מחנה חיים חושן משפט חלק ב רצב

ולא עוד אפי' יהיה אותן ראשי העיר אשר היה לפני כמה שנים לא שייך דין מערופי' דכבר העיר הגאון שארית יוסף סי' י"ז דדין עני מהפך בחררה דאסור ליטול היינו דאם היה בא ליד העני היה קנינו לעולם כגון בשדה בקדושין דזה רצה ליקח וקנה חבירו או בב"ב דף נ"ד דהא קנה הבית מן הגוי לעולם או במציאה או בצד דגים וכדומה בכל הני אם הקדימו עשה לו הפסד על מה שהפך בה אבל מי ששכר על הזמן ובא איש ושכר על אחר זמן ההוא אשר על אותו זמן הבא לא היה מהפך וגם מי יודע אם השיג ידו פעם שנית דהא צריך לשכור מחדש שם אין דין מהפך בחררה והוא סברה עמוקה מאוד וק"ו בנידן דידן אשר הוא חק מדינה שצריך שכירות מחדש וגם ראשי העיר צריכים לקבל עליהם מחדש משרי המדינה איך שייך בו דין עני מהפך בחררה הכי העולם סגור ומסוגרת דנאמר יען דהרויח ראובן במשא ומתן כזה פעמים אין רשאי בר מתא לישא וליתן להשיג פ"א משא מתן זה אם יזדמן עוד ודוק

ואוסיף עוד הגם כי אדמ"ו ז"ל בחת"ס ח"מ סי' קי"ח האריך וכתב שאותו רב עשה איסור על שפסק החיות מהאי דיין השומר הצוקער של פסח יעו"ש והדבר נפלא בעיני אטו מי שקבל איש לשומר להיות פועל אצלו השגחה על הכשר יין יהיה בזה חזקה שלא יוכל לבוא איש אחר בשנה הבאה ולבקש להיות אצלו בשכר פועל לשמור ולעשות יינו בהכשר הלא זה לא בא אלא משנה לשנה וכבר נפסק פרנסתו בזה ואפי' במלמד אשר עדיין יושב ולומד ועוסק באומנתו פי' השארית יוסף שם בסי' י"ז דלא איירי דנשכר לזמן אשר יצריך שישכור אותו מחדש יעו"ש אבל אם כבר נפסק פרנסתו רק יתחדש משנה לעת ידוע אשר יצריך שומר ופועל לא מסתבר דנאמר מה דנעשה זה פועל שזה יגרם שלא ישכור אדון לראובן אשר היה פועל שלו בעבר ונקרא פסקו לחיותו על אשר לקח שומר אחר העושה היין בהכשר והגם דאדמ"ו ז"ל הוסיף כי לא נמצא כזה במקומו שעושה צוקער של פסח בכל זאת הוא רק שומר לעשות בהכשר מה לי שומר על צוקער או שומר על יין או שומר לעשות חמאה (מה אומנתו בכך שייך בו באיש שהיה שומר ומשגיח שלא יבוא מכשול במה שנעשה בהכשר) ואטו נאמר מי שהתפלל בעד תשלומין בר"ה ויוכ"פ איזה שנים ואח"כ ישתדל איש אחר שיחפץ בני קהלתו לשכרו לבעל תפילה אין רשאי להיות דפסקו לחיותו דראשון דלא נמצא במקומו מקום אחר אשר יתפלל בשכר עיין קנ"ג באו"ח ובסי' תרפ"ב שלא ליקח מצוה או כבוד מאיש אם עשה בחינם אבל אם בא בשכרו יוכלו קהל לשכור למי שלבם חפץ דהוא רק פועל וה"ה יכול כל איש להשתדל להיות מהמתפלל וכ"ש להיות שומר על היין או שומר על הצוקער וכדומה דאין כאן איסור אם משתדל אחר להיות שומר במקומו על כן בער אנכי לירד לעומק דברי אדמ"ו ז"ל

וכן נראה ממה דאמרו בסנהדרין אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנתו של חבירו היינו אם כבר רעהו אוחז באומנתו והוא מפסיקו כמו אם יש לרעהו אשה והוא בועל אותה שמטמא אותה לרעהו הגם שהיא אשתו אבל בודאי אם כבר אינו עוסק עוד באומנתו אינו דומה לאשת רעהו עמא בשלומא אם כבר עוסק במשא ומתן עם השר ובא רעהו ומוסיף אז מטמא אשת רעהו כנידן הרוקח אשר הובא בשו"ת רש"ל סי' ל"ה יעו"ש וכדומה זה נקרא שירד לאומנות חבירו עיין מס' מכות שלא ירד לאומנות חבירו לעשות כדמותו למעט פרנסתו אבל מה שהיה רעהו עוסק והרויח בשנים שעברו ע"י שהיה פועל או שומר שיהיה איסור להמשתדל להשיג להיות פועל או שומר מנ"ל זה

