מחנה חיים אבן העזר חלק ב קיט

דהבעל והאדון יכולין לכוף להאשה והעבד לקבל גט ושחרור כדי לסלק שעיבודם מעליו כמו שיכול לכוף אותם לעשות קנין במציאה והפקר דזכות הוא להבעל והאדון ה"ה קנין זה בגט ושחרור הוא להם ומהני כפי' בע"כ שיזכו בגט ושחרור שהגט והשחרור יבא להם כאחד וצע"ג

אמנם אחר העיון כהן שדעתו יפה הוא הקצו"ח עמוקים מחשבותיו דבודאי אי צריך קנין וזכיה א"א בע"כ ומאי דמהני אי יכוף לעבדו או לאשתו לקנות דבר יען דמהני מחשבות הבעל או האדון לפעולת ומעשה קנין אשר עושה האשה והעבד כמבואר סברה הנ"ל בנמ"י בפ' חזקת הבתים במודר בנכסי הגר דמהני מחשבת המקנה לפעולת העושה הקנין מכ"ש דמהני מחשבות הבעל והאדון לפעולת הקונה העבד והאשה ועיין בקצו"ח סי' קמ"ב אבל בגט ושחרור דצריך להיות כריתות שאין הבעל והאדון מסייע להם לכריתות ושחרור ולא מהני מחשבות הבעל והאדון אם גט ושחרור צריך זכיה וקנין וע"כ די אם נתן בידם אעפ"י שלא מכוונים לקנין וזכי' כלל וצדקו דברי קצו"ח ודוק

ואגב גררא אזכיר בקצירת אומר מה שאמרתי בימי נעורי ליישב דברי הש"ך סי' קצ"ח ור"ב דחצר צריך להיות מקודם שלו טרם שיקנה לו החצר את הכלים וקצו"ח השיג עליו בג' קושי' (א) מגיטה וחצירה באים כאחד (ב) מר"ג וזקנים בב"מ דף י"א (ג) מגמ' ב"מ דף י' דמהני בבהמה וכלים שעלי'

וחשבתי דרכי לתרץ בעז"ה ואקדים איזה הקדמות (א) הגם דחצר מטעם שליחות אתרבאי אעפ"כ הגם שידענו שליחות אדם לחבירו בכל זאת הוא דווקא אדם בר דעת דיש לו מחשבה לקנות או לפעול באחר חבירו אבל חצר לא ולהכי צריך קרא דחצר ג"כ הוה שליח ועי' ש"מ בב"מ דף מ' בשם ראשונים (ב) הגם דחצר ג"כ שליח ומהני מחשבת בעלים לקנין החצר הי' הסברה דווקא אם הבעלים עומדים ויודעים שיש אז דבר לקנות ע"י חצר שלהם אז הוה חצר שליח כמו דשליח פועל אם חישב לפעול לחבירו ה"ה מהני מחשבת הבעלים עם חצר שלוחם אבל דיהי' חצר קונה שלא מדעת בעלים יען דמסתמא נייח לבעלים שחצרם יקנה הוא חידש יותר שהחצר יקנה ועיין במהר"ם לובלין ובש"מ שם

ולפ"ז הך דמהני חצר בתורת שליחות ילפי' מגט ומגניבה ועיין ריש פ' הזורק ובב"מ דף נ"ו דלולא דיש רבוי בשניהם לא הוה ילפי' חצר דיהי' רשות כמו שליח או כמו יש ממש וא"כ אני אומר דבר חדש בעז"ה בתורה כתוב "אם המצא תמצא בידו הגניבה" וידו מרבה רשות א"כ מוזכר בתורה מתחילה הרשות ואח"כ הגניבה ומשמע מתחילה צריך להיות רשות שלו ואח"כ קונה חצירו דאל"כ יכתב התורה אם המצא תמצא הגניבה בידו משמע שהגניבה בא עם היד יחדיו אלא עכ"ח דתורה הקפידה שיהי' הרשות מתחילה ואח"כ ימצא באותו רשות גניבה (ובגט דכתיב וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויעי' רש"י ותוס' ר"פ הזורק מדלא כתיב ובידה יתנו משמע דהגט מביא היד דגיטה וידה באים כאחד) ועיין בש"מ שפסוק המצא תמצא בידו הגניבה קאי על שעת גזילה ועכ"פ יש רמז בקרא דצריך להיות חצר מקודם שלו טרם שיקנה בו דכל קנין חצר חידש רק גמרי' מהמצא ושם כתיב בידו הגניבה דרשות הי' מקודם שלו כמו ידו ממש שהי' לו כח קנין טרם שיגנוב ודוק

