מחנה חיים אבן העזר חלק ב קה

ישבה בחדרה ואינה הולכת לטבילה כלל זה י"ב חדשים וכאשר קבל עליה בב"ד והתרו בה ע"י שליח ב"ד פעמים רבות שלא תעשה כזאת למרוד בבעלה ולצער אותו השיבה אמריה שלא תשנה דעתה עד כי היא תהי' בביתו תמיד כאות נפשה ותחת כי הימר לה להיות כאחת השפחות מרה יהי' לו מאוד למען יוסר על רעתו ושאל האיש אם מותר לגרשה בע"כ או אם רשאי ליקח אשה אחרת על אשתו או לא

תשובה לכאורה הדבר פשוט שיוכל לגרש אותה בע"כ דהא כבר עבר י"ב חדשים אשר מרדה בו ומצערו בתשמיש ואפי' כתובה אין לה דהא התרו לה הב"ד והיא נשארת במרדותה כמבואר בש"ע סי' ע"ז סעיף ב' שכ' המחבר וז"ל ואם מרדה מתחת בעלה כדי לצערו ואמרה הרני מצער אותו בכך מפני שעשה לי כך וכך או מפני שקללני או מפני שעשה עמי מריבה שולחים לה מב"ד וכו' אם עמדה במרדה ולא חזרה נמלכין ותאבד כתובתה ולא יהי' לה כתובה כלל עכ"ל וכ' הרמ"א וז"ל וי"א דבזמן הזה שאין נושאין ב' נשים לא משהי' לה י"ב חודש אם רוצה לגרשה ואם אינו רוצה מתירין לו לישא אחרת וי"ח שאין להתיר לו לישא אחרת עכ"ל וכ' הח"מ בס"ק ט"ז וז"ל אבל לאחר י"ב חודש שכבר אבדה כתובתה צריכה לקבל גט עכ"ל ועיין בב"ש ס"ק י"ט וא"כ בנידן דידן מותר לגרש אותה בע"כ ודוק

אמנם כד דייקת מבואר דהיא אינה כמורדת דבשלומא אם אמרה שמונעת אותו מתשמיש רק כדי לצערו על העבר אשר אי אפשר לתקנו והיא מבקשת רק לנקום נקם על אשר חטא כנגדה מפני שקילל אותה או עשה מריבה או שעשה לה כך וכך וכן דבר ידוע אשר לא יעשה א"כ אין תכליתה רק כדי לצערו על העבר אז היא מורדת אבל בוודאי אם האשה מונעת תשמיש ממנו כדי שימנע מלהכות אותה או לקלל אותה ולא יענה עוד על להבא מאז אשר יבטח להיות כאיש עם אשה נוהג בטוב היא חפצה לשמש לפניו א"כ אין תכליתה לנקום נקם ממנו ולצערו ולהכאיבו אלא שמבקשת שיסיר ממנה צערה ומכאובה אז אין זה מורדת כלל שאין תכליתה למנוע תשמישה אלא ע"י שירגיש בצערו ישים ללבו שלא יצער אותה ולא יכאוב לה עוד א"כ אם דבר זה שמבקשת הוא דבר כדין וכדת אין עליה דין מורדת וא"כ האשה הזאת אשר מבקשת להיות בביתו כאשה עם בעלה לראות בעסקיו ולישב בשולחנו אפי' בימי חול ואם יקבל זה תשמש עמו אז אין עליה דין מורדת ודוק

וראי' לזה מדברי רמב"ן הובא בש"מ בכתובות דף ס"ג ולענין פסק שמביא בשם רמב"ן וז"ל תמיהני היכא קיי"ל דממלאכה לא הויא מורדת מ"ש מיני' דידי' דבאומר אינו זן ואינו מפרנס יוציא ויתן כתובה ובכמה מרדים פחותים מזה אמרו כן ונ"ל מפני שמרדו של איש קשה משל אשה לפי שיש סיפק בידו לעשות כדאמרי' עד שכופין אותו להוציא נכפהו לזון אותה ומהדרי' אין אדם דר עם נחש בכפיפה כלומר א"א לה להתענות עד שתבוא לב"ד ויהי' חיי' תלויין לה מנגד אבל כאן אפשר לכופה בשוטין לעשות מלאכה ואם נתבטלה עד שיכפוה לא הפסיד כל כך וגם אפשר לו למנוע מתשמישה ומזונותי' עד שתחזור בה עכ"ל הרי מפורש יוצא דבעל יכול למנוע תשמישה ומזונותיה עד שתעשה מלאכה ולא נחשב למורד על שמונע תשמיש ומזונות דהוא הבעל דין וגם הדיין עד שתעשה חיובה ה"ה כן רשאי היא לעשות דין לעצמה למנוע ממנו תשמישה עד שיעשה חיובו להחזירה לביתו ולהיות לו כבת מלך ולא כפלגש לישב בימי חול גלמודה דכן הלכה בש"ע סי' ע' סעיף ב' שכתב הרמ"א וז"ל וי"ח וסבירו להו שלא יכול לומר שהי' תאכל לבדה אלא א"כ קבלה מרצונה וכן נראה לי עכ"ל והוא שיטת רוב הפוסקים יעו"ש א"כ האשה עבדה דין לנפשה כדת וכהלכה ואין עליה דין מורדת ודוק

