מחנה חיים חושן משפט חלק ב רעג

אמנם לק"מ הלא חזינן בזבין מעכו"ם והשכיר מיד לאותו גוי או לגוי אחר אעפ"כ אמרי' דלוקח אומר למצרן ארי אברחית ממצרך והטעם דעכ"פ גוף השדה הוציא מיד עכו"ם ומה דגוי משתמש בו בשכירות לא הוה ארי רובצת במצרו דדווקא אם זבין לעכו"ם יוכל לומר ארי רובצת במצרי כמבואר בב"ק דף קי"ד אבל אם השכיר לעכו"ם לא הוה רביצת הארי עיין במרדכי שם בב"ק דאזלי' רק בתר קנין גוף של הקרקע וא"כ ה"ה ארי אברחית ממצרך אם יש לישראל שדה על מצרו של עכו"ם וקנה ישראל והשכיר לו לגוי בחזרה הוה ארי אברחית ממצרך וא"כ ה"ה במשכנתא יכול הלוה לסלקו ולא יכול לומר ארי אברחית ממצרך בעבור הנאת משכונה לזמן ועל כן המלוה מוציא מיד לוקח וכן לשיטת התוספות בב"מ כן דכתבו דרב מרי היה יכול להוציאו מיד רבא יען דלא היה לרב מרי שם שדה וא"כ דהנאה שהוציאו מיד גוי ולא יוכל לעשות רע עם המלוה על זמן משכנא זה לא נקרא ארי אברחית ודוק

ובזה יובן לי לשון הרמ"א בש"ע סי' קע"ה סעיף נ"ז וז"ל המלוה לעכו"ם על שדהו או ביתו ובא אחר וקנאו המלוה מסלקו ממרדכי פרק המקבל ותוספות פרק איזהו נשך עכ"ל ולכאורה יפלא למה לא ציין הרמ"א דברי תשובת מיימונית אשר ציין הב"י ולפי הבנת הפשטיות אשר הרמ"א לא הזכיר הבדל אם יש לו קרקע על המיצר א"כ בוודאי היה לו להביא דברי תשובת מיימונית הנ"ל שלא מחלק כלל כאשר כתבו הדיינים נ"י שרמ"א סמך על תשובה הנ"ל וא"כ בודאי פלא למה ציין המרדכי ותוספות ושביק תשובת מיימונית הנ"ל וצע"ג

ואחרי העיון נראה משה אמת ותורתו אמת דהנה הב"י כתב וז"ל ועוד במרדכי שכ' הר"מ בתשו' שאם הוא משכנתא ביד ראובן בתנאים דהיינו שהלוהו על הבית ודר בו ולא מצי מסלק ליה בגו שתא אם בא שמעון וקנאה מסלקי' לה אא"כ ה"ל קרקע סמוך לזה דלא דמי לזבין מגוי משום דינא דב"מ כיון דראובן ה"ל קרקע הממושכן לו לא שייך למימר ארי אבריח לך ממצרך וצ"ע בלשון זה של המרדכי שצריך הגהה (ועיין בתשובת מיימונית ס"ס קנין סי' י"ז), כתבו התוס' פ' איזהו נשך גבי עובדא דרב מרי בר רחל עלה ע"ג שאם היתה בית ביד ישראל ממושכנת מגוי וקנאה אחר זה שממושכנת בידו מסלקו משום דינא דב"מ ולא שייך למימר ביה ארי אברחית ממצרך כיון שאין לו קרקע סמוך לאותו קרקע עכ"ל ועיין בהגהת ר' ליב חנליש שביאר שהיה קשה לו לב"י על המרדכי למה פסק שאם אין לו לראובן קרקע על המיצר יכול לסלק ללוקח יעו"ש

לכאורה היה נפלאת בעיני דהמעיין בב"י יראה שהודיע בשם מרדכי ותוס' רבותא זה שאם ראובן אין לו קרקע על המיצר יכול לסלק ללוקח כמובן למעיין ונהפוך הוא בעיני דעיקר החידש הוא דאם יש לו קרקע במיצר וחלק הגוי הוא במשכנתא תחת ידו דהוה מצרן מכח חלקו וגם יש לו כח משכנתא על חלק הגוי אעפ"כ אלים כח של לוקח דיאמר לו ארי אברחית ממך הגם שבלאו קנינו לא יצמיח לו היזק אעפ"כ אזלינן בתר העיקר דהוציא הקרקע שלא תהיה חלוטה לגוי עולמית אבל אם אין לו קרקע על מיצר משכנתא שיוכל לסלק ללוקח אין בו רבותא דהלא אמרי' מאי משכנתא דשכונה גביה וצע"ג

