מחנה חיים חושן משפט חלק ב ש

אם יתפוס חבירו יהיה שלו ואפי' שחפצו לחוש גם על זה לא יוכלו להוציא את הממון דא"כ נעשה שתי רשעיות אבל בהיזק שאינו ניכר דלא שמיה היזק א"כ אינו חייב מן התורה לשלם כלל וממילא יוכלו חכמים לתקן שישלם דיש תרתי לטיבותא דכאן יש חשש שלא יהיה כל אחד ואחד הולך ומנסך דהא יודע שהוא פטור לגמרי שחבירו לא יכול לתפוס דהא הוא פטור אפי' לשלם לצאת י"ש וגם זה שאם מחייבים אותו החכמים לא הוה שתי רשעיות דמן התורה אין עליו חיוב תשלומין כלל אפי' לצי"ש פטור וא"כ אטו שהוא מחויב מיתה לא יוכלו חכמים ליטול ממונו הלא אינם עושין שתי רשעיות של תורה מיתה וממון או מלקות וממון אבל כאן מן התורה יש עליו מיתה וחכמים מחייבין לו קנס וזה היה קו' תוס' ונחייבהו בהיזק שאינו ניכר מטעם שלא יהיה כל אחד ואחד הולך ע"ז תירצו שפיר א"כ יש חיוב טפי בהיזק שאינו ניכר שאפי' הב"ד מוציאין ממנו ממונו ובהיזק ניכר לא מוציאין הב"ד את ממונו דשם אי אפשר לתקן יען דאז נעשה שתי רשעיות ודוק. סימן מ

שאלה באחד שמכר כרמו לחבירו ואחר חצי שנה בא המוכר עם שטר מודעא שמסר לפני עדים כפי זמנו של שטר שלושה ימים קודם שביקש שיכתבו לו מסירת מודעא שהוא מוכרח ע"י אונס גדול למכור הכרם לשכינו ואי אפשר לגלות האונס כדי שיעידו עליו רק ביקש לכתוב ולחתום דבריו שהוא אמר זה לפניהם ולא יכלו מלראות בצרות נפשו אשר בכה לפניהם על כן חתמו שמם לעשות ועכשיו הביא עוד עדים אשר שמעו [מהלוקח] אם תקבל השש מאות בעד כרמך אשר דברתי עמך טוב ואם לא תדע כי מרה יהיה לך וברתת ידים קבל המעות שש נאטען כל אחד מאה זהובים וחתם שמו על שטר המכירה ואמר הלוקח כחכם עשית כי מה יהיה לך מכרמך אם תשב בבית כלא ומי יודע אם יצאת משם כל ימי חייך וכעת אשר עזר לו ד' שאין לו לירא עוד על בלבול פחד בית הכלא מבקש כרמו בעד שש מאות בחזרה אם הוא כדת וכדין

תשובה הדבר צריך עיון גדול לברר הדין תורה אם מסורת מודעא כזה נעשה כדת של תורה וגם אם אפשר לבטל המכירה הנ"ל וד' יאיר עיני להוציא לאור דין אמת לאמיתו ולעשות שלום בין שני אנשים עברים נצים המוציאים נצוצות בעקבותיהם גל עיני ד' ואביטה מתורתך נפלאות שלא אבוש בעולם הזה ולא אכלם בעוה"ב

הנה לכאורה הדין פשוט דהכרם חוזר לבעליו שבח"מ סי' ר"ה סעיף ה' כתב המחבר וז"ל ויש מי שאומר שאפי' אמר כתבו לי שמסרתי מודעא בפניכם וכשיודע על פי עדים האונס שאנסוהו יצטרף עדותכם לבטל המקח אין שומעין לו וכתב רמ"א וז"ל ומיהו אם כבר נכתבה המודעא והביא אח"כ ראיה דאונס היה המכירה בטילה עכ"ל ועיין בסמ"ע ס"ק י"ג בטעם הדבר ואם כן בנידן שאלתינו שכתבו לו המודעא שהוא אמר לפניהם שהוא מוכרח ע"י אונס גדול למכור כרמו לשכינו וא"א לגלות אנסו לפניהם וגם הביא עדים ששמעו מפי הלוקח שהמוכר עשה כחכם שמכרו לו כי מה יבצע בכרמו אם ישב בכלא כל ימי חייו וראו שמוכר היה חותם שמו ברתת ידיו וגם אמר הלוקח אם לא תמכור מרה יהיה לך א"כ יש עידי אונס לכן אעפ"י שקיבל המעות מצרפין המודעא עם עידי אונס והמכר בטל ודוק

