מחנה חיים חושן משפט חלק ב רפד

סימן לא

שאלה בגר אחד שנשא אשה בת ישראל ולא הולידו בנים והיא טוענת שהמניע מיניה ולא ישבו בשלום עד שהשווה עצמם שהוא ישלח לה גט והנדן שלה יהיה עליו חוב כי קבל בשבועה אם יהיה לו ממון אחר שישא אשה אחרת ישלם לה מעט מעט ונתרצית לזה כי ידעה שהוא ירא שמים ביותר אם יהיה לו בודאי יקיים שבועתו ונסעה היא לבית אביה ואחר י"ד ימים בא שליח וגט בידו וגירש אותה בב"ד כדת וליום מחרת בא פקודה מן השוטר שנמצא בשדה איש מוטל על הארץ מת ר"ל והוא מהול שיבואו לראות אותו להכיר מי הוא זה האיש ונסעו לשם ג' יהודים והוגד להם מיהודים דשם הסמוכים שזה קרוב ג' ימים מעל"ע אשר מצאוהו מת על פני השדה ועשו מיד הזכרה אצל השופט וספרו ליהודים שהדבר פלא בעיניהם כי הם מצאוהו מת בשדה לפני ג' ימים בשעה תשיעי היינו א אוהר פארמיטאג ובאשמורת הבוקר ביום ההוא ראוהו יושב על הדרך באותן בגדים אשר מצאוהו אח"כ וכאשר הראה השופט את המת לפני ג' היהודים אמרו זה הגר אשר היה דר אצלנו איזה חדשים כאשר נשא אשה בת איש פלוני ואתמול גירש השליח את אשתו ואחר יום או יומים באו היהודים לפני הב"ד וספרו שמצאו אצלו ג' מאות זהובים ולא לקחוהו להחזיק בגזל אלא להשיב לקרובים אם יוודע מי הוא האיש ועכשיו ששמעו שהוא הגר ולו אשה תהיה היא קודמת כי הגט היה לאחר מיתת הגר או אין מחויבים ליתן לה המעות כיון שנתרצית לקבל גט בלי נדוניתה א"כ נשאר הנדוני' חוב עליו והם זכו במעותיו כי נכסי גר המה הפקר וזכו המה במעותיו

תשובה הדבר עמוק והוא בסבך החקירה לדעת אם מחויבים ליתן הממון להאשה בנדוני' שלה או לא ואני תפילה שלא אכשל בדבר הלכה גל עיני ד' ונפלאות מתורתך אביטה

הנה לפום רהיטא מחויבים הם לשלם לה נדוניתה הגם שהתרצה לזקוק נדוניתה בחוב שישלם כאשר ירחיב ד' לו אחרי אשר יקח אשה אחרת ויברך מעשה ידיו זה היה אם יגרש אותה אז תמחול לו השיעבוד ממון אבל עכשיו שנתברר שלא גירש אותה כי הוא מת מקודם ונשארת אלמנתו וצריכה להתאבל אחריו א"כ ברגע שמת בא החיוב עליו לפרוע כתובת אשתו כמו בכל גר שמת שאשתו תובעת כתובתה ולא נוכל אחר לזכות בנכסי גר אשר משועבדים לבע"ח כמבואר בש"ע ח"מ סי' ער"ה סעיף ל"א וברמ"א סעיף כ"ח ועיין בש"ך ובסמ"ע שם ודוק

אמנם אחר העיון הדבר צריך התבוננות גדול כי יש לחקור בו שני דברים (א) שהיא נאסרת לישא לכהן מחשש גרושה (ב) אם היא תוכל לגבות כתובתה מהנך דזכו במעות שהם כהפקר ואבאר בעזה"י

