מחנה חיים חושן משפט חלק ב רעב

פי' ארי אברחית יען שמתחילה דר על מצרו גוי אשר יוכל להזיק בכל עת ובכל רגע יש לו פחד היזק ממנו ואומר לו לוקח ארי אברחית ממצרך שהיה ארי עומד על מצרך ושלחתי אותו שלא יוכל להזיק לך וא"כ אין השני דינים של המרדכי אמת אפי' יש לשמעון שם שדה על המיצר לא מהני לסלק כח משכנתא דהוה כשותף וגם אי אפי' היה למלוה שם שדה במיצר לא יוכל לומר ארי אברחית כי לא היה לו פחד ארי כלל ואעתיק דברי תשו' מיימונית

תשובת מיימונית בספר הקנין סימן ט"ז וז"ל וסתם משכנתא שאמרו חכמים הוא שלא יכול לסלקו המלוה קודם שנה ואז היא שכונה גביה לענין דינא דב"מ שאמרי' בהמקבל ובאיזהו נשך גרסי' אמר רב אשי סתם משכנתא שתא למאי נ"מ דאי אכיל ליה שתא מצי מסלק ליה ואי לא לא מצי מסלק ליה ואמר רב אשי אמרי לי סבי דמתא מחסי' מאי משכנתא דשכונה גביה למאי נ"מ לדינא דב"מ ועלה דלעיל קאי מאי משכנתא דאיירי בשתא שהלשון מוכיח מאי משכנתא זו שכונה שהוא נראית כאלו היא של דאין לך שכן גדול ממנו ודכוותא אשכחנא בבתי ערי חומה שנחלטין לשנה דכתיב ואם לא יגאל וכו' אעפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר אבל פחות מכאן לא הוה שכונה לגביה לדינא דב"מ כיון שהתנה שזה יוכל לסלקו קודם שנה ובסוף איזהו נשך דגרסי' רב מרי בר רחל משכן ליה ההיא עכו"ם ביתא וכו' עד האי דלא אייתי למר אגר ביתא עד האידנא דסתם משכנתא שתא ולא הוה מצי לסלק ליה וכו' ומיהו משום דינא דב"מ סבר רב מרי דליכא דדמי כאילו מעכו"ם זבין כדאמרי' בהמקבל ואפ"ה אמר ליה רבא אי הוה ידענא דמשכן ליה למר לא הוה זבינא פירוש משום דינא דב"מ ולא דמי לזבין מעכו"ם דהתם א"ל ארי אברחי לך ממצרא שהעכו"ם דר בשכונתא אבל כאן שמשכנה העכו"ם לישראל והישראל דר בו ואין לו היזק אית ביה דינא דב"מ וכו' עכ"ל הקדים שלשון משכנתא מוכיח מאי משכנתא זו שכונה ששם מקום שכונת המלוה שנראת כאלו הוא שלו ואין לך שכן גדול ממנו שכח מצרן שקם רק שכנים אצלו אבל זה השכן הגדול שאלים כחו יותר מכח המצרנים רק רב מרי סבר דהוה הדין גם במשכנתא כאלו זבין על מיצר ישראל מעכו"ם דלית ביה דינא ב"מ דמלוה הוה רק כשאר מצרן וא"כ יוכל לומר ארי אברחית והשיב רבא דלא הוה זבין משום דינא דבר מצרא דלא דמי לזבין מעכו"ם דשם א"ל ארי אברחית ממצרך אבל כאן שמשכנא העכו"ם לישראל ואין לו היזק אפי' אם הניח רבא הקרקע ביד גוי ולכן אית ביה דב"מ וחולק על המרדכי

