מחנה חיים חושן משפט חלק ב רמט

(ח) שם שורה כ' לא הועיל קנינו מהשר כלל כ' וז"ל לדעתי יפלא הלא קנה כל הדברים ביחד ומגו דחל הקנין על השאר חל נמי אהך דירה של היהודי כמו דחל שבועה בכולל מגו דחל על ההיתר חל על האיסור ועיין בח"מ סי' ר"ג ודוק עכ"ל

(ט) בסי' הנ"ל בד"ה ומעתה שורה ו' שבידו לתקן כ' וז"ל הדבר נפלא איך נקרא בידו לתקן דלמא הבעל חזקה לא יחפץ ליקח מידו אפי' בשכר אשר שילם לגוי כי לא חפץ להיות שכירו של החוטא עיין מבי"ט ח"ש סי' רכ"ה וא"כ לא נקרא בידו ונשאר חקירת אדמ"ו ז"ל שיהי' המעשה בטל וצע"ג עכ"ל

(י) שם שורה ח' ולא מהני שכירות להשני כ' וז"ל פליאה בעיני הכי אין מוטל חדר"ג גם על ישראל השני שאסור לו לשכור דירת חבירו והלא אין בידו להשכיר לבעל החזקה דאין השוכר רשאי להשכיר וא"כ לא מהני שכירתו מכל מילתא דא"ר לא תעבוד וא"כ גם החוטא השוכר מהשר לא שבר כנפי' וא"א לו להשכיר לאחרים עכ"ל

(יא) שם שורה ח"י בסוף ד"ה כ' וז"ל לא ידעתי למה לא נאמר עד שכופין אותו בגוף נכוף אותו בממונו שלא יהי' רשאי ליקח יותר ואפשר כיון שעבר העבירה לא מהני עד שיאמר רוצה אני ודוק עכ"ל

(יב) בסי' קי"ח ד"ה הנה שורה ד' אלא שע"י נתינת מעותיו גרם כ' וז"ל קשה לי דא"כ לקבל שם מהפך בחררה לא היה לו לרשב"ם לדייק דיהב זוזי דלו יהיה שגרם ע"י איזה תחבולה שיפקיר הבית הוה ג"כ מהפך בחררה והיה לרשב"ם לומר יען שהוא גרם שיפקיר הגוי ביתו ומדדייק דיהב זוזי משמע יען דיש פסידא ודוק עכ"ל

(יג) שם שורה ז' אינה זוכה מההפקר כ' וז"ל פלא בעיני דלמא הבית שוה בכפלים מאשר נתן הישראל הראשון מעות בעדו א"כ א"א לישראל השני לקנות במקום אחר בית כזה ומותר לר"ת דמה לי מציאה מב' אלפים או מציאה מאלף במכר זה יש מציאה מאלף זהובים שנתן בעדו אלף ושוה אלפים ודוק עכ"ל

(יד) שם ובקנין הוה רשע לכ"ע כ' וז"ל לא הבנתי דברי אדמ"ו ז"ל הגם שמשלם לחברו הפסידו אבל אין חבירו צריך להקנות לו המקח דקנה אותו מהפקר בלי דעת מקנה ויען דקנה מהפקר וגרם הפסד צריך לשלם לו מעותיו אבל אם לא יחפץ ליטול מעותיו אז בוודאי אעפ"כ השני קנה את הבית או השדה ואפי' אין לו מעות לשלם לראשון אעפ"כ קנה הבית ונשאר עליו מעות חבירו לחוב שאפי' הידיר הראשון אותו מכבר בהנאה אעפ"כ זוכה בהבית מהפקר ולאו מדידיה מתהנה ומהכ"ת יהיה נקרא רשע לשיטת ר"ת ודוק עכ"ל

(טו) בסי' הנ"ל ד"ה אמנם שורה ט' לא שייך לחלק בין נגמר הפיסוק או לא כ' וז"ל לא ידעתי מנ"ל לאדמ"ו ז"ל דלמא בהפקר שאני דלא תלוי מדעת אחר אבל במכר אי אפי' לא נגמר פיסוק נקרא הקונה הבא אחריו רשע א"כ לא שבקית חי למוכרים כל אחד יפסוק איזה סכום על כמה ממכרים ושוב לא יוכל אדם אחר ליקח ויפסיד המוכר שיוזל ממכרו אבל פשיטא במקח צריך להיות נגמר פיסוק דמים דאל"כ מותר לכל אדם ליקח אותו ודוק עכ"ל. סימן כב