והנה הקצו"ח בסי' קצ"ח מביא דברי ריטב"א אי יוכל אדם לעשות קנין לעצמו והכריע הקצו"ח בקנין דיש בעולם מהני להתנות עליו שיקנה גם בו אבל לעשות מדבר שאינו קנין לקנין לא מהני יעו"ש ולפ"ז דמצינו קנין חצר וכלים באגב שקונה יחד יוכל להתנות בפי' שיקנה חצר וכלים ביחד אבל שלא מדעתו לא מהני חצר וכלים בפ"א ושם בבהמה וכלים בב"מ דף י' שאמר קנו בהמה וקנו כלים שעליו או מר"ג וזקנים שאומרים בפירש שיקנה יחדיו או בעבד ואשה דלא משכחת אלא אם גטה וגטו וידם באים כאחד הוה סתמא כפרושו מהני חצר וכלים ביחד אבל שלא מדעת הבעלים אין החצר קונה שלא מדעת בעלים וכן משמע דברי ש"מ והגהת אשר"י שהביא קצו"ח בסי' קצ"ח והיה לי בזה פלפול עם הגאון החריף ר' אהרן זינגער זצ"ל ממט"ד אבל כעת לא מצאתי קונטרס הנ"ל ולא באתי אלא לשם שמים להחזיק התורה ולכבוד לומדים על כן יאמר שלום בזה. סימן לד שלומים אלף למחו' הרבני המאור בתורת ראשוני' ואחרונים וידיו רב לו ה"ה כ' הקצין ר' אלי' שענקעל נ"י בק"ק קוטב במדינת גאליצען

אחד"ש אודיעהו כי כבר בקשתי שלא יעמוס עלי כזה מה הוא הנוגע לגדולי פולין להשגיח עליו ולא שמע בקולי אבל אני מודיע לו איזה דבר אשר הוא יקר בעיני לשורש גדול אשר נוגע לענינים חמורים אבל על גוף המעשה לא אשוב עד אשר אדע דבר ברור כי חלילה לי להתערב חוץ אם אדע מגביות עדות כראוי לדבר גדול כזה

שאלה איש א' שהוא משוגע זה לערך שמונה שנה וגם אני מכיר אותו לאיש משוגע בעוד שהייתי בטארנא ונקרא בשם עבער (משוגענער) דהיינו שמקרע כסותו והולך ערום ויצא יחידי בלילה והכל דרך שטות וזה יותר מחצי שנה שלקחו אותו לבית החולים ושכרו איש לעמוד עליו במקל ובשוטים לרדות אותו בכל עת שידבר דברים ישרים ולהשיב על מה ששואלים ואח"כ לאחר ג' חדשים נסעו לאיזה ב"ד וגם זה האיש העומד אצלו במקל נסע ג"כ עמו כדי שישיב בדברים ישרים ושאל המורה המסדר הגט מי הוא האיש הזה והשיב אותו במרמה שהוא א' מקרוביו וגירש את אשתו שמה ושב לביתו והניח אותו בלא שומר והוא נהג בשגעון כאשר בתחלה וגם קודם נסיעתו לגרש הי' אצלו ת"ח וראה שהוא שוטה ממש רק מה שהתירו ב"ד הוא מטעם כיון שזה האיש עומד ובדקו אותו והשיב כהוגן ונשאת המתגרשת לאיש עכ"ל

תשובה הענין חמור מאוד וכמעט לא אוכל להאמין הנהי' כדבר הזה במדינת פולין להתיר א"א ע"י מקל רודף אשר למד לאיש שוטה לאמור תשובה הגונה ובפרט הלא הצריכה האשה להמתין ג' חדשים טרם שנשאת לאיש הכי שתקו גאוני פולין אם לא שנתברר שהי' חלים האיש בשעת הגט וחוששני לדבר שלא להיות בכלל מוציא לעז על הגט ח"ו ע"כ לא אשיב דבר על הנידן הנ"ל רק אחלק לו איזה הערות אשר לדעתי ראוי' להתבונן עליהם לדינא ואשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר בעזה"י

הנה בכמה מקומות בש"ס השוו חז"ל חרש שוטה וקטן שהמה פטורין ממצות ואינם נענשין על עבירות ואינם משלמים אם הזיקו וכדומה מן הדברים.