מחנה חיים אבן העזר חלק ב י

אבל מי שיחפץ בהתגלות לבו הוא ימצא בה אבני נגף בכל מקום אשר יתעיף בעיניו יראה זרות אשר ימאן בו שכלו ולבו כחכז"ל ששאל מנשה במרדו מה הי' למשה רבינו לכתוב בתורה אחות לוטן תמנע וכדומה סוף דבר הכל נשמע הצדיק השוחר טוב ומבקש רצון ד' לעשות ימצא בתורה מזור הנפש ותרופת הנשמה ובכל עת אשר יחזה מחזה שדי יביט נפלאות ויוסיף אהבה לה והרשע החורש דע ימצא בתורה עזר לאפיקורסות וסעד למינות ותמיכה לכפירות כאשר פרשתי על פסוק פ' כי תשא "ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדות בידו לחת כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים" נרמז תורת ד' כתובה פנים בפנים האותיות סובלים לקרוא מהם צדקת הצדיק ורשעת הרשע "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" הצדיק הולך הליכות עולם לו אשר האותיות יחכמו ויקדש בהם והרשע יכשל בהאותיות לנזור אחור כי המה לו אבני נגף התורה סם החיים למאמינים בה וסם המות למשמאילים הכנה מילתא הוא "הבא לטהר מסייעין לו הבא לטמא פותחין לו" א"כ אפוא עין בעין יראה להמשיל התורה במשל דמות אקונין שהיא נקראת מראה אשר נעשה שיסתכל האדם בה ויראה בו דמות צורתו אם האיש המסתכל בה הוא יפיפי אדם נאה המביט יראה במראה צורה נאה ואם המסתכל הוא אדם מכוער משחת מאיש מראהו גם במראה יראה צורה מכוערת כי המראה תתן צורה כפי האיש אשר מביט בה וכן הדבר ההוא בתורתינו הקדושה בראה להם הקב"ה כאיקונין זו שמראה פנים לכל צד כפי שכל כל איש ואיש יהלל דבר ד' כי מזה ומזה הם כתובים והבן

רבה פ' משפטים וז"ל ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר בבוקר נתנה התורה ובערב נתנו המשפטים הה"ד מבוקר לערב יכתו עכ"ל

גדולה מה שאמרו באבות "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" כי רע מאוד מחנהו של המסית הוא היצה"ר פעם יסית במראה עינים בחמדת בשר ותשוקת הגוף אשר עין רואה ולב חומד וכעיר פרוצה אין חומה כן אין מעצור לרוח איש ופעם יסית במחשבות זרות ודעות חיצוניות אשר יפעל על האדם להיות תועה מדרך השכל אין לשער ואין לספר מריבוי צבאותיו וחיילותיו של המדיח אשר בהם ילחם את בני אדם על כן עין בעין נראה מכמה זרע ישראל אשר בנעוריהם היו עבדי ד' ועד שהגיעו לזקנה המה מורדי אוד עובדי תאוה כנפילים אשר היו בארץ וזה רמזו בירושלמי וז"ל "אבנים שישבנו עליהם בנעורינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו" התעורר האנוש אלקי שיש אדם אשר בנעוריו מאמין לכל יסודות התורה ויהדות אמונה והי' עליו עבודת התורה דבר נקל כי הי' שלם במגוריו בקרבו וכאשר הזקין והוסיף שכל תבונה ודעת והתחיל לחקור ולחרוט בשכל אנושי על פי עיני הטבע על חקר שדי ממעל נעשה מלחמות היצה"ר כנגד היצ"ט עד שאין מטיל שלום בבית בטל או כאשר נפקחו עינינו לעלות בסולם הנסתרות ודרכנו על שליבות הנעלמות להשכיל לראות אורח חיים מעלה למשכיל באנו בסבכי המבוכות על דברים אשר הי' בנעורינו פשוטים וגלוים נעשה בזקנותינו עמוקים וקשות "יוסף דעת יוסף מכאב" וזה "אבנים שישבנו עליהם בנעורינו" המה היסודי אמונה ועיקרי חדת אשר הי' חזקים ומאורים כאבני שיש ושוהם וישבנו עליהם בנעורינו בהשקט ושלוה הם המה "עשו עמנו מלחמה בזקנותינו" שעשו בקרבנו מלחמה פעם בקול ענות גבורה פעם בקול ענות חלושה כאשר ילך היצר לרוח הזמן או כאשר נגלה לפנינו מאורות שמים לדעת גבוה מעל גבוה עד אין סוף ראשית כל והבן וכמעשה הבנים הי' מעשה האבות כאשר קרבו וחנו בהר סיני פתחו כל העם קול אחד שנעשה ונשמע" ואחר דוב שנים עמדו קשר אפיקורסים כקרח וכעדתו אשר היצה"ר שפטם ונתן אותם בפלילים עד שנאבדו מן הארץ וזה חידתם "בבקר נתנה התורה" שהי' להם דבר ד' מתנה יקרה "ובערב משפטים" בעת זקנתם הי' מחרחרי ריב "הה"ד מבוקר לערב יכתו" משחרית לערבית מנערות לזקנות נדכאו והבן

