שם אביו ואבי' לא קתני וה"ה תקנת ר"ג לכתוב וכל שום שיש לו ולה אבל לא תיקן וכל שום שיש לאביו ולאבי' וכיון שכתב עכ"פ אחד משמות של אביו טוב יותר מאלו לא הזכיר כלל שם האבות ועיין בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג שהאריך בנעימות מאוד לקבץ רוב שיטות לבאר כיון דלא כתוב כלל כשר וכיון שכשר אם לא כתב כלל וה"ה בשינה השם רק הגאון מליסא בס"ק י"ג הנ"ל דעתו דגם הבעל עיטור והרשב"א לא הכשירו רק בשינה כגון שם שיש לו בגליל כתב ביהודה שאז הוה שינה השם יותר טוב מאלו לא נכתב שם אביו כלל ומכ"ש אם הי' בגט עידי מסירה יעו"ש כי ערבים לאוזן שומעת ודוק

וכל זה דעכ"פ עשה שינוי שכתב שם שביהודה בגליל אבל בנידן שאלתינו דכתב שם אביו שמואל אשר הוחזק במקום כתיבת ונתינת הגט וגם במקום שהי' דר האב רק שלא הוזכר שם השני של אביו כי הוחזק במקום הגט רק בשם אחד מי יאמר שיהי' בכלל שינה שם אביו הלא לא שינה כלל באותו שם שכתב הלא אביו הי' באמת נקרא שמואל אפי' במקום דירתו ומה שלא הזכיר שם נח יען שנשתקע שמו כי הלא המגרש עלה לס"ת רק בשם בן שמואל מאי הוה דכתיב בכתובה שמואל נח הלא נשתקע שם נח לגמרי עכ"פ במקום הכתיבה ונתינת הגט וגם איש אחד ממקום דירתו אמר שלא שמע מעולם שנקרא נח אפי' במקום דירתו א"כ הוה נשתקע ממש ומה שכתוב ביא"צ טאפל היינו שבנו המנוח המגרש ראה שכתוב בכתובה שאביו הי' שמו שמואל נח וכתב כן ואטו היא"צ טאפל הוה פרסום הנגלה לכל ודוק (ועיין בב"י בשם א"ח ומקור השאלה בסי' קכ"ו וקכ"ח ועיין בגט פשוט)

ומה שיש לחקור יען דמעלתו נ"י כותב שאשת המנוח שמואל הנ"ל אמרה שמעולם לא נקרא אבי המגרש בשם נח רק כמדומה לה שבעלה עלה לס"ת בשני שמות שמואל נח עכ"ד אני אומר ממנ"פ אם נאמר שגם זה נכלל בכלל שינה השם יען דלא נכתב רק שם שמואל ולא נזכר שם נח א"כ אפי' ע"א כשר אין נאמן להעיד על שינה השם אחר שכבר נעשה הגרושין דהוה דבר שבערוה אין פחות משנים כאשר העיר הגאון מליסא בתורת גיטין סי' קכ"ט בחידושים אות ח"י יעו"ש מכ"ש שאשה אינה נאמנת ובפרט אשה והיא חמותה אשר הם מחמשה נשים שאפי' מת בעלך אינה נאמנת ק"ו להעיד שבעלה עלה לתורה בב' שמות ודוק

ועוד אפי' אם ע"א כשר יאמר כמדומה לי אינו בכלל עד ומכ"ש אם כבר האשה בחזקת מגורשת והוה יצא בהיתר עיין ט"ז יו"ד סי' ח"י בנאבד הסכין ועיין בתב"ש שדברי ט"ז המה מגמ' בקדושין דפח"ח אמת לאמיתה של תורה וה"ה כאן כבר נתחזקה למגורשת וזכתה בעצמה אין ע"א נאמן אם כבר היא מגורשת וביותר אם יאמר כמדומה לי שאין זה עדות וק"ו אם אשה שהיא חמותה אומרת כמדומה לי ודוק

