מחנה חיים חושן משפט חלק ב רעה

בו איסור ריבית א"כ לא מהני כנגדו טענת ארי אברחית (אפי' הב"י בש"ע סי' נ"ז יהי' מודה דמלוה על משכנתא לגוי יפה כחו ממצרן) ודוק

ומצאתי היום מפורש יוצא בתשובת מיימונית סי' ל"ב בד"ה ארי' וז"ל וששאלת אם משכנתא מוציא מיד המצרן נ"ל וודאי דבתר דהוה משכנתא גביה שתא אם שוב קנאה המצרן מפקינן מיניה ויהבינן ליה למאן דמשכנתא גביה דמשכנתא הוה שכונה גביה וחשוב כשותף באותו שדה גופה ושותף מפקי ממצרן לר"נ דאמר האי מאן דאחזיק בני אחי ובני שותפי סלוקי מסלקי ליה ואי משום דב"מ לא מסלקי' לי' פי' דלית ליה לר"נ דין מצרנות (הגה ולר"י דפי' לר"נ אית ליה נמי דין מצרנות והאי דהתם במי שקבל לעסקיה אפ"ה יש ראי' דשותף עדיף ממצרן וק"ל) וא"כ לדידי' שותף ומצרן אפי' קדם מצרן וזבין מצי שותף לסלוקי א"כ לדידן נמי דאית לן מצרנות אין לנו לבדות מחלוקת השדה דכיון דלר"נ מסלקי' ליה ויהבי' לשותף ה"נ לדידן ואם הי' מעשה בא לידי הייתי דן כך עכ"ל

ראה ד' עמלי וגילה בזה עיני שמבואר שהן בשותף והן במשכנתא מסלקי' למצרן דשותף ומלוה טובים ממצרן דשכונה גביה הוה כשותף ושותף מפקי' אפי' לר"נ דלית ליה דין מצרנות ולא מסלקי' אבל שותף ומשכנתא עדיף דיכול לסלקו וה"ה לדידן ועל זה רמז בסי' ל"ה דשותף עדיף מכל הני דאמרי' לית ביה דין ב"מ ונגלה כי משה אמת ותורתו אמת וא"כ בנידן הטעלעק דידן אין ספק שהמלוה מסלק ללוקח ממשכנתא כן נראה לענ"ד להלכה למעשה בעזה"י

(ג) עוד הרהרתי שהמלוה יזכה בטעלעק הנ"ל ויסלק ללוקח יען כי המלוה טען בעל פה כאשר הי' לפני עומדים שניהם יחדיו שהוא נתן אז כבר ג' זהובים לדראנגאבא על הקנין חצי טעלעק אשר הי' ממושכן אצלו רק אח"כ כאשר בא הלוקח וקנה הי' הוא אונס והוכרח לקבל בחזרה ג' זהובים מגוי ולא הי' יכול לצאת כנגד הלוקח לעמוד במשפט א"כ הי' כאן קנין כסף הגם דיש ספק אי כסף קונה בישראל מגוי עיין ח"מ ועיין יו"ד בהל' בכור ובש"ך דצריך שני קנינים דהוא ספק בדין אי בנכרי כסף קונה או לא אז אמרי' קי"ל כהנך ומספק אין יכול להוציא הגם דמבואר בכל ספק אמרי' הקרקע בחזקת הלוקח עיין בסעיף מ"ה ובש"ך שם היינו אם הוא רוצה לסלוק בכח מצרנות אז אמרי' הלא בבטח מדאורייתא קנה הלוקח רק מתקנתא מדרבנן צריך להחזיר אז בכל ספק הוה הלוקח מוחזק אבל כאן דמכח משכנתא הוה המלוה מוחזק ויש גם ספק קניין דאורייתא פשיטא דמלוה הוה מוחזק ועל הלוקח להביא ראי' ועיין ברא"ש בב"מ מי שזכה מתחילה בספק קנין אז הבא אחריו לא יוכל לזכות מכ"ש כאן דהוה ספק קנין כסף וגם ספק בדין מכח משכנתא ודוק כי קצרתי ועיין תומים בתק"כ ובקונטרס הספקות בזה יעו"ש וקצרתי

