מחנה חיים חושן משפט חלק ב רנ

משתעבדי לה מחיים ואפ"ה איבעי לן התם אלמנה מהו שתשפיץ וסלקו בתיקו וכתב הרי"ף ז"ל הלכך לא תשפץ אלמא אע"ג דמוחזקת היא בקרקע זה של בעלה ותפוס מחיים מ"מ מספק לא מזבינן לה כלל התם ודאי לגבי יתומים שגוף הקרקע שלהם לא מקרי היא מוחזקת ומינה נילף שפיר דמי שיש לו קנין בגוף הקרקע דבעל החזקה לא חשוב מוחזק לגביה דומיא דאלמנה לגבי יתומים אבל לגבי אחרים חשוב מוחזק עכ"ל

היוצא מזה דין חדש דבעל החזקה לא מקרי מוחזק נגד איש אשר גוף הבית שלו והגם דקנין הגוף של הבית בא אחר שכבר היה הוא בעל החזקה אעפ"כ נקרא הקונה הגוף הבית מוחזק כנגד בעל החזקה השוכר דומיא דיורשים הווי' מוחזקים נגד האשה אשר היה שיעבודה מחיים והלא אז כאשר בעלה היה חי לא היה ליורשים קנין הבית אעפ"כ נקראים עכשיו מוחזקים כנגד האשה וה"ה כאן הקונה אח"כ גוף הבית נקרא מוחזק כנגד השוכר מאז ודוק

והערותי במקו"א אפשר דשא"ה דהנכסים הווין קצת בחזקת היורשים בחיים דלכך לא מהני סילוק על הירושה כמ"ש הר"ן ר"פ הכותב נחלה הבא לו לאדם ממקום אחר וז"ל לאפוקי ירושת אביו דכיון שראוי' לירשו בכל שעה הרי הוא כאלו זכה בה לענין דלא סגי בסילוק אלא או במכר או במתנה וא"א שהרי לא זכה בה לגמרי ולא בא לרשותו שיוכל להקנותה עכ"ל וא"כ מה ראיה יש למהרי"ט דלמא היורשים נקראים מוחזקים דהא בחיי מורישם ג"כ נחשבים כאלו זכו בה אבל קונה בית מגוי שהקדים השוכר בזכותו דלמא נקרא השוכר מוחזק וצע"ג

אמנם אמרתי לתרץ שדברי הר"ן המה דווקא בבן אצל אב שהוא יורש מכחו אז נחשב הבן כאלו זכה בו בחיי אביו דלא מהני סילוק אבל שאר יורשים דחוזר הירושה בקבר לאבי המת ואח"כ אחר שזכה בקבר חוזר ומנחיל לבנו עיין כל זה באר היטב ברמב"ם בפי' המשניות פ' יש נוחלין ובה' נחלות א"כ לא הווין היורשין כאלו זכה בנכסים בחיים וזה שדייק לאפוקי ירושת אביו כיון שראויה ליורשו בכל שעה אבל ירושת שאר יורשים דלא יהיו יורשים אותו אלא מכח אחר שירש אבי משפחתם בקבר א"כ איך יהיה להם זכות בחיי האיש אשר אינו מנחיל אותם והבן זה וא"כ שם בכתובות (ק"ג ע"א) דנקטי מדור אלמנה שנפל אין היורשים חייבים לבנותו ולא עוד וכו' בעי אביי שיפצה מאי ועלתה בתיקו ראה שלא אמרו אין היתומים מחוייבים לבנותו כמו שנקטו מתחילה יתומים שמכרו מדור אלמנה אלא התם רבותא דאפילו יתומים שמכרו לא מהני וכאן נקטו רבותא שאפי' יורשים המה הבאים לירש מכח הקרבות אין חייבים לבנות ואעפ"כ נקראים מוחזקים ה"ה הביא המהרי"ט ראיה על הקונה הבית שנקרא מוחזק כנגד השוכר ודוק (ועיין בתוספות בפרק הכותב וברה"מ פ"א מנחלות ויש בדבריהם ג"כ לפלפל בדברי מהרי"ט ואין להאריך כעת)

