מחנה חיים חושן משפט חלק ב שכח

בביצה דאוקמי בתרנגולת העומדת לגדל וולדות אבל רוב אינם עומדות לכך) וכדומה אשר עומדין לשחוט אין בו לא איסור טביחה ולא איסור מזיק רק סרך מסייע ידי עוברי עבירה כנלע"ד ברור בעזה"י והי' לי להאריך למה נקטו בחולין מצאו גדייו ותרנגלותיו שחוטין ולא אמרו אפי' שור ושה רק לתכלית הנרצה די בזה כעת. סימן מט שפע ברכות ורב הצלחות לאיש הרבני המאור לממשלת התורה שבע רצון מלא ברכת ד' מחותני כבוד מוה' אלי' שענקעל ב"י

אחד"ש תכריך מכתביו קבלתי שנית לברר שהסופר הידוע גנב תורת אחרים והתלבש בו נא אל יטריח עלי בדברים כאלה אוי לנו מעלבונה של תורה ובכל זה לא אתערב עמו לרדוף אותו ולולא שמעלתו נ"י ביקש לפסול ספריו ותפילין ומזוזות שכתב הסופר לא השבתי לו כלל ובעבור כבוד קדושת כתבי קודש אודיע לו דעתי ולא באתי לשפוט שפוט רק להודיע שזה דעתי

שאלה אודות הסופר דוד הוא הקטן אשר הגדיל לעשות לזוד בערמה לגנוב תשובות אשר השיג מגדולי תורה והתלבש עצמו בטלית שאינו שלו ששלח התשובה שקבל מגדול אחד בתורת שאלה על שמו כאילו הוא האיש הגדול בתורה כן נהג כמה וכמה עד שחפץ הקב"ה לגלות האיש מרמה שנתגלה קלונו ברבים כי הוא עם הארץ רק למד מלאכת סת"ם וע"י שנגלה זה נשתרבב עוד כמה ערעורין עליו אשר מורים קלת שדר בין הגוים ויושב שם בחדר הגוי וכותב סת"ם וכאשר יבואר אי"ה מהו לפסול הסופר וגם הס"ת ותפילין ומזוזות שכתב זה השנים אשר נודע שהיה גנב חדושי דאורייתא עם ספיקות הדינים כי זה המבוקש מן יראי ד' אם הוא עפ"י הדין עכת"ד

תשובה הגם שהדבר פשוט בעיני כי לא אדע איך ובמה לזכותו על הנבלה הגדולה עם צירף קלות ראש אשר נגלה ממנו חלילה לי לשים יד לפה מלהזהיר אותו לאמור ח"ו לשלוח יד בכתבי קודש לגנוז אותם וד' יהיה עמדי וישמרני שלא אכשל בדבר הלכה בעזה"י

הנה לכאורה החטא גדול עד מאד דעבר על לאו בתורה לא תסיג גבול רעך ספרי פ' שופטים וז"ל מנין למחליף דברי ר"א בדברי ר' יהושע ודברי ר"י בדברי ר"א לומר על הטהור טמא ועל הטמא טהור שהוא עובר בל"ת ת"ל לא תסיג גבול רעך עכ"ל הרי שאפי' שלא גנב לעצמו רק החליף דברי ר"א בדברי ר"י עובר בלאו לא תסיג גבול רעך ק"ו אם התלבש בטלית שאינו שלו גונב חדושי דינים ופסקי התורה לעצמו שעבר על לאו דלא תסיג גבול רעך

אמנם יש לחלק דספרי לא לחנם נקט דברי ר"א ודברי ר"י רק יען דקיי"ל ר' אליעזר שמותי ואין הלכה כר"א אלא כר' יהושע א"כ המחליף דברי ר' יהושע עם דברי ר"א הסיג גבול עולם אשר גבלו ראשונים ע"כ שמחליף הדברים שאומר בשם ר"י מה שאומר ר"א א"כ יהי' נפסק הלכה כר"א ומסיג בזה גבולי ראשונים להיות הלכה כר' יהושע וא"כ יהי' הדין על טמא טהור ועל טהור טמא אבל אם לא יבוא נ"מ בדין אם ראובן אמר הדין או שמעון אמר הדין הלא יקובל האמת מפי כל אז לא מיבעי אם החליף שם בשם דלא עבר על לאו אלא אפי' התלבש בו בעצמו ג"כ אינו עובר על לאו דמאי גבול הסיג את הטוב יקובל והקב"ה ישלם שכר טוב לבעליו ודוק

