מחנה חיים אבן העזר חלק ב קו

ואמתיק הדבר בעזה"י כאשר אעתיק דברי רשב"א בגיטין דף ע"ה בד"ה מכלל כתב וז"ל תמי' לי אשמעתין אמאי לא דייקו מקרא דנתינה בע"כ הוה נתינה דהא גבי אשה כתיב ונתן בידה וקיי"ל בעכ"ח ומסתברא דלא אמר נתינה בעכ"ח לא שמה נתונה אלא בנתינה שמפסיד בכך המקבל מה שהוא שלו כי הא דאמר לה לאשה הר"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז דאשה זו קנוי' הוא אצל הבעל וקנינו קרי' רחמנא כדכתיב כי יקח איש אשה וקנין כספו הוא וכדאמרי' לקמן בפ' המגרש דף פ"ה א' חוץ מתרומותיך מהו קנין כספו אמר רחמנא וביבמות פ' אלמנה והלכך כשאתה בא לסלקו משלו בעכ"ח אל תסלקנו ודכוותי' בית בבתי ערי חומה וכו' וכו' הלכך נתונה בעכ"ח בכי הא לא הוי' נתינה אבל גט אשה שאין בעלה קנוי לה שאינו מקיח את עצמו וגט שחרור נמי שאין הרב קנוי לעבדא אלא שיש לאשה שיעבוד על בעלה בעודו תחתיו כשהוא בא לסלק שיעבודו מעליו אם אתה בא לומר שאינו יכול לסלקו אלא מדעת האשה נמצא שאתה מחייב את שלו בעל כרחו ואל תחייבהו עכ"ל מפורש יוצא מדברי רשב"א יען שהוא אינה קנינה אבל היא הוה קנינו א"כ אם אינו יוכל לסלק שיעבודו בע"כ של האשה והעבד נמצא אתה מחייב את שלו בעל כרחו ואל תחייבהו וה"ה אם הוא מבקש מקנינו היא אשתו שתשמע אליו לקבל הגט בלי כפיה והיא נותנת כתף סוררת הוא פטור מכל שיעבודי' כי היא מורדת בו בלי לשמוע בקולו ופטור מכולם כי היא עשתה שלא כדת והוא מבקש כדת שאדון יצוה על קנינו ודוק

ולכאורה הי' נראה שריטב"א חולק בזה דבש"מ בכתובות דף ס"ד בד"ה אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כותבין אגרת מרד על ארוסה מביא בשם ריטב"א וז"ל היינו כשתובע לכנוס ואינה רוצה היא דאי כשתובע לגרש והיא אינה רוצית להתגרש מאי מורדת איכא הרי האשה יוצאה שלא לרצונה אלא ע"כ כשתובע לכנוס איירי עכ"ל וקשה הא הוא מבקש שתקבל ברצון הגט ולא מבקש לכופה ע"י סרדיוטים כי היא החביאה עצמה שלא יוכל ליתן לה הגט ובכל אופן לא יוכל לגרש אותה על כן כותבין אגרת מרד אלא פשיטא ליה לריטב"א הגם דתורה גילה ונתן בידה דבעל יוכל לגרש אותה אפי' בע"כ ועיין רשב"א גיטין דף ע"ה) היינו שיוכל לאסור אותה וליתן הגט בידה אבל הוא אינה מחויבת לשמוע בקולו לקבל הגט כאות נפשו יען שעל ידי זה יהי' נפסק שיעבודה וצע"ג

שוב ראיתי דלק"מ בודאי אי אפשר לכתוב אגרת מרד עליה להפסיד כתובתה דהא לא מתכוונה להכאיבו ולצערו נהפוך הוא שניתן להצילה בנפשה שכל מחשבתה להציל עצמה שהיא אוהבת אותו ואיך יכתוב עליה אגרת מרד הלא באישות לא חטאה כנגדו הלא אפי' אם מרדה במלאכה אין כותבין אגרת מרד ואפי' מאן דסובר דכותבין אם מרדה במלאכה שאני התם דגם זה חלק מאישות אבל אם היא חפיצה להיות אשה לשמור כל עניני חיובה אינה מורדת אבל עכ"פ גם הוא לא נחשב כמורד אם מבקש שתקבל הגט ברצונה דהיא קנינו ומחויבת לשמוע בקולו ואם לא תשמע אליו א"כ הוא כופה בזה שלא יתן שיעבודו שאר כסות ועונה דעביד אינש דינא לנפשיה עד שתשמע לקולו וצדקו דברי ב"ש בעזה"י (אחר ימים מצאתי ראי' בדברי ח"מ סי' ע"ז סעיף ו' אם מדירה בדבר שהוא לטובתה דהוא אינו מורד וגם היא אינה מורדת ויש לחקור בו)

