מחנה חיים חושן משפט חלק ב שכב

או על קבורת צדיק עם רשעים ביחד אבל שלא לקבור צדיק אצל רשע מישראל שעבר עליו י"ב חודש מנ"ל שלא לקבור ודוק

ולפ"ז בנידן דידן שכבר עבר רבות בשנים אשר נקבר פלוני בריחק מקום על שהי' רשע בחייו בודאי כבר סבל דינו ויצא נקי ואין כאן איסור כלל שנקבר צדיק אצל רשע קבור אשר נצרף על עונותיו ודוק

אך אחר העיון נראה לחקור דלו יהיה שבת קול יגיד לנו שהקבור סבל דינו למעלה בכל זאת ניהו דרשע לא מקרי אבל גם צדיק לא הוה כי לא היה צדיק מעיקרא וצדיק משמע צדיק מנעוריו כחכז"ל והצדיקו את הצדיק צדיק מעיקרא וגם אז נקרא צדיק אם עשה מצות רבות והאי רשע ניהו דקבל עונשו על שעבר ל"ת וגם לא קיים מצות אבל עכ"פ סוף כל סוף אין לו מצות אשר על ידם יזכה להיות בעדת צדיקים אשר קיימו בחייהם היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם וניכר למעלה לעולם כמאמר הנביא ושבתם וראיתם בין עובד אלקים ללא עבדו וא"כ ניהו דרשע לא מקרי אבל גם צדיק לא נקרא דוגמא שאמרו חכז"ל בנזיר דף כ"ג על פסוק צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם דרצה לומר דקאי על אחד שאכל לשם פסח ואחד אכילה גסה והקשה ר"ל ניהו דמצוה מן המובחר לא קעביד רשע קאמרת יעו"ש וה"ה כאן בהיפוך ניהו דלא מקרא עוד רשע אבל מצוה לא קעביד ונח נקרא צדיק וזה ברור בעזה"י וא"כ אכתי אסור לקבור צדיק אלא אצל צדיקים כמבואר בב"י מגמ' מועד קטן דף כ"ה ודף י"ז דמערה קבלה לר"ה ולא לצורבא מרבנן וכן פסק בטוש"ע וז"ל אין קוברים צדיק ובינוני אצל חסיד מופלג עכ"ל וא"כ איך נתיר לקבור צדיק אצל איש אשר היה בחייו רשע וניהו דכבר כיפר לו מיתה וקבורה וחבוט הקבר ויסורי גיהינם עכ"פ צדיק לא הוה ואין קוברים צדיק ות"ח אצל איש בער וריק ודבר זה שיש לקבור צדיק אצל צדיק יש לו גם שורש בתורתינו הקדושה דעל פסוק פ' ויחי וקברתני בקבורתם כתב רבינו בחיי וז"ל מכאן דרשו רז"ל לעולם יקבור אדם צדיק אצל צדיק שנאמר ויהי' שם קוברי' איש והנה ראו את הגדוד וגו' וזהו שאמר הנביא במיתתו מלכים א' י"ג וקברתם אותי בקבר אשר איש האלקים קבור שם אצל עצמותיו הניחו עצמותי עכ"ל רמז שמפסוק דראו את הגדוד מוכח רק שלא לקבור רשע אצל צדיק וה"ה צדיק אצל רשע אבל מנ"ל לקבור צדיק אצל צדיקים והביא דאותו נביא צוה לאחר שיהיה נדון על עבירה שלו ולא יהיה עליו בשר אז יניחו אותו אצל עצמות האיש אלקי' דהא גם הוא היה צדיק רק חטא פ"א ושקר בשם ד' וכאשר יעבור עליו עונשו אז יניחו עצמותיו אצל נביא עדי ועיין במהרש"א ח"א שביאר כן שדייק אחר שיעכל הבשר ויתכפר לו אז יהיה נקבר עצמותיו אצל הנביא יעו"ש הובא בעין יעקב סנהדרין אם כן מוכח שנייח דווקא להיות צדיק קבור אצל צדיק ודוק

והארכתי במקו"א כי השג"א בתשו' החדשות סי' טוב הקשה קושי' גדולה לרב אשי בסנהדרין דף מ"ו דסובר דקבורה לבד מתכפר ולא צריך עיכול בשר ופריך הגמ' א"כ למה לא מוציאין אותו מיד ולהביאו לקבורת אבותיו ומשני משום סרחון שנקבע כרסו והקשה הגאון אבל עכ"פ הנהרג עפ"י הב"ד סר עונו מיד כאשר בא בקברו ונתכסה באדמה א"כ איך קוברים למחר איש שהומת בב"ד אצל זה שנקבר אתמול הא הוה אין קוברים רשע אצל צדיק דהנקבר מאתמול נעשה צדיק ועכ"ח יען דהנקבר היום יהיה ג"כ למחר צדיק כמוהו ואין חוששים אם מונח רשע אצל צדיק לפי שעה וזה א"א דא"כ אם מותר להניח אצלו לפי שעה למה היה צריך הב"ד שני בתי קברות הא רשע חמור יהיה מונח אצל רשע קל רק לפי שעה דהא אחר העיכל הי' קוברים אותו בקברות אבותיו והוא קו' גדולה וחמורה

