מחנה חיים אבן העזר חלק ב קיד

איסור להתירה לעולם לא חפץ לכרות יעו"ש באריכות ויש לי ביאור בחדושי בעזה"י

ולפ"ז עדי קידושין מעידין להוציא ממון הוא גוף של האשה מרשותה ולהכניס ברשות הבעל ועדי גרושין מעידין להוציא ממון מרשות הבעל להכניס את הגוף ברשות עצמו עכ"פ מעידין על ממון וצריך דו"ח ועשאי"ל ודוק

וא"כ נחזי אנן אם באו עדים ואמרו לבעל שאשתו זנתה ותהי' אסורה לבעל לבעול אותה לעולם דומה אם באו עדים ויאמרו לאחד נתנסך יינך ונאסר בהנאה דנאמן אפי' ע"א אם אין הבעל דבר מכחיש (ועיין ש"ך יו"ד סי' קכ"ז ס"ק ג' שנתקשה הא א"כ ע"א קם לממון להפסידו ממונו ובחדושי יש לי תי' על כמה פנים תל"י) וא"כ יהי' נאמן אפי' ע"א דמעיד לאיש שאשתו נאסרה בזנות רק התורה גילתה דילפי' דבר ערוה מממון דבעי שני עדים אבל לעולם ל"צ לא דו"ח וגם עדות שאי"ל ותלי' בפלוגתא דהרא"ה ועיין בנב"י סי' ע"ד דף פ"ט ומה שהעיר על זה

אמנם תלי' אי אשה זנתה ברצון אם הבעל מחויב לגרשה אשר נסתפק בו הנב"י מהד"ת א"ע סי' י"א ואם אמרי' שמחויב לגרשה א"כ הם באים להפסידו ממונו קנין שלו והוה דין ממון ממש אבל אם אינו מוכרח לגרש אז דומה כאלו הגידו שיינו נתנסך ודוק

ולא אוכל לעצור ברוחי להעלים ממך אשר הערותי במקו"א דגם בזנות העדים פועלים האיסור ומיש"ש ביבמות פ"ב דין ח"י נגלה רז זה שכ' וז"ל בשלומא שהאשה אינה נאמנת לאסור עצמה על בעלה שהתורה לא אסרה היכי שלא ידע שנטמאה אם לא בקינוי וסתירה וא"כ אפי' את"ל האמת שזינתה התורה התירה לו והיא משועבדת לו וקרקע עולם לפניו עכ"ל (אמנם בסוטה דף כ"ז אל ישא בת דומה ואל ישא דומה שפי' רש"י שתזנה ולא ידע ובא עלי' באיסור משמע דלא כיש"ש ודוק) מבואר מדבריו כל זמן שהבעל אינו יודע שאשתו זנתה אינו אסורה עליו כלל ולא הוה כאלו אכל חלב בשוגג אלא כאלו לא אכל חלב אבל בודאי אם הבעל ראה באשתו שזנתה אז לא תהי' שמיעה גדולה מראי' ונאסרת עליו (ועיין תוס' כתובות דף ט') ומה דלא מהני בגט וקידושין ידיעת הבעל והאשה יען דגט וקידושין הוא דבר אשר עיקרם ושרשם או לאסור או להתיר על כל העולם ולא מהני בלא עדים אשר נאמנים על העולם עיין ברמב"ם בה' אישות וגרושין דאתמול היתה אשת איש והיום תנשא לאחר או תמול היתה בחזקת פנוי' והיום תהרג והזנות אשר מגיע בין האיש ובין האשה אז ראית הבעל כמאה עדים וה"ה אם נאמן עליו כבי תרי עיין תוס' קדושין דף ע"ו וזה יסוד גדול בעזה"י

ולפ"ז על כל אסורים אשר מעיד העד אין ראי' שלו מחדש דבר דהלא אם האשה נדה כבר היא אסורה ואם החתיכה חלב כבר היא חלב או אם נתנסך היין כבר הוא אסור אז נאמן ע"א ול"צ דו"ח דל"צ הגדה בב"ד יען דידיעת העדים לא פועל על הדבר והאמיתת הדבר נאמן ע"א וק"ו תרי אבל בעדות אישות אשר העדים פועלים על הוויות האיסור בהיתר לא מבעי בקידושין וגרושין אלא אפי' בזנות פועל עדותם דלולא שהם ראו לא הי' איסור על הבעל וכל דבר אשר נתהוה בעדות הוה המקום עדות בב"ד וכל דבר המתהוה בעדות בב"ד צריך דו"ח אם אמת נכון הדבר ועיין בספרו פלס חיים בסוגי' דלשמה פלפול ע"ד החו"ד כנלע"ד לחדש בעז"ה

