מחנה חיים חושן משפט חלק ב שט

דאם ימות הבן היא אחריו לירושה או אם אמר שאחיו ירשו במקום בת יהי' דבריו קיימין דאם ימות בת האח אחריה רק שר' ישמעאל בנו של ריב"ב אמר שלא חולק אביו בזה על הרבנן יעו"ש שאין בת יורשת במקום בן או אח במקום בת דאלו יש להם זרע או זרע זרע לעולם לא יבוא מהבן ירושה להבת או מהבת לאחיו א"כ לא נקראת הבת במקום בן או אח במקום בת ראוי' ליורשו דמי ימר שיבוא ירושה מהם אליהם דלמא יהי' לה בן או להבת זרע או זרע זרע אשר ירש אחריהם נמצא דהוה הבת במקום בן או אח במקום בת אחר ולא נקרא ראוי ליורשו אבל הבן במקום אביו הוא בודאי נקרא עכ"פ ראוי ליורשו דמי יבוא אחרי אב הלא הבן דהוא יוצא יריכו הקרוב לו מוקדם לכל קרוביו שאפי' אם ימות האב ויבוא לו ירושה בקבר יזכה הבן בהירושה מהאב א"כ הבן הוה עכ"פ ראוי ליורשו לו יהי' שיזכה אביו בו מתחילה הוא ראוי לירש אחריו וא"כ אם אמר האיש שאחיו ירשו במקום האב מהני לריב"ב דהא אמר על מי שראוי ליורשו דאם ימות האב בנו שהוא אחיו יבוא אחריו לירש ונמצא שאמר על מי שראוי ליורשו ודבריו קיימין והבן זה מאד כי נכון בסברה בעזה"י

ואם כנים הדברים מיושב קו' אחת אשר קשה לי למה לא נקט רבינו קדוש האומר אחי ירשיני במקום שיש לו אב לא אמר כלום דהא האב קודם לאחי המת כמו שקודם הבת לאחי המת והבן לבת המת ולמה לא הזכיר המתני' גם דין זה שאם אמר אחי ירשיני במקום שיש אב לא אמר כלום דהוה מתנה על מ"ש בתורה וצע"ג

ולפמ"ש נהפוך הוא דאם אמר אחי ירשיני במקום האב מהני דזה נכלל בדברי ריב"ב בסיפא אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין דבן אצל אביו הוא נקרא ראוי ליורשו דהוא בודאי ירש את אביו אבל אח במקום בת ובת במקום בן לא נקרא ראוי ליורשו דהא אם יהי' להם זרע או זרע זרע לא יבוא להם ירושה כלל והבן

ובזה הערותי במקו"א בנידן השאלה בתולדות אדם סי' ק"כ שנשאל על אשה שהנחילה נכסיה לראוי לירש את בעלה והי' לבעל בן מאשה ראשונה וטוען הבן שאביו יתן לו נכסי אשתו השניה ואביו טוען כל זמן שהוא חי לא נקרא הבן ראוי ליורשו והביא התולדות אדם בשם הרמב"ם שהביא ראי' מסנהדרין דודו או בן דודו וכל הראוי ליורשו דגם בחייו נקרא ראוי ליורשו ורשב"א מביא ראי' מן ב"ב דף ק"ל מדאמרו מדאמר ר' ישמעאל לא נחלקו ש"מ דתנא קמא סבר נחלקו ומהני אפי' אח במקום בת ובת במקום בן לריב"ב דאמר אם אמר על הראוי ליורשו דאם ימות הבן תירש הבת או אם תמות הבת ירש האח והגם דלא קיי"ל כת"ק ועכ"פ נגלה דאין הפי' מי שראוי ליורשו עכשיו אלא ראוי ליורשו אח"כ וצע"ג

ואמרתי דלו יהי' שאח במקום בת לא נקרא ראוי ליורשו דשאני התם דאפשר שלא יבוא לידי ירושה לעולם להבת דהבן וזרע זרעו אפי' קודם לבת המת כנודע וכן הבת וזרע זרעה קודם לאחי המת ואפשר שלא יבוא לעולם לירושה מן המת הזה ואיך יהי' נקרא ראוי ליורשו אחר שימות הבן או אחר שתמות הבת אבל הבן בודאי נקרא ראוי ליורשו דהא בכל אופן יבוא אחרי האב לירש הלא הוא בנו אשר הוא יורש הגדול שביורשים הוא קודם לאביו ולאחיו ולבתו וגם אם יבוא ירושה לאביו אחר מותו יורש בקבר והוא אחריו אז בודאי נקרא הבן ראוי ליורשו אפי' בחיי אביו ועיין ר"ן פ' הכותב שלא יכול הבן לסלק בחיי אביו מירושתו דכבר יש לו בהם אחיזה ודוק