אמנם לכאורה טעמא בעי למה יהיה מועיל צירוף שתי כיתות עדים הלא עידי מסירה הוה חצי דבר דדלמא לא היה אונס כלל רק אומר שהוא אונס כדי שיוכל אח"כ לבטל המקח הגם שמכר לו עכשיו בלי אונס עיין רשב"ם בד"ה גלוי מילתא בעלמא שביאר כן ועוד אפילו את"ל עכשיו הוא בפחד אונס דלמא בשעת הקנין כבר נתרצה לו למכור בלב שלם וגם הרבה פעמים עבד אינש דגזם ולא עביד ולא ברור אם היה לו לירא מפניו כלל ועיין במהרי"ק הובא ברמ"א סעיף ז' עכ"פ זה ברור המודעא שכתבו עדים בלי ידיעת אונס לאו כלום הוא וגם עידי האונס בשעת מכירה לא מהני דהא תלוי וזבין זבינא זבינא א"כ כל כת מעידה על חצי דבר והתורה אמרה על פי שנים עדים יקום דבר ולא חצי דבר וצע"ג

אך עידי אונס מעידין דבר שלם דממנ"פ אי ליכא עידי מודעא א"כ הוה עדותן דמכירה מהני דאגב אונס גמר ומקני בזוזי שקבל ואי איכא עידי מודעא א"כ מעידים דהיה מכירה באונס דיהיה המקח בטל ודומה לשלשה כיתי עדות על שלוש שנים של חזקה שהסביר רב אלפס הובא בתוס' בב"ק דף ס"ט דהוה דבר שלם דכת שמעידה שזה אכל שנה הפירות אם לא יהיה עוד עדים אחרים שאכל עוד שתי שנים יוצרך לשלם הפירות שאכל ונחשב דבר שלם יעו"ש ה"ה כאן עדותם עדות שלם דאגב אונס גמר והקנה והמקח קיים וממילא אפי' יש עידי מודעא נחשב עדותם לצרף שהמקח יהיה בטל והבן אבל עידי המודעא פלא איך מהני עדותם הא עדותם לא מהני כלל בלי עדים שיבואו אח"כ ויעידו שהיה אונס בדבר שתלוי וזבין וצע"ג

ונ"ל הא דבעינן דבר שלם עפ"י עדים היינו אם מחדשים דבר כגון לחייב על גניבה או לעשות מקטנה גדולה וכדומה וכן כאן עדים המעידים מגידים האונס שהיה המכירה בטל והוה דבר שלם רק סתמא אמרינן אגב אונסי זוזי גמר ומקנה ואי מסר הודעה גילה שהוא איש חזק ואמץ הלב שאין מקנה את שלו אפי' אגב אונס עם זוזי וממילא המכירה בטל ע"י עידי האונס אז גם עידי מודעא מעידים דבר שלם לגלות האיש אשר אומץ לב אבל על ביטול המכר אינו פועל כלל ודוק

ובנותי בראשונים וראיתו שהוא פלוגתא של אבות עולם והמה בכתובים בש"מ בבא בתרא דף מ' ע"ב בד"ה אלא שכתב וז"ל וכי קאמר רבא לא כתבי' מודעא אזביני כגון דלא ידעי' ביה באונסי' ולשון מודעא הודעת דברים שזה מוסר מודעא בפנינו וה"ק אע"ג דכתבי' מודעא אגיטא ומתנה ואע"ג דלא אניס אזביני מיהת לא כתבינן אלא היכא דאנוס אבל בסתמא לא כתבי' משום דבסתמא לית לן לאחזוקי דאניס ואיצטריך דרבא דאי מנהרדעי ה"א נהי דלאו מודעא הוא אבל מ"מ כותבים מסירת דבריו של זה שמא ימצא עדים שיודעים באונסו וע"י עדות ומסירת המודעא שמסר ובטל המקח קמ"ל רבא דלא כתבי' דכיון שאין לנו להאמינו על האונס בלי שום אמתלא ויש לתלות דמשום דאיצטריך לזוזי הוא אנוס על המכר ומפני כן הוא מוסר מודעה לבטל המכר אין לנו לכתוב חנם מסירת