מחנה חיים חושן משפט חלק ב שנא

בבא בתרא דף כ"ג ע"ב רש"י ד"ה רוב וקרוב וז"ל אם בא דבר לפנינו ויש בה להלך אחר הרוב והוא כך ואם תלך בו אחר הקרוב אינו כך הלך בו אחר הרוב עכ"ל, והוא פלא בעיני בשלמא בט' חנויות כשירות ואחת טריפה ונמצא חתיכה אחת קרוב לחנות טריפה אז הוי ההיפך אם ניזל בתר קורבא הוה הבשר טריפה ואי אזלינן בתר רוב הוה הבשר כשר אבל בעגלה ערופה אי אזלינן אחר העיר הקרובה מביא אותה העיר עגלה ערופה ואי אזלי' בתר העיר דנפישא באנשים הוא מביאה עגלה ערופה ולא שייך לומר אם תלך בו אחר הקרוב אינו כך דבכל אופן בין שנלך אחר הרוב או שנלך אחר הקרוב יהי' כך בהבאת עגלה ערופה וכל ההבדל הוא איזה עיר שתביא [ור"ח על עגלה ערופה נמי קאי, דקאמר וקורבא דאורייתא ופרש"י דכ' והי' העיר הקרובה, א"כ למה כתב רש"י לשון "אינו כך"]

ונ"ל הכוונה הוא כך דהתורה גזרה שעגלה ערופה יבוא מהעיירות הסמוכות להחלל דמסתמא מהעיירות הסביבות בא הרוצח ורצח נפש וא"כ אם יש לפנינו עיר קרובה עם רוב עם ויש עיר עם מיעוט עם אבל קרובה ביותר אל החלל מהעיר רבתי עם, א"כ אנו חוקרים שהעור הגדולה תביא עגלה ערופה משני פנים (א) דהא היא קרובה אל החלל ונקל שהרוצח בא ממנה (ב) מטעם דהיא רבתי עם תלינן דמרוב עם פירש אחד להיות רוצח, והנה אנו חוקרים מאיזה טעם תביא עגלה ערופה אם מטעם דהיא קרובה לחלל אז נשיב הלא יש עיר קרוב ממנה ונותן מעלת הקורבה לעיר הקרובה טפי, אבל אם נדון על העיר מחמת רובא אז אין כמוה בכל הסביבה וחידש ר"ח רוב וקרוב שיש לפנינו דבר ויש בה להלך אחר הרוב והוא כך שתהי' נשארת במעלת הרוב אבל אם תלך בו אחר מעלת הקרוב אינו כך, ולא תשאר מעלת הקרוב דהא איכא דמקורב טפי אז רובא עדיף והלך בו מטעם רוב

תוס' ד"ה רוב הקשו. מאי קמ"ל ר"ח מתניתא היא ט' חנויות וכו' דאזלינן בתר רוב הגם שיש קרוב, נ"ל לחקור בעזה"י בשלמא בט' חנויות דכבר יש בשר שחוטה ובשר נבילה ועכשיו מצא חתיכת בשר ואנו דנין אם החתיכה כשירה או החתיכה אסורה אי אזלינן בתר הקרוב שנמצא סמוך לחנות טריפה א"כ לא הי' באפשרות שתפרוש חתיכה הנ"ל מרוב דהא הבשר מרוב חנויות הוא בשר שחוטה, וכן אי אזלינן בתר רוב לומר שהבשר כשר א"כ לא הי' באפשרות לפרוש מקרוב דשם לא נמצא רק בשר טריפה, א"כ דרוב וקרוב ע"כ הם מתנגדים אזלינן בתר רוב לומר בשעה שפירש הך חתיכה הי' מהרוב היינו שהוא בשר כשר ולא מהקרוב שהוא בשר טריפה אבל בניפול הנמצא ואנו מסופקים אי הוא מהשובך אשר קרוב לכאן או מהרוב גוזלות מהסביבות או מרובא דעלמא, מי יכחיש דהי' יכול להיות גוזל פורש מהרוב כמו מהקרוב וכן הי' יכול להיות פורש מהקרוב כמו מהרוב דהא קודם שנפרש לא הי' שם איסור על החפץ כמו בנבילה וכשירה דנאמר כל דפריש מרובא פרוש דהא בשעת פרישה לא הי' מובדל בעצמו הרוב או המיעוט וא"כ קמ"ל ר"ח דלא תימא דווקא בחנויות דמובדל הבשר בעצמו במקומו דבט' חנויות מונח הבשר שחוטה ובחנות העשירי מונח בשר נבילה א"כ אמרינן בשעת פרישה כל דפריש מרובא פריש והוה הבשר בשר כשר ולא אזלינן בתר הקרוב לאמור דפריש ממיעוט בשר נבילה, אבל בניפול הנמצא דבשעת פרישה לא הי' עליו הבדל בשם עצם לאמור דפריש מהרוב ולא מהמיעוט דהא במקומו שניהם היו שווים בשם עצמם א"כ אזלינן בתר קרוב שהי' מסמוך בשם ויצמיח עכשיו הבדל אם המוצאו רשאי לקחת הניפול או לא, קמ"ל ר"ח דאעפ"כ אזלינן בתר הרוב דרובא עדיפא הגם שבאופן זה יש גם לקרוב כח ודוק

