מחנה חיים חושן משפט חלק ב רנז

אחריו חזקה זו כמבואר במקור דיני חזקה זו בשו"ת וגאוני הספרדים ויבואר לקמן ברצות ד' א"כ אין זה דומה לשכירות בעלמא רק קנין הגוף יש לו בבית יכול אימת שרוצה לפרוע דמי שכירתו אינו מסולק לאלומי אלמוה דאף אם אינו פורע שכירות אין שום בר ישראל רשאי לשכרו מן העכו"ם כי אם ברשותו או באופן שמייאש ממנו כמבואר בספריהם עכ"ל פלא בעיני בודאי יוכל הגוי לשכור החנות שלא יפסיד שכירתו רק כל אימת שחפץ לחזור לחזקתו צריך השוכר לפנות את החנות דמי שמע שאם אינו יפרע שכירתו ישב שם בחנם הלא השכירות עם חזקה תרי דברים נינהו כמבואר במבי"ט ח"ב סי' רכ"ה יעו"ש וגם לא ביאר מנ"ל שאם לא יפרע השכירות ולא ירצה לשלם לגוי מנ"ל דנשאר לישראל השוכר החזקה בכל ספרי הספרדים אשר נמצאו בידו לא מצאתי רק אם עוזב חנותו והגוי ישכיר את החנות לא הפסיד הישראל הראשון חזקתו חוץ אם יהיה ריק ג' שנים אפי' מגוי היינו למהרי"ט ולהרב לחם רב אבל להרשד"ם די שלא ישב בו יהודי אבל שלא יהיה רשות לישראל לשוכרו מן העכו"ם עד זמן שישיג ישראל בעל חזקה קונה על חזקתו לא ידעתי מנ"ל הא ויש לי להאריך ואין הזמן מסכים ויען כי אני נבוך בדין זה סלקתי ידי באיש אשר נתן כתף סורר לדין ישראל ועד שכח ידי השיג הערותי כעת עד שירחב ד' לי אעיין בו אי"ה. סימן כד

שאלה איש ירא אלקים אשר בנה בית חדש לדור בו ונשאר גם בית דירה אחת להשכיר לאיש אחר ובא לפניו שני שוכרים אחד הוא ערל ואחד מזרע ישראל אבל אינו נוהג כדת שהוא מחלל שבת בפרהסיא וכדומה ומבקש ג"כ לשכור הדירה למי יש קדימה מי נאמר אעפ"י שחטא ישראל הלא ראוי להקדימו שיבוא בשכרו בדירה הנ"ל או נימא שהגוי הוא הערל קודם מישראל שהוא חוטא מחלל ושבת וכדומה מן העבירות

תשובה לכאורה יש לישראל קדימה כמבואר בתורת כהנים פ' בהר וז"ל מנין כשתהא מוכר לא תהא מוכר אלא לעמיתך ת"ל וכי תמכרו ממכר לעמיתך מנין כשתהא קונה לא תהא קונה אלא מעמיתך ת"ל או קנה מיד עמיתך אין לי אלא קרקעות שבהן דבר הכתוב מנין לרבות כל דבר ת"ל ממכר לרבות כל דבר עכ"ל ואם כן פשוט דשכירות כמכר דמי א"כ ראויה להשכיר לישראל מלהשכיר לגוי ועיין בגמ' בע"ז דף ט"ו ובהגהת אשרי שם ובמג"א סי' רמ"ו ובח"מ סי' ר"י ודוק

אך הא בורכא לעמיתך כתיב עמיתך במצוה ולא למחלל שבת בפרהסיא דהוא מומר לכל התורה כולה ולא הוה בכלל עמיתך שיהיה מוקדם לערל ואם אמרו חכז"ל בשבת דף ס"ג אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכנותו ורש"י בד"ה ואל תדור וז"ל שאינו יודע דקדוקי מצות ואין חסידתו שלם וסופך ללמוד ממנו עכ"ל וא"כ שחששו שלא ידור איש עם ע"ה חסיד פן ילמד ממעשיו וכ"ש שלא לדור בשכונת פושעי ישראל המחלל שבת ועובר כמה עבירות פן ילמד ממעשיו הרעים טוב להיות בשכונתו גוי וערל אשר לא ילמד ממעשיו והבן. ואולי בהיפוך שעם הארץ חסיד נוהג במצות רק שאינו יודע דקדוקי מצות ילמד ממנו לעשות גם כן המצות בלא דקדוק להיות מכוונים לשמים אבל אין לחוש שילמוד מפושעי ישראל אשר סר לגמרי מדרכי ד' כי שבתם וראיתם בין עובד אלקים ללא עבדו ואיך ילמד ממעשה איש תהפוכות

