מחנה חיים חושן משפט חלק ב רמו

וא"כ אפוא פלא בעיני דברי מהרי"ט איך מדמה חזקת חנות לדברי הר"ן בנדרים דשם הקרקע הוא לצמיתות להקונה רק אם לא ישלם חק הקבוע שנה בשנה הדרי' ארעא לשר העיר לבעלים ראשונים אבל אם משלם חק הקבוע א"כ הוא הבעל הקרקע דנכתב על שמו ונקרא על שמו והוא קנינו באמת ולא מצי לאסור עליו בקונם אם יש לו ארעא בטסקא אבל בשכירות בעלמא דלא נכתב על שמו ולא נקרא על שמו ולא הוה קנינו באמת אלא בא בשכירות בודאי שמשכיר יכול לאסור עליו בקונם וגם לא הוה קנין הגוף שלו דנימא בספק אוקמי' ארעא על חזקת מרא קמא כנלע"ד בעזה"י

ומה שיש להפליא בדברי המהרי"ט שמתחילה כ' וז"ל מ"מ כיון שאין הישראל יכול לכנוס בה וזוכה הוא ומנחיל ליורשיו אחריו כקנין הגוף דמי עכ"ל משמע דלא הוה קנין הגוף רק שדומה כקנין הגוף ואח"כ מסיים וז"ל ה"נ כיון שיש לו זכות להורישו לבניו לגבי אחרים הו"ל קנין הגוף עכ"ל משמע דהוה באמת קנין הגוף א"כ דבריו סותרים זא"ז וצע"ג

נראה דסובר דאם היה נידן של החזקה כנגד האיש אשר קנה את הבית מן הגוי ובעל החזקה יש לו משפט עמו על חזקתו אז הוה הבעל חזקה בכח חזקתו רק כקנין הגוף אבל כנגד אחרים אשר אין להם קנין הגוף בגוף הבית או החנות אז הוה החזקה קנין הגוף ממש ומצאתי לי ראיה דהוא עצמו שם בד"ה ואיכא למידק הקשה קו' מפ' הנושא דאלמנה הגם דמוחזקת ותפוס מחיים מ"מ מספק לא מזבינן ותי' דשא"ה וז"ל התם ודאי לגבי יתומים שגוף הקרקע שלהם לא מיקרי היא מוחזקת ומינה נילף שפיר דמי שיש לו קנין בגוף הקרקע דבעל החזקה לא חשוב מוחזק לגבי' דומי' באלמנה לגבי יתמי אבל לגבי אחרים חשוב מוחזק עכ"ל א"כ כבר רמז בתחילת דבריו שיש חזקה דהוה רק כקנין הגוף ומי שיש לו באמת קנין הגוף עדיף ממנו אבל לגבי אחרים הוה חזקה קנין הגוף

והיוצא מדברי מהרי"ט דמי שקנה גוף הבית או החנות או בית המשקאות מן העכו"ם אשר הוא באמת בעל הקרקע לא חשוב בעל החזקה מוחזק כנגדו רק לגבי אחרים אשר אין להם אחיזה בגוף הקרקע נקרא בעל החזקה מוחזק ודוק אבל לא אכחד דיש לי לדון בזה מנ"ל למהרי"ט זה דלמא שאני ביתומים דגם בחיי אביהם היה להם אחיזה בקרקע עיין ר"ן ריש פ' הכותב דלכך לא מהני סילוק של הבן מנכסי אביו בחיי אביו יעו"ש אז לא הוה האלמנה מוחזקת כנגדם אבל בחזקות אימא לך אפי' אם ישראל יש לו עכשיו קנין בגוף הקרקע הבעל החזקה הוה נקרא מוחזק דע"כ חזקת חזקה היה קודם שהיה לישראל קנין בגוף הקרקע דאל"כ מאין בא לישראל חזקה הא בנכסי ישראל ליכא דין חזקות א"כ לשיטת מהרי"ט מנ"ל דין החדש הזה צע"ג

