מחנה חיים חושן משפט חלק ב שנ

ולפמ"ש נכון בעזה"י דלכאורה קשה איך פושט האיבעי דר' ירמי' מרב פפא דלמא נראה ונדחה אין דחוי יען דכבר היה עליו חיוב מצות כיסוי ויש בידו לגלות א"כ בנקל חוזר ונראה כמו במבוי בערובין דף ה' אבל בדחוי מעיקרא דלא היה חל עליו שם הכשר מעולם ונדחה בזמן מצוה דלמא אין דחוי וא"כ דטוב יותר נראה ונדחה מדחוי מעיקרא לכן מבעי לר' ירמי' בדחוי מעיקרא דידע דנראה ונדחה אין דחוי ומבעי לי' רק בדחוי מעיקרא ואיך פשט לו דחוי מעיקרא מנראה ונדחה לכן בא רש"י בחכמת לשונו דהשתא לא דייק בין דחוי מעיקרא או נראה ונדחה דשניהם שקולים הם ודוק ומשני הגמ' דר' ירמי' מספקא לי' אי רב פפא אפי' לקולא סובר אין דחוי וכי תקשה אי מסופק בנראה ונדחה ע"כ בדחוי מעיקרא אין דחוי זה לק"מ דנהפוך הוא דלמא מדספקא לי' בנראה ונדחה פשיטא לי' דדחוי מעיקרא יש דחוי או בהפך בדחוי מעיקרא אין דחוי ואם שווים הם עדיין נשאר איבעי דר' ירמי' וכי תימא אי רב פפא מסופק מה חידש ר"י זה אינו דהלא אינו מבורר ורב פפא אמר זאת אומרת אין דחוי אצל מצות אי בנראה ונדחה פשיטא לי' אפי' לקולא אז יש ספק דלמא דחוי מעיקרא גרע ואי מספקא לי' בנראה ונדחה אולי בדחוי מעיקרא אין דחוי ואמר זאת אומרת מדספקא לי' בנראה ונדחה פשיטא דמוכח דאין דחוי בדחוי מעיקרא ודוק

שוב האיר ד' עיני שמצאתי בכפת תמרים שנתקשה בגמ' דף ל"ג ע"ב ואין ממעטין ביו"ט דאשחור אימת אילימא דאשחור מאתמול דחוי מעיקרא הוא תפשוט מיניה דחוי מעיקרא לא הוה דחוי אלא לאו דאישחור ביו"ט נראה ונדחה הוא ש"מ נראה ונדחה חוזר ונראה ונתקשה הגאון דהלשון פלא דאי אשחור ביו"ט דהוה נראה ונדחה ולא הוי דחוי א"כ במכ"ש בדחוי מעיקרא וא"כ בודאי קשה תפשוט מיני' דחוי מעיקרא לא הוה דחוי והי' להגמ' להפך הסדר אילימא דאישחור ביו"ט תפשוט מיני' נראה ונדחה חוזר ונראה ואי דאישחור מעיו"ט ולפחות תפשוט דחוי מעיקרא לא הוה דחוי ותי' וז"ל ואפשר דהמקשה היה סבור דטפי יש לפסול דחוי מעיקרא מנראה ונדחה וחזר ונראה והתרצן דחה דאיפכא מסתבר דחוי מעיקרא תפשוט דכשר ונראה ונדחה נשאר באיבעי עכ"ל מה שהכריח הגאון מכח דקדוק בלי סברא זכני ד' להוציא לאור בסברא בעזה"י ופלא שלא עלה בדעתו ליישב קו' שהבאתי בשמו ולכן בא תוס' בחכמת לשונם לרמוז שהקשה למה לא השמיע ר"י חידוש יותר בדחוי מעיקרא וכי תימא דדחוי מעיקרא גרוע הביאו ראי' דכך עלה במחשבת הגמ' אבל באמת גרוע נראה ונדחה מדחוי מעיקרא ודוק כנלע"ד