הנה בש"ע א"ע סי' י"ז סעיף כ"ו וז"ל אין מעידין עליו אא"כ מצאוהו תוך ג' ימים אחר הריגתו או אחר מיתתו אבל אחר שלשה אין מעידין עליו מפני שהפרצוף פניו משתנה עכ"ל וכתב הב"ש וז"ל אבל אחר ג' אין מעידין משום שהפרצוף נשתנה וסבור שהוא פלוני שחסר ובאמת אפשר אותו פלוני הלך לדרכו ומת זה הוא איש אחר עכ"ל ולא פירש אי דווקא אחר ג' פעמים מעל"ע אין מעידים היינו אחר עבור ע"ב שעות אבל קודם עבור ג' פעמים מעל"ע מעידים או נימא מקצת היום ככולו ובמתני' תנן אין מעידים אחר ג' ימים וא"כ אם מת ביום א' שעה קודם הלילה אין מעידים ביום ג' שחרית דמקצת היום ככולו והוה בכלל אין מעידים אחר ג' ימים עיין בנוב"י ח"ר א"ע סי' מ' והשואל חקר בזה אי בעינן ג' ימים של מעל"ע או נימא דלא מחשבי' שעות אלא ימים ולפעמים אפי' בחמשים שעות נעשה ג' ימים והוא ספק עצום ואם כן בנידן שאלתינו בשעה שראו הנך שני אנשים והכירו שהוא הגר פלוני כבר עברו קרוב ג' פעמים מעל"ע ואם הדין דלא צריך ג' פעמים מעל"ע א"כ אין הכרת אנשים הכרה ואפשר המת הנמצא הוא איש אחר רק נדמה אח"כ להגר הנ"ל והגם שממנ"פ מותרת לעלמא דאם מת הנמצא לא היה בעלה א"כ נשאר בעלה בחזקת חי ומתגרשת בגט ואי הנמצא הוא בעלה ולא חל הגט נעשית עכ"פ אלמנה ומותרת להנשא לישראל רק לכהן אסורה דדלמא זה המת הנמצא הוא אינש בעלמא ובעל האשה הזו חי וקבלה גט ואסורה לכהן וכן אם תחפוץ לגבות נדוניתה וכתובתה אמרינן דלמא בעלה חי וקבלה גיטה והנמצא מת הוא אינש דעלמא דלא ידעינן מי הוא והמעות הפקר דלא ידעינן מי המת ולא היה בו סימן שיוכל להוודע וזכו בו האנשים המוצאים את המת על פני השדה כנלענ"ד

ועלה בדעתי שמותרת לכהונה וגם נוטלת כתובתה ממעות הנמצא אצלו והוא דיש כאן ספק ספיקא להקל דלו יהיה שכבר הוא מת ג' ימים מעל"ע אשר הם מעידים הוה רק ספק שמא נשתנה פניו של המת הנמצא שיהיה דומה לבעל האשה אשר העדים מעידים שהכירו שהוא האיש המת אבל אפשר שלא נשתנה פניו ואז ע"כ הוא הבעל של האשה אשר העדים מעידים וא"כ יש כאן ספק ספיקא דלמא הוה הפי' אין מעידים אחר ג' ימים היינו אם הוא מת כבר ג' פעמים מעל"ע וא"כ בנידן שאלתינו דלא היה הוא מת ג' פעמים מעל"ע א"כ ע"כ הוא בעל האשה הזאת שהיה גר ואת"ל דלא צריך ג' פעמים מעל"ע אבל הוה רק ספק שמא נשתנה א"כ יש ס"ס שמא לא נשתנה פניו ומותרת אפי' לכהונה וגם תיקח כתובתה דהא מספר כתובה נלמד שכתב כשתנשאי לאחר תטול מה שכתב לכי ואפי' אין מוציאין ממון בס"ס כאן שמותרת לכהן ומחליטין שהיא אלמנתו תיקח כתובתה ודוק

אך הדבר צריך עיון אם הא דאין מעידים אחר ג' ימים הוא רק דחיישינן שמא נשתנה פניו או דנימא דבודאי נשתנה פניו ויען דעדים אומרים שמכירים בו שהוא האיש כאשר נראה פניו בחייו הוא האות והמופת שהוא איש אחר דכל איש שכבר מת ג' ימים נשתנה פניו וע"כ מת הנמצא היה לו צורה אחרת ונשתנה פניו לבעל אשה הזאת וראיתי שהוא תליא באבות עולם

הנה הרב הברטנורא כתב ביבמות פט"ז משנה ג' אין מעידים אלא עד ג' ימים וז"ל אם לא ראהו עד לאחר ג' ימים למיתתו אין מעידין עליו דחיישינן שמא נשתנה מראית פניו ואינו זה שהם סבורים עכ"ל משמע שהוא רק ספק שמא נשתנה אחר ג' ימים וכן בחלקת מחוקק בסי' י"ז ס"ק מ"ז כתב וז"ל דלאחר ג' חיישינן שמא נשתנה צורת המת וסבור שהוא המת ואינו אלא אחר עכ"ל אבל הרב בית שמואל כתב שם בס"ק ל"ח וז"ל אבל אחר ג' ימים אין מעידים משום שהפרצוף נשתנה וסבר שהוא פלוני