מחנה חיים חושן משפט חלק ב רסג

אעפ"כ אזלינן בתר רוב אשר הוא לתכלית הנרצה לפעור או לחיוב ויעיין אורים שם ס"ק כ' ויעיין ביו"ד סי' רמ"ב וצע"ג) הכא דלא פלוג רבנן רק אזלי' בתר טעמא דארי אבריח אז קיים הלוקח ועשית הישר והטוב דאין לך עשיות ישר וטוב גדול מזה אבל אי לא שייך ארי אבריח א"כ נשאר מצוה ועשית הישר והטוב ודוק וא"כ נידן שאלתינו ספיקא דרבוותא ספיקא דדינא לכאורה

ונתתי ללבי לדרוש ולחקור במאי פליגי הראשונים הנ"ל למה למרדכי וסייעתי' שייך ארי אבריח ממצרך אם יש למלוה שם קרקע ולתשובת מיימוניות וסייעתי' לא שייך במלוה במשכנתא ארי אבריח הלא דבר הוא ואבאר בעזה"י

ואקדים להבין דברי מרדכי בפשטות אשר הפלאתם אתם הדיינים נ"י אשר הוא כנגד השכל אם לא הי' למלוה שם עוד קרקע שהי' גם בעל מצרן הי' זוכה בשדה ומוציא ללוקח מקנינו ועכשיו שיש לו שני כוחות שהוא המלוה ומשכנתא גביה ג"כ יפסיד זכותו נהפוך הוא אז כח מצרנותא יותר מוחזק והוא דבר שצריך התבוננות

ונלע"ד להסביר בעזה"י הנה בגמ' דף ק"ח אמר רב האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפי חציפא הוי סלוקי לא מסלקי' ור"נ אמר נמי מסלקי' ואי משום דינא דבר מצרא לא מסלקי' נהרדעי אמרי אפי' משום דינא דבר מצרא מסלקי' ליה משום דכתיב ועשית הישר והטוב בעיני ד' ורש"י בד"ה ואי משום דב"מ לא מסלקי' כתב וז"ל דלא איכפת לן לדינא דבר מצרא כלל עכ"ל והוא פלא אם לא איכפת לן לדינא בר מצרא וא"כ מעולם לא נשנה כח מצרן בבית המדרש שיהי' כח מצרן דין בישראל ואיך שייך לומר דלא איכפת לן לדינא בר מצרא מי שם בישראל כח מצרן לדין ואי הי' פלוגתא בבית המדרש אי כח מצרן דין הוא הי' לרש"י לומר לא קיי"ל לדינא דבר מצרא והוא פלא גדול עוד נפלא בעיני לשון חכז"ל דינא דבר מצרא מי הוא הבן מיצר הי' להם לומר נ"מ למצרן דאם יש בן מיצר ע"כ יש בעולם אב מצרן וכל הש"ס מלא רק בר מצרן וצריך התבוננות לדעת לשון ערומים של חכז"ל

אמנם עמוקים אמרותיהם אמרו בגמ' משכנתא לית בה משום דינא דבר מצרא דאמר רב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסי' מאי משכנתא דשכונה גביה מאי נ"מ לדינא דבר מצרא וכתב רש"י בד"ה משכנתא אם מכרה למי שממושכנת לו עכ"ל ובד"ה לית בהו וז"ל שזה שכן מצרן מכולן שכולו שכונה בידו עכ"ל יש לדייק למה לא כתב רש"י שכן בן מצרן כמו לשון הגמ' נ"מ לדינא בר מצרא וצ"ע וכן בגמ' יתמי שותפי לית בה משום דינא דבר מצרא כתב רש"י בד"ה לאשה ליתמי ולשותפים וז"ל מכר לאשה לא מסלקי' ליה דלאו אורח ארעא לאהדורי ולבקש מי שיש לו קרקעות למכור ומה שבאה לידה ראשון אין לנו לומר ועשית הישר והטוב להרחיקו מעליו וכן יתמי ושותף שמכר לו לחבירו חלקו בשדה אין לנו לסלקו משום דינא דבר מצרא ולומר אין אתה בא בחלק חבירך אלא כאחד המצרנין ויקחנה עמך אלא כיון דלא נתברר חלקו והרי הוא כשכן בכולה עכ"ל והוא פלא גדול מתחילה כתב רש"י וז"ל אין לנו לסלקו משום דינא בר מצרא עכ"ל משמע שס"ד שמחמת דינא בר מצרא נסלק השותף ויהי' גרע מבר מצרא ואח"כ מסיים רש"י וכתב וז"ל אלא כאחד המצרנין עכ"ל וא"כ לא ס"ד שיגרע מבר מצרא ועוד הכי ס"ד שיגרע השותף משאר מצרנין הלא בהס"ד ביאר רש"י שעכ"פ יחלק עם שאר מצרנין רק קמ"ל דנשאר הקרקע לבדו וצע"ג

