מחנה חיים חושן משפט חלק ב רנו

ולכאורה ממ"ש וז"ל שאין חזקת המחזיק עליו מועלת אלא כל זמן שהוא בתוכו ופורע שכירותו עכ"ל משמע תרתי בעי שהוא יושב בתוכו וגם פורע שכירותו ואם חסר אחד לא מהני אך באמת המהרי"ט דן על ענין אחר דלכאורה דבריו בלי הבין מה שכתב אבל לגבי בעלים גופן שעיקר קרקע שלהם אין ישראל המחזיק עליו בתורת שכירות יפה עכ"ל הוא פלא הא הנידן הוא בין שוכר ראשון לשוכר שני היינו בין יתומים שבא מכח שוכר ראשון וראובן הוא שוכר שני וצע"ג

אמנם דבריו אמתיים דבנידן דשאלתו היה הספק אם אבי היתומים לא הניח מעצמו לפני כמה שנים דלא היה בידו כתב מחאה שמחה בתוך ג' שנים אבד חזקתו כך עשו מנהיגי תקנה והוסיף מהרי"ט דהוה דינא דהא ראובן היושב בחנות אח"כ בא מכח הגוי כל זכות הגוי שייך לו וא"כ הגוי הוא בעלים אמיתיים שגוף החנות שלהם וא"כ אבי יתומים שהיה שוכר שלו נקרא מרא קמא כנגד בעל הממון כאשר מבואר במהרי"ט בסי' ל' באריכות ראיה מגמרא כתובות דיתומים בעל ממון הווי' מרא קמא כנגד שיעבוד אלמנה יעו"ש ה"ה כאן אם יש ספק אם הניח אבי יתומים את החזקה הוה הגוי בחזקה כנגד השוכר וממילא זכה ראובן השוכר השני מכח הגוי בעל ממון גוף החנות ודוק היטיב

ולפי"ז נכון מה שסיים המהרי"ט שאין חזקת המחזיק עליו מועלת היינו שיהיה חזקת השוכר חזק מחזקת בעל הממון רק באופן אם השוכר פורע שכירתו שאז יש לחזקות דין קרקע וגם הוא יושב בתוכו ומשמש בו אז יש להשוכר מעלה דהוא תפוס ואוחז בו אז הוא טוב יותר אפי' מבעל הממון למשל אם יטעון בעל ממון החנות שמחל לו החזקה או איזה ספק אחר יש להשוכר היושב בו מעלה כנגד בעל ממון מהגוף החנות ודוק

וא"כ אפשר דמהרי"ט מודה אעפ"י שאין פורע לגוי השכירות רק יושב בה לא אבד חזקתו כלל כי נשאר לו בע"ח ומותר לגוי להשכיר לאחר כדי שלא יפסיד שכירתו אבל גוף החזקה נשאר לו בכל עת שירצה שיצרך השוכר השני לפנות והוא יחזור לחזקתו צריך השוכר השני לצאת מפניו כמו בטסקא מי שמשלם הטסקא אוכל פירות עד שיקבלו הבעלים לירד בתוכו ודוק

וכן משמע מדברי מהרי"ט בסי' ל' בסוף התשובה וז"ל וכבר דקדקו המתקנים האחרונים ופי' בתקנות החזקות שאם יעברו ג' חדשים שלא פרע שכירות ולא נמצא בידו כתב דבאונס עזב חזקתו אבדה זכותו עכ"ל משמע ג"כ בתרתי לריעותא דוקא אבד חזקתו היינו שכבר עזב חזקתו דהוא מבחוץ שאינו יושב ומשמש בה וגם שלא פורע שכירות ג' חדשים אבל בודאי אם יושב בה הגם שלא פרע השכירות עדיין חזקתו קיימת ודוק