רבה פ' תרומה על פסוק ועשית וגו' עצי שטים וז"ל עשית עצי שטים עומדים למה עצי שטים למד הקב"ה דרך ארץ שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות אומר לו מה ממ"ה שהכל שלו כשאמר לעשות משכן אמר לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות אתם עאכו"כ עכ"ל

דרכי בני אדם ליתן עיניהם להתחבר עם הדומה לו לכבד לאיש מכובד להלוות כסף לאיש עשיר ללמד חכמה עם איש חכם אבל להקים אביון מאשפות שיפתח בשער פיו או להעניק לאיש עני מכספו עד שיתעשר ולעמול עם איש בער ללמדו עד שיתחכם זה לא יעשה אבל הקב"ה מבקש שאחריו ילכון ויעמלו בני אדם ליתן אור במקום חושך לפקוח עיני כסיל ולהחכים פתי בעצה ומזימה לתמוך בהונו לאיש מחסור ועני ולהרים דלים ואביונים הגם שאין לצפות גמול מהם וזה רמזו שהקב"ה למד דרך ארץ לדורות "שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות" הרמז האדם עץ השדה ודרך בן אדם לבנות בית ממעשים הטובים שלו אשר כל פעולה טובה נמשלת לאבן ולבנות מכולם יחד בית עולמו דרכו להקים ביתו מאילן עושה פירות אם יש לצפות שיעשה לו פירות שם בונה בית אבל באמת ילמוד ק"ו מה הקב"ה כשאמר לעשות משכן אמר לא תביא אלא מאילן שאין עושה פירות "אהל שיכן באדם" וזה הבית יהי' נבנה למי שגומל חסד עם בני אדם שאין לצפות תשלום גמול והבן

ילקוט פ' תצוה וז"ל אין צווי בכ"מ אלא זירוז שנאמר צו את יהושע וחזקהו ולפי דרכינו למדנו שאין מחזקין אלא המוחזקין ואין מזרזין אלא המזורזין עכ"ל

כל עמל אדם לפיהו נפש עמלה עמלה לו להצדיק ליישר את בני אדם הנפילים בארץ אשר עזבו התורה ועבודה ויקר בעיני ד' המוכיח במישור להחוטאים להושיבם תחת כנפי השכינה "אם תוציא יקר מזולל כפי תהי'" אמרו חכז"ל אמר הקב"ה מי שזוכה להוציא יקר מזולל אותו גבר גוזר ואני מקיים כי הוא כפי ובכל זאת עין בעין נראה שלפעמים יגע הצדיק לריק ואין יתרון לו בכל עמלו אשר יעמול כחכז"ל "גמירא מטבא לא הוה בישא ומבישא לא הוה טבא האיש אשר מרחם בא ממקור משחת שהוא זרע מרעים אז כל מוסר ותוכחה לא יפעלו בו דבר כי הוא שורש פורה ראש ולענה זרו רשעים מרחם וזה "מבישא לא הוה טבא" אבל זרע צדיקים שהוא בשורשו טהור גברא ובהתחברו עם פועלי און למד ממעשיהם "חמד רשע מצוד מרעים ושורש צדיקים יתן" שמעתי פי' מהגאון ר' אהרן זינגער ז"ל ממט"ד הרשע חומד להיות לו חבירים רעים והי' נקל לו למצוא רעים מזרע טמאים והוא מבקש שחביריו הרעים יהי' מזרע צדיקים וזה "שורש צדיקים" שחומד שזרע צדיקים "יתן" חבורתו והבו ואצל רשעים כאלו יוכל איש חי ורב פעלים לזכות