מחנה חיים חושן משפט חלק ב שכג

הגם שלא הוה צדיק אין זה חיוב המוטל על כל ישראל או על שלוחיהם המה הגבאים ויוכלו לקבור אותו אצל איש שאינו צדיק והגם דגמ' מספר דמערה לא קבלה לצורבא מרבנן היינו יען הנקבר שם מכבר זכותו גורם שלא קבלה אותה שלא יהיה נקבר אצל חסידא עיין תוס' דף י"ז כי כבר חסידי עליון קבורים שם ומעלין בקודש ואין מורידין אבל אם כבר מונח שם איש שאינו לא צדיק ולא רשע מותר להניח שם צדיק כי לא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד את המקום שיהיה כל המקום חשוב ע"י שנקבר שם אדם צדיק ות"ח ולכן לא הוזכר בטוש"ע סי' שס"ב רק שלא לקבור צדיק וכ"ש בינוני אצל חסיד מופלג היינו שקדוש עליון זכה מקודם ונקבר שם לא ינוחו אצלו פחות במעלה דהוה הרדה אבל להעלות בקודש שפיר דמי ודוק

ואוסיף נופך דבשלמא לקבור שם צדיק אצל חסיד אסור דמינו מחריב בה עיין דוגמא זבחים דף ג' דנראה כאלו הוה חבירו אבל שאינו מינו דהוא רשע שנתכפר עונותיו והוא ריק מכל אינו מחריב בו דוגמא לסברה זו העיר השג"א דמותר להעביר לפני תפילין וליקח טלית להתעטף בו יען דטלית רשות ותפילין חיוב ולא שייך אין מעבירין על המצות דזה דווקא בשני מצות דומות ששניהם המה מצות מחויבות עיין באריכות סי' כ"ח ורק צדיק אצל חסיד דלא וה"ה רשע אצל צדיק דלא ודוק (ועיין בב"י סי' שס"ז מה שהשיג על כל בו יעו"ש)

וגם זאת אדרוש הגם שממעשה אלישע ילפינן שאין קוברין רשע אצל צדיק בכל זאת יפלא למה החיה הקב"ה את הרשע כדי להרחיקו מקבר אלישע למה לא החיה את אלישע כדי שיתרחק מקבר הרשע ויהיה לנס יותר רק באמת כי לא ינוח שבע הרשע על גורל צדיקים כחכז"ל פ' לך לך וז"ל און ארור מדבק בברוך עכ"ל אם בסביבו של הצדיק יהיה רשע יהיה עונשו גדול מאוד כחכז"ל באת אלי להזכיר עוני שהיתה נחשבת לצדקת וכנגד אליהו הנביא נפקד עונה עליה וממילא כיון שהצדיק יגרום עונש לבר ישראל על ידו גם ענוש לצדיק לא טוב כאשר כתב היש"ש יבמות פ"ג סי' ט"ז וז"ל ומה שנוהגים העשירים לקנות מקום חשוב לקוברם כדי להיות שוכבים אצל צדיק לפי הסברה יוצאים שכרם בהפסדם כי אולי אינם ראוים לכך ויענשו כי צר ורע הוא לצדיק שישכב רשע או שאינו הגון אצלו ממעשה אלישע יוכיח ג"כ צריך לראות היטב אם לא שידי בעלי כיסין תקפה עלינו עכ"ל הגם שמפשטות דבריו משמע שהוא רע וצר להצדיק בכל זאת נ"ל ששורש הדבר כי הוא רע ומר לרשע שיפקד עונו עליו ביתר שאת רק אם הוא בוחר בחייו להיות קבור שם חידש המהרש"ל כי הוא רע וצר גם לצדיק ולכן לא בחרו בטוב העשירים הקונים בחייהם מקום קברם אצל צדיק וחשוב והבן עכ"פ אלישע זכה בראשונה ונדחה הרשע אשר הושלך בקברו כי לא ינוח שבט הרשע על גורל צדיקים וא"כ בנידן דידן שכבר הוא קבור רבות בשנים וכופרו עונותיו א"כ אין שכיבת הצדיק אצלו פקידת עונות וממילא גם לצדיק אין רע וצער אם יושכב סמוך לקבר אשר מונח בתוכו איש אשר כבר סר עונותיו ממנו והבן זה