אך קשה א"כ למה לא הוציא רב מרי השדה מיד רבא צ"ל דס"ל הגם שהוא מצרן גדול אבל עכ"פ אם קנה אחר לא יוכל לסלקו כמו שהביא שם בתשו' מיימונית הנ"ל בסוף וז"ל ומיהו מורי הכהן אמר לי בשם ר"ת שנראה בעיניו שאינו יכול למחות ומיהו קדם המיצר וקנה או אפי' אחר אין המלוה יכול להוציאן מידם וזה אינו נ"ל אלא כמו שקבלתי ממורי רבי יהודה ממגנצא כיון דשכונה גביה עדיף מכולהו ויוציא מידם עכ"ל ר"ב ממגנצא עכ"ל א"כ סובר מורי הישיש אבי"ה שכתב תשובה הנ"ל דמלוה הוה רק מצרון גדול ולא שותף וא"כ אם קדם אחר וקנה לא יוכל המלוה לסלקו ולכך אמר רבא שלא היה הוא קונה מכח ב"מ של רב מרי אבל כיון שקנה בשוגג הוה שלו א"כ יהיה דעת תשובת מיימונית הנ"ל כנגד דעת המרדכי בחדא דלמרדכי יש למלוה עכ"פ זכות כנגד איש אחר כמו שכ' אם אין לשמעון הקונה שם שדה במיצר וגם למלוה אין שם שדה במיצר אז ראובן מוציא מיד שמעון ולתשובת מיימונית הנ"ל לא יכול לסלק אפי' לאיש אחר שאין מצרן א"כ מקיל יותר ממרדכי ופליג על המרדכי בחדא להחמיר דלמרדכי שייך במשכונא ארי אברחית ממצרך שאפי' אם יש למלוה שדה במיצר של משכנתא לא יוכל לסלק ללוקח מכח בר מצרא אבל לתשובת מיימונית יכול לסלקו מכח ב"מ דלא שייך בו ארי אברחית ממצרך וא"כ אם היה לרב מרי קרקע היה רב מרי יכול לסלקו לרבא אבל לא היה לרב מרי קרקע שם מדאמר רבא לרב מרי אלו הוה ידענא דמשכן ליה למר לא הוה זבינא משמע אבל עכשיו שקנה לא מהדר ליה וקשה למה הא יש לרב מרי כח מצרנות שיש לו שם קרקע על מיצר המשכנתא ועכשיו דנודע לו שהיה הקרקע שקנה משכנתא א"כ לא היה מבריח ארי ממצרו והיה לו להשיב הקרקע מכח מצרנות אלא פשיטא דלא היה לרב מרי קרקע שם אצל המשכנתא וא"כ מתחילה לא היה זבין יען דמשכנתא הוה עכ"פ מצרן שראוי למשוך יד ולא יקנה אדם אותו אבל אם קנה אפילו מי שאינו מצרן לא צריך להשיב לו ודוק

ולפ"ז נכון מאוד דלא הזכיר תשובת מיימונית כלל קו' התוספות למה לא הוציא רב מרי הקרקע מרבא מכח ב"מ דלפי' תשובת מיימונית לא היה יכול להוציא מידי רבא ולא צריך לדוחק של תוס' ומרדכי שרב מרי לא היה רוצה לקנות המשכנתא ודוק אבל אי סובר קבלת ר' יהודה ממגנצא דמלוה יכול להוציא מיד הלוקח א"כ נשאר הקו' למה לא הביא תשובה הנ"ל הקו' למה לא הוציא רב מרי מכח משכונתא אחר שנודע לו דברי רבא דשייך בו דב"מ יען דלא יוכל לומר ארי אבריח ממצרך ולתרץ כתי' התוס' דלא היה רוצה ליקח משמע דתשובת מיימונית לא ס"ל דהוא עדיף ממצרן להוציא רק דהוה מצרן גדול ולא צריך למשוך יד מכח בן המצר אבל אי הוי הקדים בעל המיצר וקנה לא יוכל המלוה לסלקו ודוק

היוצא מזה דדעת תשובת מיימונית הנ"ל הוא היפוך דעת המרדכי דסובר המרדכי אם אין למלוה שם קרקע על המיצר יוכל לסלקו ללוקח ואם יש לו למלוה שם קרקע במיצר לא יוכל לסלקו דאומר לו ארי אברחית ממצרך ולתשובת מיימונית הוא בהיפוך כשיש לו למלוה שם קרקע על המיצר יוכל לסלק ללוקח מכח ב"מ דלא שייך כאן ארי אברחית אבל אי לית ליה למלוה קרקע על המיצר אז הוה המלוה רק מצרן גדול דיוכל ליקח ולא צריך לחוש על לעשות ישר וטוב למשוך ידו אבל אי קנה איש אחר אפי' אינו מצרן אין יכול המלוה להוציא מידו ודוק ותוס' באיזהו נשך כדעת המרדכי דאם אין לו למלוה קרקע על המיצר יוכל להוציא מיד הלוקח ואם יש לו קרקע על המיצר אומר לו הלוקח ארי אבריח ודוק

והוספתי טעם לשבח בעזה"י לבאר דעת מרדכי ותוס' דסברו אם אין למלוה שדה אצל המשכנתא יכול המלוה להוציאו מן הלוקח דלכאורה קשה לי על תוס' ומרדכי דסוברים דמלוה יכול לסלקו קשה יאמר לו הלוקח ג"כ ארי אברחית ממצרך למשל שיש לך השדה במשכנתא מן הגוי על עשר שנים בתנאים ידועים כמה בלבולים וכמה משפטים אשר היה הגוי עושה לך כי סתם עכו"ם גברא אלם וע"י שקניתי מהגוי לא מצר לך דבר רע כי הלא אנשים אחים במצות אנחנו וא"כ ארי אברחית ממצרך וצע"ג.