מחנה חיים חושן משפט חלק ב רמב

בסידור ולא פרט גופי העבירות אשר עשה אז מכר לו דבר שאין לו קצבה עיין בח"מ סי' ס' סעיף ב' דגם הלוקח אינו סומך דעתו לקנות דבר שאין לו קצבה ואף שבעה"ת סובר אם מוכר מה שעלה מצודתו מהני הגם שלא ראה מה נלכד במצודה יען דכבר הוא מוגבל בעצמו רק שנעלם ממנו הקציבות (והובא בתומים שם) שאני בעונש עבירות הגם שכבר קצובים עבירותיו אשר עשה מעודו עד היום הזה נכתבים בספר זכרון לפני ד' בשמים בכל זאת עונשם אינם קצובים דעומק הדין לא יוכל אדם לדעת בעולם הזה לפעמים בעבירה אחת הכריע כל בני עירו לחוב עיין רמב"ם הלכות תשובה שהוא השלים הרוב לחייב יעו"ש ולפעמים היה מחטיא רבים בעבירתו אשר נחשבים לו כי הוא החטיא אותם ואם בעל אשת איש והיתה אשת כהן אסר כל הבעילות על בעלה אף שהיא היתה אנוסה ואולי אכל נבילות וטריפות ביוכ"פ שנתנבלה מערב יוכ"פ וחל בכולל ואולי גזל וחמס עניים ויתומים ואלמנות ונפש הוא עשק וכדומה עד אין מספר מי ישער הפארות אשר יגדלו עוד סעיפיהם יום יום עד אין די (ועיין חכז"ל ז' דברים מכוסים מן האדם עומק הדין אחד מהם ועיין רמב"ם הל' תשובה פ"ג הל' ב' וז"ל ואין שוקלין אלא בדעת של אל דיעות והוא היודע איך עורכים הזכיות נגד העונות עכ"ל) ואפי' להחולקים על רמב"ם שם שיוכל להשעבד בדבר שאינו קצוב היינו שיהיה להם קצבה אח"כ אבל בעבירות מי יוכל לשער קצבתם גם הבורא וירא און ולא יתבונן לא יקצוב העונש עד שיצמיח החטא אשר נפעל ממעשיו יום יום בכל עת ובכל שעה וכי תימא שמכר לו רק עד היום הזה זה אינו דהא מכר לו הפעולות העבירות שעשה ולקבל העונש אשר יבוא עליו לעוה"ב ואם בא על אשת איש והוליד ממזר ואין קץ אפי' עד דור עשירי וא"כ אין לו קצבה אז ולכ"ע אין שיעבוד לדבר שאין לו קצבה לעולם והבן זה בקיצור

ולא עוד עיין ח"מ סי' ר"ט סעיף ב' במוכר דבר שאינו מסוים אשר הלוקח אינו יודע והמוכר יודע אז הלוקח אינו סומך דעתו ולא דמי למשחק בקובי' דשם שניהם אינם יודעים זה כמו זה אבל אם אחד יודע והשני אינו יודע לא הוה קנין יעו"ש בסמ"ע ס"ק ב' והש"ך מוסיף אפי' המוכר ג"כ אינו יודע עכ"פ הלוקח טועה באומד הדעת לכ"ע אינו קונה ועיין בנתיבות שם וא"כ במי שאומר על חטאים ועל החטאים שהוא לשון נוסחת הוידוי ועיין במג"א הל' יוכ"פ שלכן לא נקרא חצוף מאן דמפרסם חטאיו דכולם אומרים נוסח שוה ולא יודע מי שחטא באמת יעו"ש וא"כ זה המוכר שלא פירש עבירותיו ופשעיו ויש עבירות חמורות מאוד ויש עבירות קלות ומי יודע איזה עבר המוכר ואיזה לא עבר ולא דמי אפי' למ"ש הרמ"א בשנים שהחליפו כל אשר להם דכאן זה מוכר לו חבילות חבילות עבירות בלי די עבירות עבירות שונות רע לשמים בלבד ורע לשמים ולבריות ועבירות שאין להם פירות כחכז"ל עבירה עקרה אין לה פירות וגם עבירות שיש להם פירות ופירי פירות בביאה אחת בעל אשת איש וחמותו והיא נדה ונתעברה ממזר או חילל שבת ויוכ"פ והדליק גדישו של חבירו וגרם חילל שבת ויוכ"פ לרבים וכדומה ר"ל ניר רשעים לחטאת אשר יאכל פרי בגדיו וכדומה אפשר למאות ואלפים חטאים ופשעים והכל לקח בעד עשרה זהובים ולכ"ע לא מהני ועיין בסימן קע"ו ועיין סי' רמ"א וסי' ר"ז ודוק (ועיין משנה בב"ב פ"י שלא על אמנותו הלוהו ועיין בתויו"ט שם)