היוצא מזה בנידן דידן דאפי' לדברי ב"ש לא נחשב הבעל מורד אם מקפיד שתיקת גט ממנה בלי כפיה ע"י סרדיוטים אלא כופה במה שמונע ממנה שאר כסות ועונה עד שתשמע לו ולא נחשב מורד ה"ה במה שמונעת האשה ממנו תשמישה עד שתכפיהו לפרנס אותה על שולחנו עשתה כדין ואין בזה מרד כלל ודוק

וראה זה מצאתי להפלאה בקו"א סי' ע"ז ס"ק ג' על הג"ה שכתב שם אם רוצה לגרש אינו מורד וז"ל לכאורה קשה טובא דדבר זה פשוט מדינא דש"ס כמ"ש הח"מ ס"ק ג' ונראה דקמ"ל דאם הוא רוצה לגרש אותה והיא אינה רוצית להתגרש אע"ג שיוכל לכופה ולזרוק לה גט מ"מ אין הבעל מחויב לכופה וכיון שאמר שרוצה לגרשה והעיכוב מחמת שאינה רוצית תו לא ה"ל מורד וכן משמעות דברי רמב"ם אם שנאה ישלחנה משמע דאם רוצה לשלחה תו לא הוי ליה מורד עכ"ל וכן כתב אח"כ וז"ל ובזה נכון אפי' לאחר חדר"ג שאינה יכול לכופה אפ"ה ס"ל לרמ"א ז"ל דלא הוה מורד דהא אף קודם חדר"ג לא הי' צריך לכופה אלא כיון שרוצה לגרשה תו לא ה"ל מורד ה"ה לאחר חדר"ג ומה יוסף שאינה יכול לכופה הא אין צריך לכופה כנלענ"ד פי' הג"ה זו עכ"ל הרי שהגאון חידש הדין רק לא הסביר שום טעם מדוע יהי' הדין כן ובחסדי ד' זכיתי ליתן טעם לשבח בעזה"י

אך מה שהעיר הגאון שם דמחויב בשאר וכסות דהיא אינה מחויבת לרצות עצמה ליטול גט ברצון והביא ראיה דהא אשת אונס אם מרוצית לקבל גט מותר לו לבעלה לגרש וא"כ ימנע ממנה שאר וכסות עד שתתרצה לקבל הגט יעו"ש ולדעתי עפר אני תחת כפות רגלי תורתו נ"ל דשאר נשים אשר הם קנינו והוא יכול לומר דלא יחפץ עוד בממונו א"כ יכול אפי' לבקש שתקבל גיטה בלי כפיה ואם לא תשמע אליו תפסיד הכל אבל אונס אשר הקב"ה נתן לה זכות שלא יוכל הבעל לשלחה כל ימיו א"כ הדין הוא שלא יוכל לסלק שיעבודו מעליו א"כ אין יכול למנוע כלל ודוק

ואין להשיב כנגד מה שחדשתי דאין אשה מורדת אם מבקשת תפקידה שהוא עפ"י דין א"כ הב"י בסי' זה מביא תשו' רשב"א על אשה שנחלה ולותה ונתרפאת ולא מבקשת לשוב אל ביתו עד שישלם נחשבת למורדת שכתב הרשב"א וז"ל אבל אם הוא מעכבת אף מחמת פרעון מה שלותה בזה יראה שאינו חייב לזונה דקרוב הוא בעיני לומר זה אחד מדרכי מורדת באומרת בעינא לי' ומצערנא לי' דכל האמרת כך טענה יש לה על צער שהיא רוצה לצערו וגם זו עילה מצאה לצערו ותולה בפרעון מה שלותה עכ"ל ולכאורה למה לא אמרי' בהיפוך דמבקשת לעשות דין לעצמה כיון דהדין כך שהוא מחויב לשלם ויכולה למנוע תשמישה עד שישלם וצע"ג

נלע"ד דלק"מ דכל מה שמבקשת ממנו שלא יענה אותה עוד בעניני שאר כסות ועונה כאשר עינה אותה אז היא דיין לעצמה למנוע עניני אישות עד שיבטיח לה כדת הבנות בעניני אישות אבל לעוות עליו בתשמיש שהוא ענין אישות בעבור שאינו פורע לה מה שלותה ואוכלת אז הוה מורדת דהוא חייב לה ממון ואטו אם בעל יהי' חייב לאשתו ממון מה שיש לה ואין לבעלה רשות בה תהי' רשאי למנוע ממנה אישות הלא תוכל לשמש עמו ולתבוע בבית דין ממון שחייב לה על כן כתב הרשב"א דעילה מצאה ורוצית לצער