עוד הקשה הגאון אם מותר לקבור רשע אצל צדיק לפי שעה א"כ יקברו אותו מיד אצל אבותיו שהרי מזמן עיכל הבשר ואילך יהיה צדיק א"כ הוה קבורת רשע אצל צדיק רק קבורת שעה אלא ע"כ גם על שעה אחת אין קוברים רשע אצל צדיק וא"כ נשאר הקו' איך קוברים מי שהומת היום אצל מי שהומת אתמול לרב אשי דסובר דקבורה לבד מכפר כבר הוא צדיק מי שנקבר אתמול ואיך קוברים אצלו היום רשע וצע"ג

ואמרתי בזה בעזה"י בוודאי בעבירות אשר לא ידענו אוקי גברא בחזקת כשרות רק עכשיו חטא בעבירה אשר על ידה נעשה האיש רשע למות שהב"ד ידונו באחת מארבע מיתות ב"ד והנך ד' אופני מיתות גילה הלכה למשה מסיני הרג וחנק המה לרשעים קלים ואותן בעלי עבירות אשר יתחייבו סקילה ושריפה המה רשעים חמורים דכפי חומר וגודל העבירה ענשה התורה אופן המיתה מי שהוא רשע למות על עבירות הקלות ימות במיתה קלה ומי שהוא רשע למות בעבירה חמורה ימות במיתה חמורה וא"כ אין קוברים בעלי רשעים בעבירות קלות אלו הן הנהרגים והנחנקים אצל בעלי רשעים בעבירות חמורות אלו הן הנסקלים והנשרפים והטעם שאין קוברים צדיק אצל רשע דחשוד על הקל אינו חשוד על החמור בעלי עבירות מיתה הקלה נעשים רשעים למות במיתה הקלה אבל לא נחשדו לעבור על עבירות חמורות אשר יתחייבו ברשעתם מיתה חמורה ובענין עבירות חמורות הווין זה צדיק מעיקרא שלא עברו מעולם עון החמור ולא נקברו צדיקים אצל רשעים כי הכל נידן על שם העבירה אשר על ידה נקרא רשע למות אבל מי שנהרג או נחנק אתמול ונעשה רשע בעבירה ההיא מותר לקבור אצלו בעל אותו עבירה אשר הומת יום מחרת הגם שביום מחרת כבר כפר להנקבר אתמול ולא הוה עוד רשע אבל גם צדיק לא נקרא כי שם צדיק הוא מי שלא עבר עבירה זו מימיו אבל מי שעבר וקבל ענשו די שלא נקרא רשע אבל גם צדיק לא נקרא ולא שייך לומר אין קוברים רשע אצל צדיק דבאותו עון שנהרגו או שנחנקו שניהם אינם צדיקים ואנו לא מצאנו רק שלא נקבר רשע אצל צדיק או צדיק אצל רשע אשר אחד הוא צדיק והשני הוא רשע אבל לא מצינו איסור לקבור רשע אצל מי שאינו לא צדיק ולא רשע ודוק

אך בנידן שאלתינו שהי' קוברים הגבאים צדיק אצל רשע מי שהיה רשע ונתכפר לו לא הוה עוד רשע אבל עכ"פ לא נעשה צדיק בקבר ואין קוברים צדיק אלא גבי צדיק ולא אצל מי שאינו צדיק ואיך עשו הגבאים לבזות איש צדיק מפורסם ודוק

ונלע"ד דבודאי מצוה על קרובים לעשות נחת רוח לנשמת המת שיהיה שכיבתו אצל צדיקים כמותו כאשר רמז רבינו בחיי שלכך ביקש יעקב מיוסף וקברתני בקבורתם וכן ביקש הנביא להניח עצמותיו אצל עצמות הנביא עדי כל זה ממצות קרובים כי כל עורב למינו ובן אדם לדומה לו הן בחייו והן במותו אבל כל ישראל לא נפקדו על זה הגם שמצוה לקבור את הצדיק בכבוד גדול בלוויה ובהספד אבל אין מחוייבים לברר לו מקום חבר בדומה לו דווקא רק שלא וקברו אותו אצל רשע אבל לקבור אותו אצל מי שאינו רשע