ואגב גררא אעתיק לך מה שמצאתי כתוב אצלי על הגליון הנב"י הערות קטנות (א) (בדפוס פראג דף פ"ב בד"ה ודע) סי' ע"ב בסתירת היתר א' ד"ה ואחר שביררנו] כתב וז"ל אבל גיטין וקידושין ודבר ערוה מנ"ל כלל בהו דרו"ח עכ"ל כ' וז"ל פלא בעיני דבגמ' כתובות דף ל"ג אמרו עדות בן גרושה לא בעי התראה דכתיב משפט אחד משפט השוה לכולכם וא"כ מבואר דמשפט אחד לא קאי על דיני נפשות ודיני ממונות לבד אלא גם על בן גרושה וה"ה על סוטה וערוה דעדות בן גרושה הוה רק עדות ערוה עיין קידושין דף ס"ו בתוס' רי"ד שם בן גרושה פסולו בשנים רק כבר האיר עינים הש"ש ש"ו פט"ו דיש הבדל פסול בתולדה כגון פסול בן גרושה או פסול ממזרת צריך שני עדים אבל פסול הנתהוה ע"י מעשה כגון זונה או גרושה או אשה ע"ז נאמן ע"א ומביא ראי' מרמב"ם יעו"ש אבל התו' רי"ד סובר דאפי' לפסול משום שם זונה הוה דבר שבערוה וא"כ מצינו דמשפט אחד קאי על בן גרושה שהוא דבר ערוה וה"ה על סוטה וצע"ג

(ב) בנב"י (בדף פ"ה) [שם בסתירת היתר ג' בד"ה] מדברי הר"ן וז"ל א"כ עדי זנות בלי התראה דג"כ אין שום חיוב מיתה בעדותן מועיל עדות מיוחדת כמו בדיני גיטין עכ"ל וכתבתי על הגליון וז"ל עיין בתשו' מיימנית ה' אישות סי' כ"ה שכ' וז"ל ואע"ג דכיעור דחזא האי לא חזא האי הא קיי"ל הלואה אחר הלואה מצטרפין ואע"ג דאמנה דקמסהיד האי לא קמסהיד האי מיהו תרווייהו אמנה קמסהידי ה"נ תרווייהו אדבר מכוער קמסהידי ותצא וכן משמע מדגרסי' בירושלמי פ"ק דסוטה נתיחדה עמו בפני שנים צריכה גט שני באחד אין צריכה ממנו גט שני א' בשחרית וא' בין הערבים וזה הי' מעשה ושאל ר"א בן תדאי לחכמים ואמרו אין זה יחוד וכו' עד אמר יובא כהדא דאין מקבלין מן העדים אא"כ ראו שניהם כאחד ריב"ק אומר אפי' ראו שניהם זא"ז אלמא דריב"ק כה"ג נמי הוה עדות ומצטרפין וקיי"ל כוותייהו עכ"ל ולדברי נב"י הלא אפי' אם בקידושין אין מצטרפין לאיסור זנות מצטרפין ודוק

(ג) (בדף פ"ט) [שם בסימן ע"ד] בד"ה ומה שדחה שהשיב הגאון ר"י בכ"ר דוד דלא יכול לומר לחייב שבועה דא"כ מאי אהני הלא ישבע ויפטר והשיב הנב"י וז"ל לא אדוני עדיין יכול לומר לחייבו שבועה באתי ולפוסלו אח"כ לשבועה אם יהי' עוד ע"א שנשבע לשקר עכ"ל וכתבתי על הגליון שנעלם באותו רגע דברי תוס' סנהדרין דף פ"ו ע"ב ד"ה גניבה אתחלתא דמכירה הוא וז"ל א"נ הש"ס לא חש בטעמא דלפוסלו לעדות באנו מדאצטריך לעיל למימר להלקותו ושמא איצטרך היכא דמיפסל מעיקרא וקאי עכ"ל הרי דתוס' מסופקים אי יכולים לומר לפוסלו לעדות באנו והתם בתרי דעכ"פ ברור פסול לעדות וק"ו בע"א אשר צריך צירף עוד ע"א ודוק דברי אחיך הדש"ת. סימן לב

שאלה איש מהימן בא לשאול שהוא ראה באשת איש שזנתה והיא אשת איש נכבד ממשפחה יקרה וחשובה בישראל אם מחויב להודיע את אשר ראו עיניו לבעלה או אם בעבור כבוד הבריות כבוד משפחה הנכבדת יוכל לשתוק כי עד עכשיו לבי' לפומי' לא גליא.