אך דבר גדול דיבר דלא נאמר דגם על משכנתא של נכרי ביד ישראל שייך ארי אברחית ממשכנתך דסתם גוי אלם ומי יודע כמה היזיקות הי' עושה לך הגוי בכח משכן אשר לך בידך ממנו הגם שהמלוה הוה מצרן גדול יותר משאר מצרנים ולא יוכל מצרן לטעון כנגדו כח מצרות אבל עכ"פ אם קנה איש לא הי' יכול להוציא מידו דיאמר לו ארי אברחית ממך קמ"ל דלדעת מרדכי ותוס' לא אמרי' ארי אברחית כיון שאין לישראל שם קרקע אשר הוא קנין עולמות אבל בעבור שהבריח ארי מקנין לזמן לא נקרא הברחת ארי ודוק

ולפ"ז משה אמת ותורתו אמת שהשמיע בש"ע כדעת תוס' ומרדכי דמלוה יוכל להציאו מיד הקונה ולא יוכל לומר ארי אברחית ממצרך שלא יהי' לו דינים ומשפטים עם הגוי על כח משכנתא שלו אבל לא יוכל לציין תשו' מיימונית יען דלתשו' מיימו' אפי' אם יש למלוה קרקע במיצר המשכנתא לא שייך ארי אברחית ממך יען דגוי אינו דר שם שהוא ממושכן ביד המלוה ואין לו היזק במה שגוף המשכנתא הוא של גוי ונשאר כח המצרנית למלוה מכח קרקע שלו אשר סמוכה לקרקע הממושכן ואם אין לו למלוה קרקע סמוך למשכנתא אז אפי' בישראל מישראל לא פועל כח משכנתא רק אם קנה המלוה מקודם דלא יוכל המצרן להוציאו מידו אבל אם הקדים המצרן או אפי' איש אחר לא יוכל המלוה להוציאו מידו וזה הוא כשיטות הרה"מ ור"ן אשר פסק הב"י כמותם והביא דעתם להלכה בסעיף נ"ז הנ"ל אבל הרמ"א דהביא שם דעת הרא"ש והטור ודעמיה דמלוה יוכל להוציא מיד הלוקח וכתב וז"ל וכן נראה לי לדין ולהורות רק השכיל דלמא יבוא איש ויטעה לומר דווקא בישראל מישראל הוה הדין כן דמלוה עדיף ממצרן אפי' שאם קנה המצרן המלוה מסלקו אבל במשכנתא של גוי ביד ישראל ובא ישראל ולקחה לא יוכל המלוה לסלקו דיאמר לו ארי אברחית ממך קמ"ל דלא יוכל לומר לו ארי אברחית ממך כמבואר במרדכי ותוס' ודוק

ועתה נביא לעומק דבר רמ"א שקשה עליו ב' קו' (א) למה לא ביאר דאם הי' למלוה קרקע סמוך למשכנתא לא יוכל לסלקו דיאמר ארי אברחית ממצרך (ב) למה לא ביאר דאם הי' ללוקח קרקע על מיצר משכנתא לא יוכל המלוה לסלקו כאשר הבאתי הקו' למעלה וצע"ג

אמנם באמת לק"מ דמרדכי בעצמו שסובר הדין שלו ביאר הטעם ויען וביען דשכונה גבי' הוה כפי' הרב ר' משה הכהן דמשכנתא גבי' הוה הפי' דבמצרן אם הוא הקדים וקנה אבל המצרן באמת שיש לו שם קרקע במיצר עדיף ממלוה דמצרן יוכל להוציא מיד הלוקח ומלוה לא יוכל להוציא מיד הלוקח ודלא כפי' רש"י שמשכנתא גביה עדיף ממצרן ולכן אם הי' הלוקח ב"מ לא יוכל המלוה להוציא ממנו ורמ"א שפסק מפני דמלוה עדיף ממצרן ומוציאו ממנו א"כ דין זה של המרדכי אינו להלכה וגם מה דפסק המרדכי שאם יש למלוה קרקע סמוך שם לא יוכל לסלק ללוקח דיאמר לו ארי אברחית ממצרך זה דוקא אם המלוה הוא מצרן ואז זבין מעכו"ם לית ביה דינא דב"מ אבל אם נימא דמלוה עדיף ממצרן א"כ יאמר המלוה אין אני בא מכח מצרנות שיש לי שם קרקע בסמוך אבל עכ"פ על גוף קרקע של גוי אני בא מכח משכנותא שכח משכנתא גדול כמו שותף דלא מהני כנגדו ארי אברחית ממצרך דזה