(כא) ראיתי קו' בשעה"מ פ"ד מה' קרבן פסח שהקשה לסברת מהרי"ק שהובא בכ"מ שלכך כתב הרמב"ם שפסח שנמצא יקרב יען דסובר בעל חיים אינם נדחים ומשנה סובר בעלי חיים נדחים ולכן ירעה והרמב"ם פוסק בעלי חיים אינם נדחים א"כ קשה הא אמרו בגמ' שם בפסחים דר"א סובר ירעה וע"כ דסובר בעלי חיים נדחים והא בזבחים פ' התערובות יקרב השאר הראשים ואמרו בגמ' דסובר אין דחוי אפי' בנשחטין כחנן המצרי וכ"ש דסובר אין דחוי בבעלי חיים וא"כ איך אמר ר"א ירעה והוא קו' גדולה עוד הקשה על תוס' קדושין דף י"ב שהקשה למה הקשה הגמ' בכריתות על רב הושעי' מר"ש ולא הקשה מר"א דסובר הקדיש נקבה לעולה ולדה יקרב עולה יעו"ש והקשה הנ"ל מה קו' הא ר"א אפי' בשחוטים לית ליה דחוי אבל לר"ש דלא מצינו דלית לי' דחוי בשחוטין ואפ"ה בבעלי חיים לית לי' דחוי פריך שפיר על רב אושעי' דאית לי' דחוי אפי' בבעלי חיים אבל ר"א לית לי' דחוי כלל ולא קשה וצע"ג

ונלע"ד ליישב בעזה"י דר"א אית לי' דין דחוי אבל דווקא בנדחה מחמת עצמו כגון בפסח שנאבד אז סובר אפי' דחוי בבעלי חיים אבל בנדחה מחמת חבירו שראשי הכשרים נפסלו מחמת ראש אחד שנתערב בהם לית לי' דחוי אפי' בשחוטין כמו חנן המצרי דלית לי' דחוי אפי' בשחוטין אם הדם בכוס ומת חבירו מביא אחר ומכפר בו דהוה לי' דחוי מחמת חבירו ולכן אמרו שם בתערובות ר"א סובר כחנן המצרי ולפ"ז שם בנאבד הפסח אמר ר"א ירעה דהוה דחוי מחמת עצמו ואז אפי' בבעלי חיים אמרי' דהוה דחוי ובתערובות דהיה מחמת חבירו אפי' בשחוטין לית לי' דחוי ולק"מ קו' ראשונה ודוק

ולפ"ז שם בהקדיש נקבה לעולה דהוה דחוי מחמת עצמו ואעפ"כ אמר ר"א ולדה יקרב וע"כ דלית לי' דחוי בבעלי חיים וקשה שפיר א"כ קשה לרב אושעי' דסובר בעשיר דהפריש קן דהוה ג"כ דחוי מחמת עצמו והוה דחוי אפי' בבעלי חיים ושפיר הקשה תוס' דליקשי בכריתות מר"א כמו מר"ש ול"ק קו' השעה"מ הא ר"א סובר אין דחוי אפי' בשחוטין זה דווקא בדחוי מחמת חבירו אבל בדחוי מחמת עצמו אית ליה ודוק אך א"כ קשה הא בהפריש נקבה לעולה לית לי' דחוי בבעלי חיים אפי' בדחוי מחמת עצמו וא"כ למה סובר בנאבד הפסח ירעה הא בבעלי חיים ליכא דחוי אפי' בדחוי מחמת עצמו אך התוי"ט הגיה בתמורה ר' אליעזר תחת ר' אלעזר ודוק

למודי ד' אל תתפלאו שלא נכתב הקונטרס כסדר המסכתות ופן ואולי נמצא בו גם כפל דבר או אפשר שימצא דבר באחרונים, דעו כי לא הי' לי פנאי כעת לשום עיוני בו ואז לא היו לי אחרונים החדשים, ומעולם אין אני מקפיד בקונטרס על סדר מסכת, ואקוה שנמצא בקונטרס הנ"ל סברות והערות ישרות בעזה"י.