ואוסיף אטו בשופטני עסקינן שבעבור עשרה כסף ימכור נשמתו וגופו לסבול עונשו באשתו ובניו וקרוביו שיש עבירות אשר ישלמו עונשם בעוה"ז עיין רמב"ם פ"ו מהל' תשובה הל' א' דבר פלא וגם יאבד נשמתו בעוה"ב או לדראון עולם עיין רמב"ם שם פ"ז בעבור עשרה כסף בשלומא אם החליפו זה יקבל עבירותיו וזה יקבל עבירותיו הוה כמו החליפו כל אשר נמצא בביתם אבל ליקח כלוב מלא עבירות בעד עשרה זהב איזה שוטה יעשה זאת מסתמא היה משחק עמו אולי עובדא המסופר בשם מהרש"א היה על עבירה אחת ידועה ואולי בת"כ ובקנין אבל למכור כל עונותיו ופשעיו בכולל קלים וחמורים עדרים עדרים אנן סהדי דלא גמר לשעבד נפשו (ועיין במעשר שני פ"א משנה ה' ו' ובקידושין דף מ"ז דלאו עכברי גנב אלא חורי גנב) הכי כח אבנים כחו ליטול פי שנים בגהינם עונות עצמו ועונות חבירו בלי לידע סך מסוים אין זה אלא היתול ושחוק ובפרט אם לא תקע כפו ודוק

עד כה דברתי לגלות דעתי שאין בזה קנין ומקח כפי אשר היה בעזה"י כח ידי לברר וגם יש לי עוד כמה הערות שאין חל קנין כלל בכעין זה רק מה בצע להאריך עוד אבל על גוף הדבר ידוה כל הדווים הישמע כזאת בישראל מדוע המוכר לא נעשה בעל תשובה לפני ד' כמשל מחכז"ל מי שיוכל לברוח מבית אסורים ולא ברח דמו בראשו למה ביקש מפלט לו להביא חטאיו ופשעיו ואשמיו על ראש דל עני ואביון אשר עניות מעביר אותו על דעת קונו שאין פחד אלקים לנגד עיניו שיקבל עבירות ועונשים בעבור בצע כסף הכי העני הוא "השעיר" אשר ישא עליו כל עונות "העשיר" הלא מרחם אחד יצאו אב אחד ואל אחד לכולם מדוע בגד בעני ואביון היוסלח לו להעשיר עון זה מלבד שעובר על לפני עור אשר הכשיל העני עוד זאת הלא הוא מהמחטיא להעני בממכרו ונכנס תחתיו לעונשו א"כ כל העבירות עליו חזרו העני האמין שיש לעשיר חזקת כשרות ואין לו עבירות אבל עכשיו שמחזיק העשיר במקחו נגלה שלב יודע מרת נפשו כי רבו עונותיו אם כן אפוא הוא המחטיא לחבירו ונכנס תחתיו ואין קץ לאשמיו כי מידי עני ישוב להעשיר אשמיו בראשו ועוד זאת יגדל אשמו כי יש בו חשש מינות ר"ל כי כן היה מלפנים אמונות גוים שבעל עבירה מכר עונותיו לשלוחי קדושיהם בעד כסף וזהב אשר נתן להם אבל בעם ד' ישראל לא נשמע רק תשובה תפילה וצדקה שערי דמעות כי לא נשלבות והלא אחר ששמע אחורי בהמ"ק שובו בנים שובבים חוץ מאחר למה לא מכר עונותיו בעד כסף ולא היה צריך לו תשובה רק הוא הדבר אחר לא היה מחטיא אחרים דאמר לר"מ חזור לאחורך עד כאן תחום שבת עיין בגמרא ואם היה מוכר חטאיו ועונותיו היה מוסף פשע להיות מחטיא רבים וגם עונותיו הישנים היו נשארים על עצמותיו א"כ האיש העשיר צריך כפרה גדולה על כי נבלה עשה בישראל וגלל חרפה לכל עדתו בפרט

וגם להעני אשר מעל מעל בד' לילך בשרירות לבו וביד רמה פשע ומרד בד' להיות בבור מות ר"ל ליטול פי שנים בגהינם על עונותיו ועל זדונות חבירו לאמור הכוני פצעוני כפלים אני שואל הנשמע כזאת מפי בן אמונה הלא ארזי לבנון התנאים בכו אם זכרו אחריתם שלא ידעו באיזה דרך מוליכים אותם ומכ"ש שיקח איש חטאים ופשעים בעד בצע כסף הלא נזיר צריך קרבן על שציער עצמו מן היין אמרו חז"ל אומר הקב"ה לא די לך במה שאסרתיו לך היש עזות