גם הרהרתי בלבי דלכאורה קשה יאמר הבר מצרן אי אפשי בתקנת חכמים שהוא עושה טובה לי כאשר הערותי בתשובה אך כבר כתב המרדכי פ' שני דייני גזירות דאי אפשי בתקנת חכמים מהני להחזיק ולא להוציא ועיין בתשובת מיימונית בספר הקנין סי' י"ד ובתומים סי' קכ"ג ובקונטרס תקפו כהן וא"כ כיון דלוקח הוא מוחזק לא יכול להוציא ממנו אבל במשכנתא דמלוה מוחזק כמבואר למעלה א"כ יטעון הוא אי אפשי בתקנת חכמים ויש להאריך בזה ואין פנאי וגם אין צריך כי די בכח שני עיקרים ראשונים ויש להאריך ג"כ למה אין דב"מ בזבין לגוי דבר מצרא מטעם שליחות ואין שליחות לעכו"ם ומצאתי שזכיתי לכווין לתשובת מיימונית סי' ל"ב ודי בזה בעזה"י

ועתה דייני קרתא נ"י אם תשבו יחדיו לב"ד ותעיינו בפסקי אקוה שתמצאו מרגוע ותוכלו לצרף דעתי להלכה ולמעשה לפסוק הדין עפ"י תורתינו הקדושה להחזיר הטעלעק ביד המלוה שהוא שותף וגם מלוה בעל משכנתא לסלק הלוקח ואקוה שכן הדין לאמיתו בעזה"י הדש"ת: סימן כז שפע רב הצלחות לתלמידי החשוב הרב המאור הגדול בתורתו ומפורסם ביראתו ובמע"ט כבוד ר' עמרם ישי סג"ל נ"י אב"ד דק"ק סערענטש יע"א

אהובי תלמידי נ"י מכתבך עם שאלות נפרדות קבלתי וכולם היה באים בשעה שלא יכולתי לעיין בהם כי הייתי טרוד בטרדות מצוה וכעת פניתי מכל עמלי ואכתב לך בקצירות אומר על נידן השאלה של הישוב עם היחיד אשר לו הס"ת

שאלה ישוב א' שאין ס"ת לציבור רק ליחיד א' אשר דר שמה הוא השאיל ס"ת שלו לקרות בו זה כמה שנים ועתה הגיע העת אשר הס"ת שלו לקרות צריכה תיקון אשר יעלה לסך כ"ד כסף והיחיד הבעה"ב טוען למה אני לבדי אשלם הלא אתם ג"כ נהנים בס"ת כמוני וכולנו כבני איש אחד וגם אני כאחד מכם יתן להוצאות הזה והציבור בני הישוב טוענים הכי אנחנו נשלם בעד ס"ת שלך הלא בזה התיקון יהיה הס"ת שלך יפה אף נעים ומה גם אולי תיסע לישוב אחרת אחר שנים ולמה נהי' אנחנו מתקן דבר שלך ותקח לך ספרך ותלך ולפע"ד הלא מבואר בחו"מ קס"ג דכופין בני עיר לקנות ס"ת וא"כ לכאורה כולם כ"א מחוייבים להתקין דהא אין להם ס"ת כשר אמנם לטענותיהם יכתוב להם היחיד שלכה"פ על ג' שנים מוכרח ליתן להם ס"ת שלו וא"א לקחת מהם עכ"ל

תשובה אהובי תלמידי נ"י אודיעך אשר עלה ברעיוני שבני הישוב מחויבים לשלם שכר התיקון עפ"י דין תורה אעפ"י שלא ירצה היחיד לחייב עצמו שאם יסע משם להניח ס"ת שלו אצלם וזה החלי בעזה"י

הנה בתשובות הרא"ש כלל צ"ג הסכים שכופין ליחידים שיש להם ספרים שצריכים להשאילם לאחרים שאין להם ספרים ללמוד מתוכם הובא להלכה בח"מ סי' רצ"ב יעו"ש וא"כ הגם שאמת הוא שכופין בני העיר שיקנו להם ס"ת היינו אם אין שם ס"ת ליחיד וא"כ לא יהיה להם ספר תורה אז כופין לכולם שיקנו להם ס"ת אבל אם יש ליחיד ס"ת בודאי כופין אותו שישאיל הספר לציבור דלא גרע ס"ת לקרות בו משאר ספרים שכופין ליחיד להשאיל אותם ליחידים וכמו בשאר ספרים שפסק בתשובת הרא"ש דמחויבים היחידים לשלם הנזק המגיע לספרים ה"ה בס"ת מחויבים כל הציבור לשלם הנזק המגיע ליחיד בס"ת שלו כמבואר וא"כ אותו היחיד אשר השאיל ס"ת שלו לציבור עשה כדין למה ימתין עד שהב"ד יכוף אותו להשאיל לציבור