ואמת יורה דרכו בעזה"י המלוה על בית או שדה במשכנתא אשר כח מעותיו רובץ על קרקע הנ"ל שעל הקרקע הלזו נתן מעותיו והלוה השכין את קרקעו בכח משכון בשעת הלואה אז המלוה הוא נקרא מצרן שהוא רובץ על מיצר של חבירו בכח הלואה שלו על פני כולו והאיש אשר לו בית אצל בית של לוה או שדה אצל שדה של לוה אפי' אם מקיפו האיש את הלוה מכל צדדים אבל עכ"פ על גוף השדה של הלוה אין לו רביצה הוא נקרא בר מצרן שלא יפה כחו ככח המלוה על משכנתא ואם בא לפני הב"ד למשפט השכן עם המלוה שכל אחד יבקש לקנות את הקרקע ישפוט הב"ד אתה השכן אשר שדך או ביתך עומד בצד שדהו או ביתו של לוה כוחך גרע ממלוה כי המלוה שוכן עליו על השדה ועל הבית על פני כולו ואתה שכן מן הצד במקום שכלה כח של הלוה שהוא המוכר א"כ הוה מצרן ואתה בר מצרן ומצרן קודם לבר מצרן וזה שכתב רש"י במשכנתא לית בה משום בר מצרן וז"ל שזהו שכן מצרן מכולן שכולו שכונה בידו עכ"ל רמז שהמלוה הוא שכן מצרן הוא נקרא מצרן מכולן שהשכנים נקראו בר מצרן והמלוה נקרא מצרן שכולו בידו והשכנים מצרנים מן הצדדים המה רובצים מצדו והמלוה רובץ עליו א"כ ליכא במשכון דין בר מצרא דמה יבקש בר מצרא נגד מצרן וכן בשותף שמכר לחבירו אין לנו לסלקו מן כח שלו שהוא נקרא מצרן בעבור בר מצרא ולומר שלא יהי' לשותף כח אלא כאחד המצרנים דהא השותף יש לו חצי מצד חבירו והוה הוא ג"כ רק בר מצרא מן הצד זה אינו דהוא שותפו ומשתמש בכולו דהא לא נתברר חלקו והרי הוא שכן בכולו עיין ר"ן נדרים ריש פרק השותפין דנכנס בתוך שלו הגם שחבירו הדירו בהנאה יעו"ש א"כ הוה השותף על חלק חבירו כמו משכנתא ואפשר דעדיף מינה ואיך ירים בר מצרא ראש נגד המשכון ודוק

והנה בדף ס"ח ע"א דשכוניה גביה כתב רש"י וז"ל אין שכן קרוב ממנו ואם בא הלוה למוכרה אין בבעל מצרא שכן טוב לקנותה כזה עכ"ל היינו אם שאל הלוה לב"ד למי ראוי' למכור יאמרו לו הב"ד המלוה הוא המצרן שכן קרוב ושאר המצרנים המה רק בר מצרא שכן רחוק מן הצד אז שורת הדין למכור למלוה כדי שיקיים הלוה ועשית הישר והטוב ולכן נקט הגמ' נ"מ לדינא בר מצרא שהב"ד יפסוק שהמלוה ידחה לבר מצרא אבל בדף ק"ח נקט הגמ' משכנתא לית בה משום דינא בר מצרא כתב רש"י וז"ל משכנתא אם מכרה לזה שממושכנת לו עכ"ל לא מיבעי דאם המוכר ישאל לב"ד למי ראוי למכור בודאי אמרי' דיש לו למלוה קדימה אלא אם אירע שמכר הלוה והמצרנים באים לשפוט ומבקשים להיות להם חלק בו לא יזכו בדין וכן אמרו לית בה משום דינא בר מצרא להוציא דבר מידו אבל בדף ס"ח דהלוה שואל מי יש לו קדימה אמרי' ליה הקדימה היא למלוה ולכן נקט נ"מ לדינא דבר מצרא ולא אמרו לית בה דינא דבר מצרא ודוק

אך אם יחפץ הלוה למכור לאחד מן המצרנים אם יוכל המלוה למחות בידו או אפי' אם כבר מכר הלוה לאחד מן המצרנים אם יוכל המלוה לסלקו מן המקח יש שערוריה בראשונים ובפוסקים הרא"ש בדף ס"ח כתב וז"ל מאי נ"מ לדב"מ פי' רש"י אין שכן קרוב ממנו ואם בא הלוה למכרה