ובכל זאת אני על משמרתי אעמוד אם ישראל לא משלם השכירות משנים שעברו נפקע ממנו החזקה ולא יוכל למכור לאחרים רק הדרה החזקה לגוי דמי שמע כזאת שאחד ישכור חנות וחצר או רחים או ראנדע משקאות ולא ישלם להמשכיר השכירות וילך לדרכו בלי תשלומים וימכור חזקתו לישראל בעד אלפים לפעמים כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו כיון שלא משלם השכירות איך יהיה לו חזקה הכי יעשו חכמים דבר כזה אין זה בכלל הפקעת הלואה אין חילול השם גדול מזה בשלומא אם פרע השכירות כל זמן שיושב בה ונאנס דלא יוכל לעסוק בחזקתו והניח החנות שגוי ישכירנה לאחרים אז לא אבד חזקתו ג' שנים כמבואר בחכמי ספרדים עיין מהרי"ט סי' ל' בשאלה שכתב עיין בתשובת אדרבי סי' ע"ה וכו' וז"ל וכתב שם שהתקנה תקנו והסכימו באופן זה שאם יניח המחזיק הבית או החנות מעצמו או שישליכהו ממנו העכו"ם אם כבר עברה ממנו ג' שנים מיום יציאתו באיזה אופן שיהיה כבר נאבד חזקתו והמחזיק אח"כ הוה מוחזק עכ"ל וכן כתב הרשד"ם בסי' ר"ל הדבר ברור ששמעון עבר וחייב עונש כעובר על החרם וכו' ומסיים וז"ל והטעם שאני אומר כי שמעון הוא עבריין שהרי כתוב בסי' ראשון שכל יהודי שיניח החצר או בית או ישליכו אותו וכו' עד לזמן ג' שנים מיום שיניח אותו היהודי המחזיק או ישליכו מאיזה אופן שיהיה ע"כ הרי אתה למד שאין הפרש בין שיניח היהודי החצר או הבית או שישליכהו על איזה אופן שיהיה אין התקנה רק שלא יבוא שם שום יהודי תוך ג' שנים עכ"ל הרי מפורש יוצא דכל אנפין שוין שאפילו הניח מעצמו שייך לו החזקה ג' שנים ואפי' אם השליכהו אותו הגוי לאחר ג' שנים הפסיד חזקתו כמובן כל זה דווקא אם עזב חנותו אבל לא הפסיד לגוי שישלם לו השכירות כל זמן שישב בה אבל לשכור חנות ובית ולא לשלם השכירות ולמכור החזקה יפלא בעיני מאוד לא מצאתי מפורש בשום ספר גדולי ספרדים שבידי והסברא ודאי מסתבר שאין לו מה למכור חוץ אם ישלם השכירות שחייב טרם שיזכה בו השוכר החדש ואם לא שילם אין לו מה למכור וזכה בחזקה השוכר השני כן נראה בעזה"י

ועדיין צריך לבאר דלכאורה בנידן שאלתינו שפקיד השר עשה עילוי בשכירות לפני שתי שנים אשר על פי דין תורה כבר זכה הישראל בחזקה שלו באותן דמים ששכרו ממנו לפני כמה שנים רק מי ידין את שתקיף ממנו והוצרכו לקבל עליהם כל שוכרו ראנדעס שכירות בכפלים שהאמינו שיכולין שאת וכיון שהיו שנים שלא כסדרן לא היה יכולין לשלם וא"כ באמת אינו חייב עפ"י דין תורה ביתרון השכירות ומהכ"ת יפסיד חזקתו בעבור שלא היה יכול ליתן לפקיד השר מה שלא היה מחויב ליתן עפ"י דין תורה ולא מיבעי אם שילם עכ"פ כסך אשר שילם מלפנים בשנים ראשונים בודאי אין לפקיד השר תביעה עליו מן הדין כלל ואיך יפסיד חזקתו מכח אלמות אשר הפקיד לא יפנה עצמו לדין בדיני וישראל אלא אפי' אם לא שילם כסך אשר שילם מלפנים בשנים ראשונים ג"כ יש לצדד שלא אבד חזקתו כי בכל רבע שנה אם הביא סך הישינה הפקיד לא יקח השכירות אלא כחשבון השכירות החדש וזה לא היה סיפק ביד השוכר ליתן א"כ אונס רחמנא פטרי' ומהכ"ת שיפסיד חזקתו ודוק

אך במקום אחר הערותי דחכמי ספרד עשו חק זאת אם יעלה הגוי המשכיר בדמי שכירות והישראל יעזוב עי"כ חזקתו אסור לישראל לירד בחזקה הנ"ל אבל אם הישראל לא עזב הראנדע או חנותו רק קבל עליו עילוי בשכירות א"כ מחל על תקנות חכמי ספרד ואמר אי אפשי בתקנת חכמים ומי יודע אם חכמי תקנת תקנו שגם באופן זה שיהיה נשאר חזקתו אם לא ישלם שכירות וכל ספק במחשבת התקנה יד השוכר על התחתונה כמבואר בכל ספרי ספרדים ודוק

והלום ראיתי בספר מאמר מרדכי סי' ע"ח שכתב וז"ל וא"כ ה"ה בנ"ד כיון דתקנה זו נתקנה שיש להמחזיק חזקה זו לעולם ואף הוא בכלל ירושה שבנו יורש