מחנה חיים חושן משפט חלק ב שטז

פלוני בן בני יורש מכלל שאר בני הבן ואע"ג דבני הבן מכח אביהם הם יורשים מכל מקום כיון דמכחו הוא דירש הבן לבניו יכול להנחיל לבן בנו בין שאר בני בנו עכ"ל

ונלע"ד זה אינו דדווקא על אח בין האחים יכול להוריש לאחד מכלל אחים יען כי הוא המוריש אותם ולא בכח משמוש נחלה והוה דומה כמו האב שמוריש לבניו שיכול להנחיל לאחד מבניו אבל בני בניו דבאים מכח אביהם בכח משמוש נחלה מדכתיב עיין עליו שאם יש לבני המת זרע ינחלו בניו הגם שאביהם בקבר אז לא יוכל אבי אביהם להנחיל לאחד מבני בניו כי אביהם היורש בקבר ומכחו ירשו הם והוא לא הנחיל לאחד מבניו ודוק

וגם זה פלא הלא בני בנים יורשים בודאי רק מכח משמוש נחלה דכתיב עיין עליו א"כ אם האם יורש בקבר איך יהיה אחד מבני בניו בלבד יורש בשלמא אם הי' לו בני בנים רבים מבנים רבים מראובן ושמעון ולוי שמתו והי' לכל אחד בן יכול לומר בן שמעון בלבד ירש דהא אם בניו חיים וקיימים הי' ג"כ יוכל להוריש לשמעון בלבד אבל הקצו"ח מחדש שהיה לו בנים רבים מבן אחד ואעפ"כ יוכל להנחיל לאחד מבני שמעון הוא פלא אם האב יורש בקבר איך לא יזכה בירושה רק אחד מבניו הלא הוא לא העביר שאר בניו מירושה ואביו לא העביר אותו דהא אחד מבניו יורש ודוק

ואין לומר בני בנים הם כבנים או תחת אבותיך יהיו בניך עיין בגמ' קנ"ט זה דווקא לטובתם בכלל יכולים לומר אנו תחת אבי אבינו קמנו ויהיה בני בנים כבנים אבל שיהיה כח לאבי אביהם להעבירם מנחלתם יוכלו הם לומר אנו מכח אבינו באנו שהוא יורש בקבר ואנו מכחו נירש ולא נחפץ להיות תחתיך להרע לנו דלא כתוב תחת בניך יהיו בני בניך שיהיה תלוי באב הזקן שיהיו בני בניו כבניו אלא דבר הפסוק עם האיש תחת אבותיך יהיו בניך אם יהיה לטובה יוכלו הם לומר תחת אבי אבינו אנו ודוק. **(הג"ה ואפשר ליישב דנ"ל הטעם משום תחת אבותיך יהיו בניך ונחשב בן זה מן הבנים אשר מנחיל לו כאלו הוא בני אחי אביו ואב יכול לומר על בן בין הבנים שזה לבדו ירש א"כ העביר האב של היורש שהוא בנו ממש מן הירושה וממילא אין לשאר בניו לירש הגם אם יאמרו אנו מכח אבינו נבוא לנחול לא מהני דגם אביהם אינו יורשו ואחיהם יורש יען דהוא יחפץ להיות תחת אביו ויהי' נחשב כבן לאביו הזקן ודוק

)** ונפלאת בעיני שיותר מזה הראני אלקי' בנתיבות המשפט להגאון מליסא בסימן רפ"א ס"ק א' שרמז על קצו"ח הנ"ל והוסיף עוד על דבריו וכתב וז"ל דביום הנחילו את בניו שכתבה רחמנא לאו דווקא והכוונה ליורשים הראוים ליורשו ולפ"ז ה"ה בבני אחין כשיש הרבה בני אחין יוכל להוריש לאחד מהן הכל עכ"ל ואני אומר לא כן אבי בחכמה אמת הוא שלאו דווקא אביו לבנים יוכל להנחיל לאחד מאחיו אם הוא מורישם שהם ירשו ממנו אבל בני אחים דירשו רק מחמת משמוש נחלה שאביהם יורש מאחיו בקבר שהוא יורש בנו אז בודאי לא יוכל השכ"מ לומר אחד מבני אחיו ירשו כי הוא אינו מורישם והם לא הוה יורשיו מכחו ודוק

