מחנה חיים אבן העזר חלק ב קט

באחר ויען כי אנה לידה מקרה לא טהור אמרה שלא ידעה עד היכן הגיע שאם תקבל גט לא תהי' מאוסה בעיני האיש אשר חפצה בו ומהכ"ת תהי' נאמנת על בעלה ואינו רשאי להאמינה מחמת חדר"ג וכיון שהוא אינו עושה איסור גם עליה אין איסור כשיטת ר"א ממיץ

ואעתיק דבר מחידושי נדרים דף צ' בתו' ישנים וז"ל וא"ת טמאה אני לך אמאי לא מהימנא הא שויתה אנפשה חד"א כדאמר בקידושין פ' האומר קדשתני והוא אומר לא קדשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ותי' הרב ר' אליעזר דלא מצינו זונה שהיא אסורה לינשא לכהן דוודאי הוא מוזהר עליה אבל היא אינה מוזהרת עליו הלכך גם לדבריה אינה אסורה בו וק' דאמר פ' יש מותרות דף פ"ד כל היכא דאיהו מוזהר היא נמי מוזהרת וע"ק דבגמ' אמר דאוכלת בתרומה שלא להוציא לעז על בניה ואמאי יהא גבי תרומה שויא נפשה חד"א עכ"ל

הכונה נ"ל הך איסור דשויא אנפשה חד"א היא דוקא אם אשה פנוי' אומרת א"א אני או אשה טהורה אמרה נדה אני או אדם אומר בשר זה נבילה וכדומה דעכ"פ שייך אותו איסור לגבי גוף אשר עשה הך היתר לחתיכה דאיסורא דהא פנוי' תוכל להיות א"א ואשה טהורה תוכל להיות נדה והבשר יוכל להיות נבילה כמו כשרה דהך אדם אסור בנבילה אז אפי' אם אדם אומר על חפץ היתר שהוא איסור בשם איסור שהוא מצוה עליו ושייך בו אז שייך לומר שוי' אנפשי' חד"א אבל איסור זונה הוא איסור דשייך רק לגבי כהן דהא ישראל מותר בשם זונה דאפי' א"א שזנתה ברצון אינה נאסרה לבעלה משום זונה רק משום טומאה דהא אם נתגרשה מבעלה יכולה להנשא לישראל אחר אף שיש עדים שזנתה ברצון יען דשם זונה לא נאסר בישראל וא"כ דלא שייך שם זונה להיות אסור בישראל אז אם אשת ישראל שזנתה ברצון או אשת כהן שאמרה נאנסה ואנו חוקרים שתהי' נאסרת מכח שאחד"א מכח שם זונה אז אמרי' כיון דליכא עליה שם איסור זונה כלל איך נימא שוי' אנפשה חד"א באיסור דלא שייך גבה לעולם רק אם באמת זנתה ונעשית זונה לגבי כהן שהוא לא יבעול זונה אבל אי אפשר שהיא תשוה נפשה חתיכה דאיסורא מכח שם זונה דהא לעצמה לא הוי שם זונה שם איסור ולא שייך לאסרה עצמה בדבר דלא שייך בה וזה שסיים וז"ל הלכך גם לדברי' אינה אסורה בו עכ"ל דהא היא לא נעשית חתיכה דאיסורא והבן והקשה תו' עליו הא אם באמת זנתה אז גם היא מוזהרת עליו א"כ יש משכחת שם איסור גם עליה וא"כ הגם דלא זנתה והוא לא נאסר נימא שווי' אנפשה חד"א דהא יש משכחת גם עליה איסור אם באמת זנתה ור' אליעזר כיון דלפני עצמה לא משכחת איסור זונה רק משום דכהן עכ"פ לא שייך שאחד"א והבן והקשה תו' בתוקף עכ"פ אם באמת נאנסה אסורה בתרומה מכח עצמה א"כ נימא עכשיו שוי' נפשה חד"א והבן ור' אליעזר סובר דאיסור שוי' נפשה חד"א הוא רק במה שאמרה טמאה אני לך לאסור לבעלה אבל איסור תרומה בא אם יש עליה שם זונה וע"י איסור שלה לא קבלה שם זונה והבן ובזה מיושב חקירת שב שמעתתא ש"י פ' י"ט שחקר אם בכל שוי' נפשה חד"א יש איסור על איש אחר למשל אם פנוי' אומרת א"א אני אם יש גם איסור על הבועל והביא ראי' מר"א ממיץ הנ"ל דליכא איסור ולפמ"ש שאני איסור כהונה דאין עליה הך איסור בעולם אבל בא"א אני הוא איסור ישראל א"כ לגבי האיש יש איסור ודוק. סימן ל ברכת שמים מעל ראש גבר אחי האברך הרהמ"ג החו"ב כבוד הרב ר' זוסמאן נ"י אבדק"ק האלאש