אמנם ראה זה מצאתי כתיב ברמב"ם פ"ו מהל' דעות הל' א' וז"ל דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחרי ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמד ממעשיהם הוא ששלמה אמר הולך את חכמים יחכם ורוע כסילים ירוע עכ"ל הרי מבואר מלשונו הזהב שצריך ירא ד' להתרחק מן הרשע כי אוי לרשע אוי לשכינו שילמד ממעשיו וא"כ אסור לישראל ירא אלקים לקבל שכן רע ורשע ודוק

ומצאתי בספר יראים סי' פ"ו שכתב וז"ל יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא ינוחו לשבת אנשי רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בז' אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים תולדה אמרו חכמים בגוי עד שישכור גזירה שמא ילמוד ממעשיו עכ"ל הרי שהזהיר שילפי' לרבות כל המחטיאים וכ"ש אפיקורס ישראל שיחטיא אותו ואת ביתו ועל כן אסור להשכיר לו דירה בבית עבדי ד' ודוק ועיין רמב"ן פ' וישלח על פסוק למה זה אמצא חן בעיני אדני והביא פי' רש"י שכתב למה זה תעשה לי שאינו צריך לה אמצא חן בעיניך ולא תשלם עתה שום גמול עכ"ל רש"י וכתב הרמב"ן וז"ל והכוונה ביעקב כי לא היה חפץ בהם ובחבורתם כלל עכ"ל יעו"ש

סוף דבר הכל נשמע שטוב להשכיר הדירה להערל אשר לא ימשך אחריו הוא וביתו כי ידעו שהוא גוי וגם הערל לא יבקש לפתות ולהסית בני ישראלים אבל הישראל רוצה להצדיק מעליו הרעים ומחוקר באפיקורסת להסית ולהדיח לכן שומר נפשו לא ידור בשכונתו כנלע"ד בעזה"י לדינא

ואגב גררא דאעסיק בזה כמה ראוי' להרחיק ממחלל שבת בפרהסיא כי הוא כגוי גמור אמרתי להציע מה שהערותי בחדושי בעזה"י

נסתפקתי במחלל שבת בפרהסיא היינו ישראל הפותח בשבת חנותו אשר לעיני כל רואה שמש נגלה שהוא מחלל את השבת אם יוכל ישראל אחר להעלות בדמים את השכירות כדי שהגוי המשכיר יוציאו מחנות וישכיר לישראל השומר שבת אם יש בו איסור מכח תקנת גדולי ספרדים שחדשו דין חזקות מי נימא אעפ"י שחטא ישראל הוא אסור לפגוע בכל אשר יש לו וא"כ יגזול חזקתו מידו או דלמא בשלומא מה שקנה בדין קניני תורה אשר גם לגוי יש קנין בממונו רק לישראל בכסף ולנכרי במשיכה או לישראל במשיכה ולנכרי בכסף הוא הדין דגם למחלל שבת יש קנין בממונו דלא גרוע מנכרי אבל קנין חזקות הוא תקנת גדולי עולם אשר אזנו וחקרו ותיקנו עוז ותעצומות לישראל שיהיה לו מכח שכירות גם קנין הגוף בחנות או ראנדעס או רחים וכדומה שלא ישיגו רעהו גבולו וכל זה עשו לישראל המשמר שבת עכ"פ שכל שומר שבת כהלכתו אפי' עע"ז כדור אנוש מוחלין לו אעפ"י שחטא בשאר עבירות ישראל הוא אבל המחלל שבת