ומעתה מה דנקט ריב"ב אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ולא אמר אם אמר על מי שיורשו באמת עכ"פ במקצת לא בא לרבות אם אמר על אחד מאחיו שירשנו או אמר אחד מבני אחיו שירשנו דמהני דזה חוץ לסברה דהלא הירושה חוזרת לקבר והוא לא הנחיל לאחד מבניו ומכח הירושה בקבר ראוי דכל אחיו או כל בני אחיו ירשינו רק בא לרמז אם אמר על מי שראוי ליורשו היינו דהי' לו אח ואמר אחי ירשני הגם שיש לו אב מהני דבן נקרא ראוי ליורשו הגם דאביו חי דאפי' אם אביו ירש אותו יבוא אחיו אחריו לירש את אביו דהוא יוצא יריכו ולא דמי לבת בין הבנים דהבת נקראת אחר נגד הבן דמי יאמר שתזכה בירושה כלל דהלא אם יהי' להבן זרע או עיין עליו היינו זרע זרע לא יבא ממנה ירושה לאח של אביה אבל אחיו מן האב הוא בודאי יבוא אחרי אביו א"כ נקרא האח מן האב ראוי ליורשו דאם ימות האב הוא אחריו ליורשו והבן וא"כ זה בודאי נרמז בדברי ריב"ב אלא אפי' בן בין הבנים ובת בין הבנות הי' בס"ד שלא יוכל האב לעשות אחד ליורש דהא כבר יש קצת זכות בנכסים לבן או לבת אם אין לו זרע זכר בחיי אביה עיין ר"ן ריש פ' הכותב שבעבור כן לא יוכל הבן לסלק עצמו מירושת אביו בחייו וז"ל ולאפוקי ירושת אביו שראוי ליורשו בכל שעה הרי הוא כאילו זכה בה לענין דלא סגי בסילוק אלא או במכר או במתנה וא"א שלא זכה בה לגמרי ולא באה ברשותו שיוכל להקנות עכ"ל ה"ה לא יוכל האב לסלק אותו מירושה קמ"ל דיוכל להנחיל לבן אחד כל נכסיו או רוב נכסיו וממילא אין לשאר בניו דבר לירש דכתיב ביום הנחילו את בניו ודוק

ואוסיף נופך כי עדיין יש להפליא אם יוכל להוריש לאחיו במקום שיש אב דעכ"פ הוא מתנה על מה שכתוב בתורה עיין רשב"ם במשנה בד"ה לא אמר כלום וז"ל שעקר את הירושה ממקומה עכ"ל וא"כ אם מוריש לאחיו אם יש לו אב עכ"פ הוא עוקר הירושה ממקומה ולא דמי לבן בין הבנים דשם בכל אופן היה בא מקצת ירושה לבן הזה עיין רשב"ם שם וז"ל ודייקינן הא בן בין הבנים דראוי לירש קצת קנה גם הכל עכ"ל א"כ באח במקום אביו שלא היה יורש כלום א"כ לא מהני אם אמר שאח ירש אותו במקום אביו וצע"ג

אך באמת לק"מ דרשב"ם בד"ה לכל מי שירצה כתב וז"ל ולשנויא קמא דמשנינן לעיל דפליג ריב"ב אפי' באחר במקום בת איכא למימר נמי דמהכא נפקא ליה ובניו לאו דווקא אלא יורשין ואפי' הראוי ליורשו יורש קרינן ביה עכ"ל וא"כ הגם דשנויא בתרא פליג דריב"ב מודה דלא מהני באח בין הבנות היינו דאין זה נקרא ראוי ליורשו דמי ימר דיבוא אחריה לירש דלמא יהיה לה זרע אבל בבן אחרי האב בודאי נקרא ראוי ליורשו א"כ נתנה התורה רשות ולא הוה מתנה על מה שכתוב בתורה ובפרט לסברת הר"ן בכתובות אם יזכה אביו בא מיד זכות בנכסיו לבניו א"כ בודאי נקרא אחיו ראוי ליורשו דאפי' בכח אביו הוה יורשו ויש לו אחיזה בכל הנכסים במקצת ויוכל לעשות אותו יורש לגמרי כשם שאמרי' ממקצת בכמות מהני על כולו ה"ה מקצת באיכות מהני על כולו ודוק.