אך אי אפי' יהיה נוהג דין עני המהפך בחררה אפילו בשומר על הכשר צוקער ויין היינו דשם צריך עכ"פ להיות שומר בר ישראל אשר יש לו נאמנות על ההכשר ואי שום בר ישראל לא יקרב עצמו אל האדון היה מוכרח לשכור עוד לשומר על הכשר צוקער ויין א"כ הוא כעני המהפך כי אליו נושא את נפשו לבוא בשכרו ע"י שהוכר הוא להאדון לאיש נאמן אשר באמונה עשה שמירתו ומסתמא לא ישלח בעבור יהודי אחר אם לא הציע עצמו הרב ההוא אליו שיקח אותו תחת הדיין העני ודן אדמ"ו ז"ל כי זה יורד לאומנתו של חבירו זה פרנסתו אבל באקציעס אשר ראוי אפי' לכל גוי לשכור אותו וצריך בכל עבור ששה שנים קבלה מחדש א"כ מאי סמיכה יש ליהודי זה שיושכר זאת עוד מראשי העיר א"כ כל הקודם בו זכה בדין ודוק

וחקרתי במק"א שלא ידעתי שום מבוא לעשות חזקה מן אנשים השוכרים מן ראשי העיר הצעטעל הויז שכל מי שמביא דבר למכור צריך לשלם כפי הקצוב מאי חזקה יש בזה מכל טעמים הנזכרים למעלה וכן אין חזקה במי ששכר מן ראשי עיר להדליק הלאמפען בכל הנך דברים עשו מהמון תביעות חזקות ולא אוכל לזכות אותם בדין תורה רק אם אפשר לדבר על לבם במענה רך והבו דלא להוסיף חזקות אשר לא שערו חכמי ספרד וכדומה לזה דבורי המון עם אשר דרשו חזקות לעצמן בלי יסוד

נחזור לנידן שאלתינו אשר השוכר שכירות אקציעס לא חפץ שיהיה חבירו עוד שותפו ואמר בב"ד שגם הוא לא יחפץ לדין אם בפעם שנית שותפו ישיג האקציעס בשנים הבאים ואירע שכן היה שהשותף השיג איש אשר שכר עמו מראשי העיר האקציעס א"כ בכל אופן שבעולם זכה בו ואין שום מבוא לבטל עפ"י ד"ת את אשר שכר כמו שבארתי מכמה פנים וזכה באקציעס א"כ הנוטל מידו הוא גוזל את שלו מידו שלא כדת ושלא כדין וכן עשיתי ודרשתי בבהכ"נ הגדולה שלא יסייע איש ישראל לעזור ליתן השטים [קולו] ליקח אקציעס מידו עשיתי את שלי עד שידי היתה מגעת בעזה"י

ואוסיף נופך כי באקציעס הווין ראשי העיר שוכרים מהמיניסטריום והמה משכירים אח"כ לאיש אשר נמצא חן בעיניהם א"כ הוה שוכר מן השוכר ולא שייך דין חזקה או דין מערופי' כי יש גם אדון להם חקרתי בזה במקו"א שיש בזה כמה הערות לבאר אם ירחיב ד' גבולי ויאיר עיני אי"ה

אמר המחבר אמרו רבנן בטעמא שאין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם על כן אזכיר שפעם אחד בא לפנינו הב"ד דפה בעני אחד שהיה שוכר בית כולו הדירה עם החצר מערלית והעני היה גם דר בו בחינם כי הערלית היתה חייבת לו ובא עשיר אחד וקנה הבית ושילם בערכאות המעות ליהודי והשליך את היהודי בחזקת יד מן הבית וכאשר ישבנו ופסקנו שהדירה וחנות הם של העני בקנין חזקה וחקרתי שגם הדירות אשר נבנו בחצר יהיה החזקה של העני כי בחצירו נבנו והדייני קרתא לא הסכימו שלא שמעו כזאת הגם שדברתי בסברא הלא זה בנה על חזקתו אפי' הגוי אם יבנה הוה החזקה של