וראי' לזה מדברי הגמ' בעירובין דף נ"א דרבה אמר שדי אם אחד מכיר את האילן בשם ר' יוסי דנמוקו עמו יעו"ש והובא במג"א סי' קנ"ו וז"ל אם שמע דין ונראה שהלכה כך מותר לאמור בשם אדם גדול כי היכי דלקבלי' מיניה עכ"ל וקשה מספרי הנ"ל דעובר על לא תסיג גבול רעך אם מחליף דברי ר"א לר"י או דברי ר"י לר"א וצ"ע אלא הוא הדבר אשר דברתי דשם יש נ"מ בדין אי ר"א אומרו אי ר"י אומרו אבל כאן שנראה לו הדין כן אז מותר לומר בשם אדם גדול ודוק

ולא תאמר שדווקא באיש מעולה מתיר להחליף השם האומר הדין כגון התם שאמר בשם ר"י דנמוקו עמו אבל להפך הדברים מן המעולה לקטן ממנו אסור להחליף השם אמרו וא"כ בנידן דידן שהעתיק הדברים בשם עצמו והוא קטן בודאי מן הגדולי תורה אשר חדשו הדברים והוא התלבש בו וא"כ עבר על הלאו דלא תסיג

נ"ל להביא ראי' דגם בזה ליכא משום לא תסיג דעיין בקדושין דף מ"ד דקטנה שנתקדשה שלא מדעת אביה אמר שמואל צריכה גט ומיאון וקרנא אומר דברים בגו אם גט למה מיאון הפכוה ושדרו לקמיה דרב ופי' רש"י משום דרב אוהבו של שמואל יעו"ש וקשה איך הפכוהו הא הוה כאלו אמרו דברי ר"א על דברי ר"י או דברי ר"י על דברי ר"א ועברו חלילה על לא תסיג אך הוא הדבר דעיין בפנ"י שם דחששו אם רב ישמע ששמואל החמיר לא יקיל כנגדו אבל אם שמואל הקיל ורב יבין שאין הדין כן לא יחוש על כבודו של שמואל להקל יעו"ש א"כ חזינן דמותר להחליף הגם שלכבוד שמואל הי' חושש לחומרא ולכבוד קרנא לא היה חושש רב הגם שקרנא הי' מחמיר הי' רב מקיל כשמואל אם הדין עמו ואעפ"כ הי' מחליפין הדברים של שמואל על שם קרנא ודברי קרנא על שם שמואל ודוק

ומצאתי סמך קצת בדברי אלי' רבה שתי' על קו' מג"א שם הא מבואר בברכות דף כ' מי שאומר בשם חכם שלא אמרו גורם הסתלקות השכינה ותי' בא"ר היינו אם אמר סברתו ודינו על שם חכם שלא אמרו אבל מה ששמע מחכם אחד יוכל לומר בשם חכם אחר כי היכי דלקבליה מיניה וציין דברי תויו"ט פ"ה משנה ז' ביבמות שהשיב בזה על הברטנורא כי איך יאמר תורתו על שם חכם גדול הלא יסמכו עליו יעו"ש משמע מדבריו אפי' מחליף מחכם קטן על שם חכם גדול לית לן בה דדווקא סברת עצמו אין רשאי לתלות באדם גדול בענקים אבל חכם בחכם ושניהם ראוים להורות לא גורם הסתלקות השכינה ודוק (ודעת ברטנורא הוא הגם ששמע הסברה מן רבותיו והוא לומד הדין מן סברה שלהם אעפ"כ לא יאמר הדין בשמם רק יאמר זה סברת רבותי ואני לומד מן הסברא הדין וסברא לא צריך קרא והבן)

וראי' ברורה מדברי ספרי עצמו דאל"כ הי' לספרי לקצר אם אמר דברי ר' יהושע בשם ר"א או דברי ר"א בשם ר"י א"כ הסיג גבול עולם אלא פשיטא דווקא אם נ"מ במה שהחליף את בעל המאמר שנפסק טמא או טהור כדברי ר"י ובאמת הי' ר"י אומר על טמא טהור ועל טהור טמא א"כ הסיג גבול עולם בהלכה אבל אם אמר על דבר טהור שאמר