וראיתי שחשש מעלתו נ"י יען דהבנים התחזקו בשם שמואל ואיך הרשו לעצמן לשנות שם אביהם אלא פשיטא דעיקר שמו הי' נח ונשתנה מחמת חולי לשם שמואל והחזיקו הבנים בשם החדש מחמת חליו והאב החזיק בעצמו גם בשם הישן וקרא עצמו שמואל נח והאריך קצת בזה אני לא אדבר מזה הרבה כי מנ"ל לחוש שהי' חולה ונשתנה שמו הלא כל דבר אוקמי' אחזקה רוב עולם בחזקת בריאים ולא ישתנה שם בחלים וגם רוב העולם מחזקים הבנים בשם אביהם הישן וגם מנ"ל דנשתנה שמו שנאמר לא יקרא עוד נח אלא שמואל דלמא רק הוסיפו שם על שמו כדרך העולם והלואי שהי' נודע כן א"כ נזכר עיקר השם מחמת החולה והגם בהמגרש עצמו הי' צריך ב' גיטין אבל בשם אביו אם עקרו שם נח והזכירו אח"כ עיקר השם מחמת החולי הי' די כי שם אביו קל משם המגרש עיין בזה בפוסקים אחרונים אבל אין להאריך בחששות כאלה לבדות מלבו שנשתנה שמו מחמת חליו ודוק

סוף דבר יש כאן עוד קולא בשעה שנודע החשש כבר מת המגרש ואין כאן חשש א"א רק חשש שמא נפלה לפני יבם וכבר הוחזקה למגורשת ול"ש לומר מחזיקים מאיסור לאיסור דהא מדאורייתא בודאי היא מגורשת ועיין ר"ש פ"ב דמקוואות ותמצא זה יעו"ש היטב) דאין כאן שינה לומר אם נשאת תצא והבנים ממזרים אפי' אם הי' בעלה חי וא"כ בנ"ד לדעתי אין להחמיר כלל שתצריך חליצה כנלע"ד בעזה"י קצרתי מאוד כי עלי בלבד לא יסמוך רק אם יסכימו בעלי הוראה אז גם אני מצרף עצמי להקל והי' לי להאריך בכל פרט ופרט רק הזמן אין מסכים עמדי דברי הד"ש. סימן לז

שאלה בגט שנכתב על קלף וניתן ע"י שליח הבא מארץ רחוקה ואחר הנתינה הורגש שהקלף הוא עב באמצע כל האורך הגט וחקרו על הדבר עד שנתגלה שזה הי' שני חלקי קלף שוים בארכם וע"כ הודבקו יחד עד שכמעט לא הי' ניכר לעינים והשליח מעיד שאין לחוש כלל שהי' חלוק בשעת כתיבה כי ראה בעיניו הכתיבה מהסופר ומי יודע אם לא בשעת העיבוד נעשה הדבק וכן נראה מתוך הכתב שעבר עליו כמו על שאר הקלף וקשה הדבר מאוד להשיג גט שני וכאשר הודיע זאת למקום הבעל נשבע הסופר שלא ידע כלל מהדיבוק הקלף ואין ספק שאם הי' דבק הי' זה מימים רבים לפני הכתיבה איך תהי' נידונת אשה עלובה הזאת

תשובה לכאורה הדבר פשוט הגם שרמ"א בסי' ק"ל הביא דברי א"ז שאם דבק ג' עורות ביחד וכ' עליהם את הגט פסול מספק עכ"ל כבר השיג עליו הב"ש והביא ראי' דדוקא חיבור אחר הכתיבה לא מהני אבל חיבור קודם הכתיבה מהני עיי"ש והטעם לזה כבר העיר במהר"ם מינץ סי' א' דאם תופר אחר הכתובה יש לפסול מטעם שמחוסר תפירה בין כתיבה לנתינה והתורה אמרה וכתב ונתן שלא יהי' מחוסר מעשה עיי"ש ואני הסברתי טעם הדבר דחבורי אדם אינו חיבור כאשר העיר בבית מאיר רק בשלמא אם דבק או תפר קודם הכתובה אז פעל הדביקות שלא יחודש שם פסול דשני ספרים אבל אם כבר נכתבו וקבלו החלקים כ"א לעצמו שם ספר אז חיבורי אדם אינו חיבור לבעל שם אשר כבר עליו והארכתי בזה עכ"פ כיון דנתגלה מפי סופר ועד וגם אנן סהדי דחיבור ודיבוק ע"כ נעשה קודם הכתיבה אז בוודאי סמכי' במקום עיגון לתקנת בנות ישראל לסמוך על הב"ש שדיבק קודם הכתיבה כשר ובפרט כאן שכבר הי'