שאלה איש אחד פה קנה בית מן ערל אחד בעד סך רב ובבית זה היה דר ישראל בחדרים וגם היה לו שם חנות כמה וכמה שנים בכל פעם ופעם שכר אותו על שש שנים וכאשר היהודי קנה הבית בעד כמה אלפים בא השוכר לפנינו כי מזלו חזה וטען בכפלים ראשית כי שכר הבית על ו' שנים ועדיין לא כלו הו' שנים שנית כי הלא הוא חזקתו גם על לאחר ו' שנים ופסקנו הב"ד יען כי אין לו שטר שכירות והלוקח טוען שגוי אשר מכר לו הבית אמר לו שעל תנאי זה השכיר את הבית בשנים אחרונים בע"פ בלי שטר שאם ימכר הבית לאחר לא יהיה לו דין ומשפט עמו ע"כ אם ישבע ששכרו על שש שנים בלי תנאי אין הלוקח רשאי להוציאו ולא להעלות דמי שכירתו עד כלות הו' שנים ואח"כ נסתכל על גוף החזקה ובא השוכר שאינו חפץ לישבע רק מבקש פסק בעבור חזקתו ופסקנו שאסור ללוקח להוציאו אבל רשאי להעלות דמי שכירות כפי ערך שאר דירות וחנות באותו שוק אבל הלוקח לא שמע בקולינו והלך לערכאות ושלחו קינדיגונג שצריך להוציא השוכר את כליו מכל הבית עד זמן ידוע כפי נמוסי מדינה והלוקח שכר בונה וסתר את כל הבית הישן ובנה מחדש בית גדול עם חנות גדול והשכיר החנות למי שלבו חפץ וזה בעל החזקה אינו מניח לי למה לא יעשה רושם באיש היושב בגזילה בדירתו ובחנותו אמרתי לו שכבר סר שבט מיהודים מי יכול לדון עם בעלי זרוע אשר לא שומעים לקול הב"ד ואחקור על הדבר מה אשיב אם יבוא אלי ירא אלקים וישאלוני אם מותר לשכור החנות ההוא אם לא

תשובה הדבר עמוק ומכוסה לדעת אם יש איסור בדבר הזה לשכור את החנות וד' יעזרני למען שמו לברר הלכה לאמיתיות של תורה ואני תפילה גל עיני ד' ונפלאות מתורתיך אביטה

הנה אי זכות חזקות אשר תקנו אבות עולם גאוני הספרדים שיהיה לישראל השוכר בית פרנסה כחנות או ראנדעס מגוי זכי' וקנין בו להנחיל גם לבניו אחריו או במכירה אפילו לאיש אחר פליגי גדולי פוסקים אי אותו זכות הוה כמטלטלין או כקרקע ומהריב"ל ודעימי' ספוקי מספקי להו וגדול הפוסקים המהרי"ט הכריע מסברא וגמ' דהוה כקרקע עיין בתשובותיו ח"ב סי' שאם יש ספק אם היושב בו זכה בחזקה או לא אשר המהריב"ל קורא לו מוחזק ועל הראשון להביא ראיה המהרי"ט פליג וסובר שבעל חזקה מקודם נקרא מוחזק מכח חזקת מרא קמא ועל השני להביא ראיה ומסביר דהך חזקה הוה כמקבל בטסקא שביאר הר"ן בנדרים דף מ"ו דיש שכירות דהוה כקנין הגוף יעו"ש אבל בכל זאת חידש דזה דוקא אם אנו דנין על שוכר כנגד שוכר למי יהיה החזקה אבל אם אנו דנין להזוכה בזכות שיעבוד כנגד מי שיש לו באמת הקנין הגוף אז בעל קנין הגוף נקרא מוחזק כנגד הזוכה בשיעבוד והוכיח זה מגמ' כתובות

וכתב שם בד"ה ואיכא למידק וז"ל ואיכא למידק מהא דאמרינן פ' הנושא גבי מדור אלמנה דחשבי' לי' שהאלמנה מוחזקת ותפוסה בו מחיים כדאמרי' התם יתומים שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום ופרכי' מ"ש מדאמר רב אסי אמר ר"י יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו התם לא מישתעבדי לה מחיים הכא