אהובי אחי נ"י מכתבך בהשאלה וגם חידושי רעיונך הגיעני ומן השמים עכבוני שלא להשיב לך כאות נפשי ואמרתי להראותך שהתחלתי ללמוד ואכתב לך איזה השגות על הגאון נב"י אשר הפליא לעשות בסי' ע"ב ותשובת השייכים לזה ותשיבני דבר להצדיק דברי הנב"י ואולי עד אז יהי' בידי להשיב לך דבר ברור בעזה"י

(א) ראיתי בנב"י ח"ר סי' ע"ב שחידש דעדי זנות ל"צ עדות שאתה יכול להזימה דהרי אם הוזמו לא נאסרו על נשותיהם והוה עשאי"ל כקו' התוס' על בן גרושה ועכ"ח כתי' התוס' דדרשי' לו ולא לאשתו ולא קאי עלי' כאשר זמם וא"כ הוה בזנות כמו בבן גרושה דל"צ כלל עדות שאתה יכול להזימה דלא קאי עלי' כאשר זמם יע"ש

ולדעתי מופלא להבין חידושו דפי' הפסוק ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו היינו כאלו הוא יהי' חייב בדבר אשר העיד על חבירו למשל אם העיד שחבירו חייב על חילול שבת נחשב כאלו הוא הי' המחלל שבת ונסקל ולכן בנידון אם הי' העדים כהנים ומעידים על כהן חבירם שהוא בן גרושה הקשה תוס' שפיר למה יהי' מועיל עדותם הלא המה ראוים לקבל הזמה ולומר דיהי' נחשב פסולים לכהונה ואעפ"כ הוה הדין אם הוזמו דלא נפסלו לכהונה אז נגלה דהוה עשאי"ל אבל בודאי מעולם לא הקשה תוס' א"כ איך יהי' עדי ישראל נאמנים לומר על כהן שהוא בן גרושה הלא המה לא יכולים להעשות בני גרושה להיות פסולים מכהונה וא"כ איך יהי' עדים ישראל נאמנים לפסול כהן מכהונתו זה לק"מ דמה שאינו יכול להיות בעדים הזמה כאשר זממו לעשות אינו עושה דבר דתורה לא חידש ועשיתם כאשר זמם רק אם הגוף עכ"פ ראוי' לכך ובישראל לא שייך פסול כהונה לכן הקשה על המתני' הלא בעדי כהן דיכולים להיות פסולים משם בן גרושה ואעפ"כ לא נעשו בן גרושה תחתיו והבן וא"כ כאן בעידי זנות לו יהי' שנחשב לנו כאלו העדים זנו באשת איש ועברו עבירה מעשה זנות כמו האשה שמעידין עלי' מ"מ אם האיש זנה עם א"א לעיני כל רואי שמש אעפ"כ לא נאסר על אשתו ומהכ"ת אם העיד על א"א שזינתה והוזם יהי' הוא אסור באשתו הלא אין איש נאסר על אשתו אפי' אם זנה עם עריות וא"כ ל"ש בו לעשות כאשר זמם אבל עכ"פ צ"ל עדות שאתה יכול להזימה והבן

(ב) עוד ראיתי שם שהוכיח דבממון ל"צ עדות שאתה יכול להזימה דהא מצרפים עדות מיוחדת והלא עד הראשון יכול לומר לחייב שבועה באתי כמו בסנהדרין דף מ"א ובב"ק דף כ"ד

ונלע"ד לחלק בשלומא שם בנערה מאורסה לו יהי' שב"ד מקבל עדות להרוג אותה עכ"פ גם זה מקובל מעדות הנ"ל שהיא נאסרת על בעלה משעה שהעידו עד שנהרג אותה אסור לבעל לבעול אותה וא"כ בעכ"ח הב"ד מקבל עדותם לאסור אותה על בעלה וא"כ יוכלו העדים לומר רק זאת חשבנו שתהא אסורה ולא חשבנו להעיד גם להרוג אותה וה"ה בב"ק דעדים יאמרו אנן לא הווין יודעים שכולם הבאים לב"ד באים בעבור שור הנ"ל וחשבנו רק להעיד על השור להיו' תם ולשלם חצי נזק והגם שב"ד מקבל עדותם להיו' שור מועד ולשלם גם נזק שלם אבל בתוך נזק שלם נכלל גם