(ד) גם יצא המהרי"ט לחקור אם מהני בחזקות אם מתו בעלים ראשונים אשר להם הקרקע וישראל יושב בו בשכירות אשר השואל שם מדמה חזקות בקרקע לחזקות בהלואה אשר דן מהרי"ק עליו בשורש קי"ז בהלואת חנות דאם מתו בעלים ראשונים נפקע החזקה וה"ה חקר השואל בחזקה על קרקע וכדומה ומהרי"ט השיב דשאני חזקת הלואה שאין חזקה בעצמה של חנות כל החזקה הוה רק רשות מהמושל שיוכל להלות לעכו"ם אבל אין קפידה אם בחנות זה או בחנות אחרת וכל זמן שיש רשות לישראל זה להלוות אין רשות לאחרים להלוות עובר על חרם שנכנס בגבולו וזה שאנו קורין חזקת הישוב ולכן כיון ששכר רק רשות כשמת שר הראשון פקע רשותו וצריך לשכור מחדש מהשר הבא אחריו א"כ כשמת שר הראשון פקע כחו וכל מי שיחפוץ יוכל לשכור אותו רשות מהשר החדש וראיה מבב"ב דף נ"ד מישראל שקנה קרקע בכסף עד שקבל השטר יוכל כל איש לזכות וע"ז דן המהרי"ק אבל שאני עניני חזקות בחנות וכתב וז"ל אבל בחזקות שלנו המחזיק בגוף קרקע זה מחזיק ויש לו שיעבוד עליו דשכירות מכירה ליומא שווי' בעלי תקנות וכשם שעומד חזקה זו בפני בעלים אחרים שאין צריך לחזור לקנות מהם כך עומדת לו בפני כל אחד מישראל הבא להחזיק בגבול זה דחזקה בכדי לא פקעי עכ"ל

לכאורה לדברי מהרי"ט יש לחדש דבר הגם דשכירות מכירה ליומא שווי' בעלי תקנות וכשם שעומד חזקה בפני בעלים אחרים שאין צריך לחזור לקנות מהם כך עומדת בפני כל אחד מישראל הבא להחזיק בגבולו זה דוקא בשכירות קבוע אשר שכר בשכירות סך ידוע לשנה אשר כל זמן שהשוכר ישנם שכירות בעתו ובזמנו אין רשות למשכיר להעלות דמי שכירותו כאות נפשו והוא בא' משני אופנים (א) אם הקרקע הבית או החנות כתב על שם ישראל והוא שלו אם ישלם בכל שנה ושנה הקצבה הנזכר שם (ב) אפי' אם לא נכתב על שמו ישראל אבל כך הוא החק בהשר מי שישכר בסך ידוע לשנה אותו סך יעמוד ימים ימימה ואין רשות להעלות אותו בשכירות ביותר מאשר נקבע עליו ואפי' ימותו בעלים ראשונים יבוא היורש תחתיו ואין לו כח להעלות השכירות או לסלק השוכרים אם משלמים הסך הקבוע בזמנו אז שפיר סברת מהרי"ט כשם שעומד חזקה זו בפני בעלים אחרים שאין צריך השוכר לחזור ולקנות מהם אותו זכות בסך אשר יוקבע עליו אלא הוא משלם לבעלים חדשים כאשר ישלם לבעלים הישנים בלי שכירות וקנין מחדש כך מהני כנגד כל ישראל אם בא להחזיק בגבולו הגם דבעל החזקה הניח לאחר לשכור אותו חנות או אותו לא אבד הראשון החזקה חוץ אם לא הניח אדם שישלם השכירות תחתיו אבל אם הניח אדם שישלם השכירות או הגוי היה אלם והוציאו מחזקתו באלמות לא מהני

אמנם בשכירות אשר נהוגים בזמנינו שהשוכר בא בשכרו שהיה נשכר מתחילה כאשר השוו עצמן על שלש או שש שנים סך ידוע לכל שנה במשלים שנין צריך לשכור מחדש כפי אשר ישוו עצמם על סך ידוע אבל אין המשכיר מחויב להשכיר לו כלל אם השוכר לא ירצה ליתן לו כסף אשר יחפץ וגם אם ישוו עצמם צריכין קנין על להבא או בכתב או בכסף כאלו באו היום מחדש להמשכיר לשכור אז אם מתו בעלים ראשונים ובאו בעלים אחרים תחתיהם יוכל כל איש ואיש מישראל לשכור אותם כשם שצריך קנין חדש עם הבעלים יכול כל איש ואיש מישראל לשכור אותו גבול כמו בחנות ההלואה שחידש המהרי"ק כיון שמת המלך יוכל כל איש לשכור אצל המלך החדש ודוק

אך אם הבעלים קיימים רק שנשלם זמן השכירות וצריך לשכור מחדש מבעלים אשר דנין בו דין חזקה צריך התבוננות לדעת כח של חזקה הנ"ל והנה במבי"ט ח"ש סי' רכ"ה כאשר דן על ישראל ששכר מן הגוי או החצר וגם קנה מן הגוי החזקה כ' המבי"ט שקנין החזקה מן הגוי הוה שלא לצורך וכ' וז"ל ואינו יודע למה הוצרך לקנות