מחנה חיים חושן משפט חלק ב שלה

לנו זמן מוגבל להתחלת הריקום והא ודאי היולדת למקוטעים נגמר הולד מהר וממילא גם רקימת האיברים הוא קודם וכל היכא דאשתהא הולד ונתאחר הלידה גם הריקום נתאחר הכל לפי ערך זמן יצירת הולד ואיך תאמר בזה רוב נשים ולד מעליא ילדן אם הדבר תלוי במקרה הזמן ושמא עדיין לא בא עת ריקום האיברים עכ"ל תמה אני מאוד על הגאון דהדבר מבואר בירושלמי פ' החולץ וז"ל את שמע מינה שהן שתי יצירות עכ"ל וכ' בפני משה וז"ל לאו אמתני' קאי דיצירות לימים הן כדלקמן אלא מלתא באפי נפשה היא וכלומר צריך אתה לידע זה ב' יצירות וז"ל יצירות הולד אחר קליטת הזרע שהוא נקלט בתוך ג' ימים כדאמר בבלי פ' ר"ע מ"מ אין הצורה מתחלת להצטייר עד ז' ימים או ט' לקליטה והגמר של צורת הולד לאחר מ' יום כדאמר בפ' המפלת עכ"ל ועיון רבה בראשית פ' י"ד וז"ל יצירה לז' ויצירה לט' עכ"ל ופי' בידי משה לפעמים לז' יום אחר הקליטת הזרע ולפעמים לט' ימים אחר קליטת הזרע עכ"ל ועיין במדרש שם בעוה"ז מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות ומביא הפסוק מן איוב א"כ רחוק שלא יהיה בתוך מ' יום התחלת הריקום אפי' בודאי שגידין ועצמות נגמרים אחר עור ובשר אבל בתוך שנגמר הצורת עור ובשר התחיל הריקום של גידין ועצמות רק גמר גידין ועצמות נתאחר מהשלמת עור ובשר ועכ"פ לח' שבועות אשר יש בו נ"ו ימים יתרים ט"ז ימים אחר השלמת ציור עור ובשר בודאי נגמר גם הריקום רק שהם שתי יצירות שלא נגמרו בפעם אחד וצדקו דברי חכם צבי שעפ"י רוב נגמרו אז קם ריקום האברים כנלע"ד נכון בעזה"י

היוצא מזה דמסתבר כדברי חכם צבי שלא לברך עכ"פ בפדיון כזה דאזלינן בתר הרוב דהנפל הי' ולד מעליא ואפי' ספק בכור פטור ומכ"ש בנידן שלפנינו שהיה אחר י' שבועות שהוא ע' ימים בודאי נגמר גם הריקום ל' יום אחר גמר עור ובשר ודוק

וחפשתי בבית אוצר התשובות של אדמ"ו חת"ס ז"ל ומצאתי ביו"ד סי' רצ"ט שחקר לפי דברי תוס' בנדה דף ח"י בד"ה למעוטי דכל הנך איירי בלא רוב גמור יעו"ש וע"כ דריב"ל ג"כ לא הוה רוב גמור מדפריך וליחשבי נמי דריב"ל והסביר אדמ"ו דלא הוה רוב גמור יען דרוב נשים מתעברות ויולדות בן קיימא וזו הואיל והפילה אימא רוח הפילה ולכן אסקי' דריב"ל איירי בהוחזק עוברה וקשה הא ביבמות סמכי' על רוב נשים מתעברות ויולדת אפי' לא הוחזק מעוברת אלא יען שהפילה איתרע וצריך שעכ"פ היה הוחזק עוברה עכ"ד יעו"ש

ולי התלמיד קשה לי על דבריו הלא מה שמפלת בא ע"י סיבות שונות אולי שעברה בנהר והיה המים קרים או איזה פחד אשר גרם להפיל אבל באמת לא יצאה מזה מרוב נשים פן ואולי שרוב נשים יהי' מפילות ע"י סיבות אשר עבר על אשה זו וכמו שהערותי גם בשם נמ"י דמפיל אשה אפי' ולד גמור ע"י סיבות שונות א"כ הפילת הולד לא מגרע הרוב א"כ נשארו שני קו' הוא של אדמ"ו ז"ל ומקרא מלא הוא כי ינצו ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה

ובגוף הקו' אני נבוך בשלמא אם אנו דנין על אשה שמא אין לה ולד כמו ביבמות א"כ יצאה האשה הזאת מרוב נשים שמתעברות ויולדות ואמרי' בהיפוך שמסתמא גם הוא מרוב נשים שמתעברות וילדות א"כ יש לה ולד אבל לאמור על אשה שיש לה בנים אם עברה בנהר והפילה דבר מגופה שמסתמא היתה מעוברת בולד דרוב נשים מתעברות ויולדות א"כ יהיה נלמד שסתם נשים המה תמיד או מעוברת או מינקת זה אינו אמת כל אשה יולדת ולד אבל אין רוב שבכל פעם שראויה להתעבר היא באמת מעוברת דהלא ראה ראינו שאשה ראויה להוליד שלושים שנים ואין לה אלא איזה בנים ועיין תוס' בכורות דף כ' ד"ה ר"י בסוף דבריהם היינו בבהמה ודוק כי קצרתי מאוד

ובעיקר הקו' שהקשה מורי ז"ל למה לי הוחזק עובר ניזל בתר רוב נשים מתעברות ויולדות נ"ל כיון דמאותו רוב מיעוט מפילות לא הוה רוב דאורייתא דרובא דאורייתא אם יש רק מיעוט אחד כנגדו למשל אי לא משכחת מפילות ונא נשאר רק מיעוט שאינן מתעברית אבל כאן יש עוד מיעוט מפילות קודם ריקום אינו רוב דאורייתא שיהיה הקרבן נאכל עיין רשב"א ביבמות שם ובמשמרת הבית בענין רוב מצויין אצל שחוטה שנתקשה הרא"ה דנימא סמוך מיעוט לחזקה יעו"ש ודוק שוב מצאתי סמך לדין זה בקצו"ח סימן ר"פ סעיף ז' יעו"ש על קו' תרה"ד למה לא חיישי' שמא נולד יורש אחר לחלוק בירושה שהעיר בזה דמיעוט מפילות מקרי שלא יהיה הרוב מתעברות דאורייתא והגם דשם מהני אפי' אם הפילה יצירת הולד והכי דווקא שלא היה לו צורת אדם כמובן עכ"פ גם מיעוט שמפילין קודם שנגמר הצורה אזיל מהרוב המתעברות ולא הוה הרוב דאורייתא לחייב קרבן ומכ"ש שיהיה הקרבן נאכל ולזה צריך ריב"ל להוסיף בהוחזק עוברה דידענא שנתעברה נתחדש רוב חדש מן הנשים שנתעברו רוב ילדו ולד מעליא ודוק

וראיתי שם בד"ה וצריכין שחקר אדמ"ו ז"ל איזה חזקה יש כנגד הרוב בדין דריב"ל ותי' שאשה בחזקת שהוכשרה לקדשים בלא קרבן אבל אין לומר דמוקמי' הנפל שלא נתרקם עדיין זה אינו דמשעה שנבעלה שנעשה מעשה ראוי' להתעבר דרוב נשים מתעברות והטפה מתרקם והולך ואזדה ליה חזקתו ראשונה וגרע ממקוה שחסר ואתיא יעו"ש ולי הפעוט תלמידו לא נראה לי כן דאין כאן רוב כלל דאשה מתעברת תמיד יען שנבעלת דאין כל הבעילות פועלין עובר כחכז"ל ובחטא יחמתני אמי סמוך לטבילה או סמוך לווסתה וגם כמה סיבות גורם שלא תתעבר ומהכ"ת לעשות ממעשה בעילה רוב שנתעברה מכבר ובודאי היה ריקום ומה שלא בא הווסת בזמנו אין ראיה דעיין בסי' קפ"ט דעד ג' חדשים חוששת לעונה סמוך לוסתה יעו"ש ומי יודע מאיזה בעילה נתעברה דלמא סמוך לווסתה ולא הוה מ' יום משעה שנתעברה אם הפילה לז' או לח' שבועות כמובן ומה שהחזיק אדמ"ו ז"ל שהחזקה הוא שהיתה ראויה לאכול קדשים בלא קרבן ובסי' ש"ח הוסיף אדמ"ו ז"ל בטעם וכתב וז"ל ונ"ל להסביר יותר דהוה חזקת הגוף שגופה בחזקת מותר לאכול קדשים בלי הבאת קרבן עכ"ל אני לא אבין חזקת הגוף אי שלימות הגוף בעצמו בלי מום או במעלות בתולים או בלי שבירה וחסרון וחולה עיין תב"ש סי' כ"ט ועיין בנב"י ח"ר יו"ד סי' ס"ג בשם הגאון ר' חיים כהן ז"ל אבל בשם איסור מחמת חוקי התורה יהיה נקרא חזקת הגוף לא שמעתי כי אין חזקת הגוף רק שינוי בענין הגוף ודוק

ושם בסי' ש"ח בד"ה אך חזר אדמ"ו ז"ל מסי' רצ"ט וכ' דאיירי בעבר ג' חדשים דווקא יעו"ש בכל זאת הסי' אם היה קודם ג' חדשים וגם ראינו שהיה מים במים אז