ונוסף עוד כיון שלא נשאר לצדיק לשלם כתובת אשתו אשר כמעט בכלל לוה רשע ולא ישלם ניחא ליה להיות קבור אצל רשע מלהיות הוא כלוה רשע ולא ישלם וגם זאת כיון שבניו של הרשע המה יראי ד' ומכבדים בהון רב לאביהם אחר מותו גאולה היא לו כחכז"ל יעקב אשר פדה את אברהם וגם נעשה כבוד לו אם נשמע שנותן הון רב שיהי' קבור שם שמתכבדים בו ושאני באלישע שהושלך לקבר אלישע מפני פחד הגדוד ולא שהתייקרו בו והגם שטעם שמתכבדים בו לא יועיל לקבור רשע אצל צדיק עכ"פ מועיל לקבור צדיק אצל מי שאינו רשע ודוק

ולא עוד שנתנו הגבאים ת"כ לטובת שני אחים והיו סוברים שהוא מותר וחל הת"כ על איסור דרבנן רק אם היה הרשע בתוך י"ב חודש הוה נשבע להרע לאחרים אבל לאחר י"ב חודש שאין כאן להרע חל הת"כ והבן בקיצר. סוף דבר הכל נשמע שלא יבוא לגבאים שום עונש בדבר הזה והצדיק יהיה מונח על משכבו בלי פחד רע ח"ו וצדקתו עומדת לעד אמן. סימן מה רב שלומים להרבני המופלג העוסק בתהליכות נתיבות הורי' ופוסקים כמו"ה ר' אלכסנדר קנאפלער נ"י בקאלאב יע"א

אחד"ש מכתבו קבלתי עם שאלתו ולולא שהפציר עד מאוד לא השבתי כלל כי הוא נוגע בדבר וגם כתיב שמוע בין אחיכם רק חשבתי פן ואולי הכל בכתב יושר ודברי אמת אגלה דעתי מה שנראה לי לפום רהיטא

שאלה במקהלות אחת נקהלו אקרו"ט לתקן בצרכי צבור עמדו והתקינו אודות הגאבעללע אשר עד עתה הי' המשועבדים פטורים מלשלם אותן פרוטות הגאבעללע גם מבשר שלקחו במקולין וכעת מבקשים האקרו"ט שגם המשועבדים צריכין לשלם בעבור הבשר שלוקחים במקולים והוא עולה למי שברכת ביתו מרובה עד שלושים זהובים כסף לשנה ובקשו מהאקרו"ט להוסיף להם סכום זה בשכירתם ולא הטו לזה אזנם ע"כ נפשו איותה לדעת הדין עם מי עכ"ה

תשובה וזה החלי בעזה"י ראשית אקדים אם המשועבדים אין להם פרנסה בריוח אלא שיכולין לחיות כדי ספוקם כראוי' לפני עצמם ולאנשי ביתם אז בוודאי לא נכון לעשות הדבר לקמץ פרנסתם דהרמב"ם פ"ד משקלים הל' ז' כתב וז"ל מגיהי ספרים שבירושלים ודיינין שדנין את הגזלנין בירושלים נוטלן שכרן מתרומת הלשכה וכמה הי' נוטלים תשעים מנה בכל שנה ואם לא הספיקו להן אעפ"י שלא רצו מוסיפין להן כדי צרכן הם נשיהם ובניהם ובני ביתן עכ"ל וכתב בכ"מ שמקורו מכתובות דף ק"ו ועיין באדמ"ו חת"ס ז"ל ח"מ סי' קס"ו שהסביר הדבר מניין שאפי' לצרכי בני ביתן מוסיפין דאל"כ דנתייקר השער מהכ"ת שלא רצו ליקח הוספה הא מעיקרא בקשו כדי פרנסתם שיהי' פנוים לעבודת ד' וא"כ אם נתייקר השער הא חסר להם כדי פרנסתם אלא ע"כ דלא נתייקר השער רק מתוספת בני ביתם אין שכרן מספיק ומנעו עצמם מליקח והוסיפו להם בע"כ דפח"ח ועדיין צריך ביאור דבוודאי מה שצריכין יותר יען דנחלש כוחם שבנעוריהם לא הי' צריכין בכל יום בשר ויין וגם מה שנתגדלו הבנים וצריכין יותר במאכל ובמשתה ומלבושים דזה בודאי בכלל צורך פרנסתם אלא נתוסף בני ביתן הם בני בנים או קרובים אשר נפלו עליהם יתומים קטנים וכדומה עכ"פ כיון שהטעם שצריכין להיות פנוים בעבודת ד' הוסיפו להם אעפ"י שלא חפצו ליקח בעבור הוספת בני ביתם והבן.