ולפ"ז מובן דמקשה ר' זירא על ר"ח מעגלה ערופה ולא מקשה מעגלה ערופה אמתניתא דט' חנויות, דשאני עגלה ערופה דאנו דנין מי הרג החלל הנמצא מאין בא ההורג אי מעיר קטנה וקרוב או מעיר גדולה ורחוקה אבל בשעה שפורש עצמו מהעיר לא הי' הבדל בין אנשים שהיו ראוים שיפרוש איש מעיר קטנה כמו מעיר גדולה א"כ לא שייך לומר דפריש מרובא דאיזה הבדל יש בין אנשים מעור קטנה או אנשים מעור גדולה רק אח"כ בדרך האיש הפורש נעשה רוצח וחקרינן מאין בא אשר נעשה רוצח ואמרה התורה דאזלינן בתר הקרוב ולא בתר רוב ולא קשה מט' חנויות דשם כבר הי' לחקור בשעת פרישה ואמרינן מרובא קפריש אבל קשה לר"ח מאי קמ"ל ר"ח הא מתניתא מט' חנויות היא וע"כ דר"ח קמ"ל שאפילו בכה"ג אזלינן בתר רוב ויקשה מעגלה ערופה ודוק

ובזה מיושב לי קושיא שהקשתי על תוס' הנ"ל למה לא הוכיחו לרב דע"כ רוב עדיף מקרוב דלא מוכח, דאל"כ איך אזלינן בתר רוב אם רק רוב ישראל ואפילו נמצא ההרוג סמוך לשוק של עכו"ם, וע"כ דרוב עדיף מקרוב דלא מוכח כמ"ש התוס' בנמצא חביות סמוך לעיר רוב ישראל הגם שנמצא החביות סמוך לבית עכו"ם דהוה קרוב דלא מוכח לפי שרוב בני עיר ישראלים וצע"ג

ולפמ"ש נכון דהתוס' רוצה לומר דבקורבא דמוכח קרוב עדיף א"כ שייך ג"כ הך סברא, ה"מ אם הי' כבר מובדל בשם עצמו כגון יין כשר מיי"נ דאם נאמר שפריש מסמוך א"כ הוא יין כשר נבדל בשמו אבל אם הי' מהרוב נכרים הוה יי"נ אז קרוב דמוכח עדיף, אבל בעגלה ערופה דבשעת פרישה לא הי' מובדל בשם עצם שנאמר כל דפריש מסמוך פריש דמה הבדל יש בין איש נודד ממקומו אם הוא סמוך לשם הלא יוכל ג"כ להיות מהרוב ע"כ רובא עדיף אפילו מקורבא דמוכח כ"ש מקורבא דלא מוכח ולכן הביא תוס' לחקור מחביות דשם מובדל בשם כמו בט' חנויות וסובר רב דלא כר"ח דרוב וקרוב קרוב עדיף בקורבא דמוכח אבל בקורבא דלא מוכח רובא עדיף דאמרינן כל דפריש מרובא קפריש וא"כ לא הי' האפשרות להיות מן הסמוך ודוק

תוס' שם כתבו דמתניתא דט' חנויות משמע אפילו נמצא קרוב לחנות, וצ"ב היכן נרמז שם דאיירי בקרוב, ונ"ל דפלתי דקדק למה תני בנמצא הלך אחר הרוב ולא תני בנמצא מותר יעו"ש בסימן ס"ג שהאריך, ונ"ל אם איירי בנמצא קרוב לחנות טריפה א"כ יש לפנינו שני דרכים מן התורה דרובא **(הועתק מכתי"ק של המחבר זצ"ל.)**