ואולי כוונת הגאון הי' למשל ראובן הוא שכ"מ ולו בני אחים הרבה כגון בן אח מאחיו שמעון ובן אח מאחיו לוי ובן אח מאחיו יהודא יכול לומר בן אחיו מלוי הוא בלבד יירשני דאלו אחיו הי' בחיים עודנה הי' ג"כ יוכל לומר לוי בלבד יורשני ה"ה יוכל לומר כן על אחיו בקבר לוי בלבד יירשני והזכיר בנו הבא מכחו אבל אם יש בני אחים רבים מאחד כגון שהי' ללוי בנים רבים והוא אומר על אחד מבני לוי יירשני אין דבריו קיימין דלו יהי' שעושה לאחיו בקבר למוריש ג"כ זוכין כל בניו ודוק ולכן כתב וז"ל כשיש הרבה בני אחין עכ"ל ולא כתב כשיש הרבה בני אח אלא בבני אח אחד מודה דלא יוכל להנחיל לאחד מבני לוי דממנ"פ אם לוי ירש כל בניו יורשים ודוק

פסק הלכה נלענ"ד בעזה"י דשמעון לא הי' יכול להנחיל לבני ראובן אחיו משני טעמים (א) אם אחים הווין יורשים בעצמם בכח הראשון בלי כח משמוש א"כ מעולם לא שמענו לריב"ב שיוכל איש להנחיל לאחד ביורשים שווים אלא דווקא דומיא דאב לבניו היורשים בכח קרבות בלי משמוש המה נקראו ראוי לו ליורשו אבל בני אחים דיורשים בכח משמוש לא נקראו ראוי לו ליורשו ולא יוכל להנחיל לאיש שאינו יורשו בעצמו אלא יורש מכח אביו בקבר אשר יורש מן השכ"מ ודוק (ב) ואפי' אם נאמר דאחים גופא יורשים רק בכח משמוש שאבי המת יורש בקבר ובניו הנשארים ירשו ממנו ואעפ"כ חידש הרמב"ם והרי"ף דיוכל לומר אחד מאחיו ירשו אותו הוא דווקא שיוכל השכ"מ לומר שאח אחד ירש הכל והשאר אחים לא ירשו שיהי' נחשב כאלו האב יעמוד חי ואמר אחד מבניו ירש והשאר לא ירשו אבל כיון שמורש האב בקבר לבנו בקבר ובן הזה יש לו בנים רבים לא יוכל לצוות השכ"מ שאחד מבני אח הנ"ל ירש דממנ"פ כיון שאח הנ"ל ירש בקבר מאחיו אז זכה בנכסים וממילא יזכו כל בניו בנחלתו דאטו יוכל אב להוריש לבנו נכסים ויצווה לו כאשר ימות שהוא לא ינחול אלא לאחד מבניו הא ירושה אין לה הפסק עיין תשובת הרא"ש הובא בטור דלא משכחת שיצוה איש שלעולם לא ינחל אלא אחד מהבנים דור אחר דור כנלענ"ד ברור בעזה"י להלכה ואם יסכימו הדר"ג נ"י עם אחוזת מרעיו בחסד עזרת חונן הדעת אשר הגה מפיו יצא דברי הדש"ת

בשולי מכתב עוד אדבר להעיר אזן הדר"ג נ"י להסתכל באיזה הלשון העביר נחלה מחנוך בן אחיו וזה החלי בעזה"י

ראיתי בבעל עיטור בדף נ"ד שכתב וז"ל גרסי' בפ' י"נ האומר איש פלוני בכור לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא ירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה עמ"ש בתורה ומסתמא כל היכא דעקר ירושה בפומיה ואמר לא יעול לא ירש אפי' אמר פלוני לא ירש אלא אחיו ירשו או שאמר ינתן להם לא אמר כלום ואפי' לריב"ב דעד כאן לא קאמר ריב"ב אלא היכא דאמר בני ירש סתמא ולא אמר לא ירש אבל אמר פלוני בני לא ירש מתנה עמ"ש בתורה ואי אמר פלוני לא ירש ולא הזכיר בני אלא פלוני ופלוני ירשו לאו מתנה עמ"ש בתורה הוה דאפשר דלאו בריה הוא ואיכא מאן דס"ל דאי אמר פלוני לא ירש אלא אחיו ירשו דבריו קיימין לריב"ב ולא נהירא לו עכ"ל

דבר גדול דבר הבע"ט שאפי' לריב"ב דיוכל להוריש בן בין הבנים הוא דווקא שאמר רק איזה הבן ירש אותו בכל נכסיו ולא הזכיר על שפתיו שם הבנים אשר לא ירשו דלא עקר הירושה בפומיה אלא מכח שהוסיף כח לאחד שירש הכל לא נשאר כלום לשאר הבנים אבל אם מזכיר שם