ועוד נ"ל ראי' מש"ע סי' ע"ז סעיף א' אם הבעל רוצה לגרשה וליתן לה כתובה והיא אינה רוצית לקבל הגט יוכל למנוע ממנה שאר כסות ועונה ועיין שם בח"מ וב"ש פלפול אפי' עכשיו דיש חדר"ג שלא לגרש בע"כ אעפ"כ יוכל למנוע ממנה עונתה כיון דמן התורה יוכל לגרש אותה שוב אינו נחשב כמורד ואפי' החולקים וסוברים דהוה מורד היינו משום עכשיו דיש חדר"ג א"כ נשתעבד לה בשעת נישואין עד שתקבל ברצון הגט א"כ הוה מורד אבל אי ליכא חדר"ג בודאי הוא אינו מורד אם מבקש לגרש אותה והיא מונעת אותו שלא יוכל לזרוק לה הגט דעביד אינש דינא לנפשיה ומכ"ש אם האשה מונעת אותו מתשמישה יען שהוא אינו עושה לה כדין וכדת לאכול עמו על שולחנו שאינה מורדת כנגדו יען שהוא התחיל למרוד כנגדה בשארה זו מזונות היא מרדה כנגדו בעונתה ודו"ק

הן אמת שהב"ש שם בס"ק ו' הביא ראי' דאינו מורד אעפ"י שיש חדר"ג דהא גם בזמן הגמ' הי' איסור לגרש אשתו ראשונה ומ"מ אם רצה לגרשה והיא אינה רוצית לקבל הגט לא הוה כמורד ה"ה אם יש עכשיו איסור חדר"ג לא הוה כמורד יעו"ש ודבריו נפלאים בעיני דבשלומא איסור שעושה הבעל אם מגרש אשתו ראשונה הוה עבירה כאלו אוכל חזיר אבל עכ"פ כנגדו אינו מורד דהא התורה נתן לו רשות שיוכל לגרש אפי' אשתו ראשונה בע"כ הגם שהיא אינה מרוצית ואטו יען שהוא חפץ לחטוא לאלקים יהי' נחשב למורד כנגדה אם כן אם היא עושה תחבולה שלא יוכל לזרוק לה גט א"כ היא מורדת כנגד זכותו והוא אנוס ואונס רחמנא פטרי' דהיא גרמה לאניסו אבל אחר שבא רבינו גרשון וזיכה לכל בת ישראל זכות שלא תגרש אלא מרצונה א"כ זכתה כל בת ישראל באותו זכות שמי שישא אותה לאשה לא יוכל הבעל לשלוח אותה רק אם היא מרוצת לגט א"כ מהכ"ת שלא יהי' הבעל נחשב כמורד אם מונע ממנה עונתה דהלא הוא אמריה תאמר אני מוכן לפניך גירשני בע"כ ואהי' מגורשת אטו תוכל אתה לכוף אותי לשקר ולאמור בפי שאני מרוצה לגט אם אני אוהב אותך אבל הנני שלחני כאות נפשך ולא כאות נפשי ומה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי למנוע ממני עונתי אטו יען שידיך אסורים מחדר"ג אפסיד אני זכותי והוה מורד ודו"ק

ואפשר דסובר הבית שמואל דאפי' בזמן הגמ' אם הבעל רוצה ליתן גט לאשתו והיא אומרת לו כופני ליטול אותו אבל ברצון לא אקח אותו אעפ"כ מיד פטור משאר כסות ועונה ולא נחשב למורד ואינו עובר על לא תגרע יען שהיא קנינו כספו של אדם יכול לצוות על קנין כספו שיש בו דעה לשמוע בקולו ולעשות רצונו והבעל מבקש מאשתו שהיא קנינו שתקבל גט ברצונה וזה חפצו שתעשה רצונה כרצונו ואם היא מסרבת מלשמוע בקולו ולמלאות רצונו היא מורדת בו וממילא אין הוא מורד כנגדה שהוא מבקש כדין כי הוא אדונה שהוא קנין כספו והיא עשתה כנגדו שלא כדין ולא כדת שהיא חייבת לעשות רצונו ודוק.