והנה בגמ' בב"ב דף ל"ו אמר רב יהודה אמר רב ישראל הבא מחמת נכרי הרי הוא כנכרי ופליגי הראשונים אי דווקא לגריעותא יש לו דין נכרי דלא מהני חזקה אלא בשטר אבל לטיבותא לא דנימא לטובת ישראל יהיה לו כח הגוי מה שהי' הגוי יכול לעשות גם הוא הבא מכחו יכול לעשות עיין בטור ובב"י ח"מ סימן קנ"ד באריכות ובש"ע סי' הנ"ל סעיף ח"י כ' וז"ל ראובן שיש לו בית אצל עכו"ם ופתח חלון על גגו של עכו"ם לאחר ימים מכר העכו"ם ביתו לישראל ובא הלוקח להגביה ביתו בענין שסותם החלון של ישראל וטוען ראובן אתה מאפיל על אורות חלוני אעפ"י שהלוקח בא מחמת עכו"ם אסור לו לסתום כדין ישראל עם ישראל דלא אשכחן דקאי במקום עכו"ם אלא לגריעותא הג"ה וי"א דהואיל והעכו"ם היה יכול לסתמו גם הלוקח הבא מכחו יכול לסתמו וכן כל כח עכו"ם יש לישראל הבא מכחו וכן הורו מהר"ם ורא"ש וכן נ"ל להורות עכ"ל וא"כ יוכל הקונה את הבית לומר הלא בוודאי אי הגוי היה רוצה להוציא את ישראל מביתו לא ימצא לו עון בדבר הזה דנאמר דעובר על גזל או חמס דמי הטיל עליו איסור הכי יוכלו ב"ד של ישראל לעשות תקנות על הגוי הב"ד יש להם כח לעשות תקנות בין ישראל לישראל אבל מי שם אותם לב"ד על גויי הארצות נהפוך הוא אמרו בילקוט פ' שופטים וז"ל תתן לך ולא לאומות עולם עכ"ל שאין שופטי ישראל שופטים לאוה"ע והיה הגוי רשאי להוציא את ישראל אפילו הוא חסיד אומות עולם שומר ז' מצות שלו א"כ גם ישראל הקונה את הבית הבא מכחו זוכה בכל זכות הגוי וא"כ יכול להוציא את הישראל בעל החזקה והגם דיש פלוגתא אי אמרי' ישראל הבא מגוי הוה כגוי לטובתו או דלמא דווקא לגריעותא והוה ספק השקול הדרי' לדין מהרי"ט דבעל חזקה הוה בחזקת מרא קמא רק כנגד שוכר אבל לא כנגד הזוכה בגוף הבית נהפוך הוא למי שגוף הבית שלו הוה המוחזק והוא זוכה כמו שזוכים היתומים כנגד האלמנה וה"ה כאן הקונה הבית הוא המוחזק והשוכר הוא בא להוציא ממנו ושפיר עביד הקונה הבית שהוציא השוכר מן הבית ודוק

אך עדיין צ"ע דהב"ש בסי' צ"ד ס"ק ז' נתקשה מדברי הרא"ש דפוסק דנכסים בחזקתה עיין סי' צ"ג סעיף י"ד וחקר אפשר יען דרצו ליתן דירה אחרת וכ' אח"כ וז"ל ובש"ע פסק דהיא מוחזקת וא"י היורשים לעכבה ואם החזיקה משמע מתוס' ורמב"ם דלא תצא מבית דבעי בש"ס היא לכתחילה אם יכולה למחות דלא כרש"י עכ"ל ועיין בח"מ שם סק"ח שכתב ג"כ שאם שיפצה מהני יעו"ש ואם כן יש ס"ס דלמא היושב בו בשיעבודו הוה המוחזק כמו שם דאלמנה נקראת מוחזקת כנגד היתומים אשר גוף הבית שלהם דלא כמהרי"ט ואת"ל שמי שהגוף שלו הוה מוחזק דלמא ישראל הבא מכח הגוי לא הוה כגוי לטובתו רק לגריעותא וא"כ רשאי להקונה הבית לסלק להבעל חזקה ודוק

אמנם כן שכל דברי המהרי"ט שם שפוסק שבעל החזקה נקרא מוחזק ויש לו חזקת מרא קמא רופף בידי כבר הארכתי במקו"א דמי שאין לו חזקת קנין בגוף הממון לא שייך לדון עליו חזקת מרא קמא והצדקתי דברי מהריב"ל שבכל ספק חזקה איש היושב בה הוא נקרא מוחזק וא"כ אפשר שהבעל החזקה היושב בו ומשמש בו יפה כחו אם יש ספק אפי' כנגד בעל הממון שקנה גוף הבית מיד הגוי וכיון שיש ספק בדין אם ישראל הבא מכח גוי הו"ל דין גוי לטובתו א"כ מכח ספק לא יכול להוציא את השוכר הבעל חזקה היושב בו ויפה היה הפסק אשר פסקנו שאין רשאי להוציאו אבל כיון שהוציאו ע"י ערכאות והשכיר כעת לישראל החנות ואנו רוצים לאסור שלא יכנס השוכר בו זה א"א דמי יימר לנו שהוא בגזילה ביד הקונה את הבית דלמא כמו שפסקו הרבה פוסקים והרי"ף והטור בכללם דיתומים נקראים המוחזק א"כ זכה הקונה הבית בזכות החנות דבא מכח הגוי ובפרט דרמ"א הכריע להורות כן שיש לישראל