מחנה חיים חושן משפט חלק ב רמ

שאלה פה עירנו מעכב עצמו זה כמה עני בן תורה והי' מכובד עד כי זה ימים אירע שעשיר אחד עשה סעודה ביום אשר הכניס בנו לבריתו של אברהם אבינו ובא העני בתוך הבאים וביקש מעשיר אחד להניקהו לו מטובו ואמר לו העשיר אין לי ליתן בחנם אבל אמכור לך דבר ואתן לך עוד כסף שתקח ממני את אשר אמכור לך תכלית הדבר הי' שעשיר נתן לו עשרה זהובים ומכר לו כל העבירות שעבר מעודו עד היום ההוא ואמר העשיר על חטאים וכו' ועל חטאים וכו' והעני הרכין בראשו הן שהוא קונה אותם וקבל העשרה זהובים מידו וכצאת העני החוצה פגעו בו המונים שידע כי בנפשו הוא כי נדפס שמעשה כזה אירע שמכר אחד עבירה אשר עשה בשוק הצמר באלפי כסף ובא המוכר לתבוע את הלוקח אחרי מותו שיכנס תחתיו לעונש מיד רץ להעשיר ואמר תן לי הנפש ורכוש קח לך והעשיר ממאן בשום אופן לא יקבל והוצרך העני להשליש המעות ביד אחר אבל נפשו עליו תאבל כי לא ידע איש את עתו מתי יהי' יום פקודתו והוא שוקד על דלתי חכמים להגיד לו אם המקח הוא קיים ח"ו כי מר לו מאוד וגם המון עם מרחקים אותו וישטמהו וישנאו אותו על כן נפשו בשאלתו לדעת עפ"י תורתינו הקדושה אם המקח זה קיים או הוא בטל זה תמצית שאלתו ומעלתו נ"י האריך במעטה הלשון להציג הדבר

תשובה הדבר הוא פלא לא שמענו מעולם הנהיה כדבר הזה בישראל ומה שהמונים מגידים בשם מהרש"א מי יודע אם יש ממשות במה שהמון עם מספרים המה מפיחים בעולם אשר לא הי' ולא נברא ואני תפילה שד' יאיר עיני בדבר הלכה בעזה"י

ראיתי במכתבו ששאל את הדבר מפי הגאון הגדול. מלעמבערג נ"י והשיב וז"ל לא מועיל מכירת העבירות כי זה נהנה וזה מתחייב לא אמרי' ושמעתי בטעם של דברים מפי זקני הרב ז"ל דאפי' הוא אכל ולא נהנה פטור מכש"כ כשזה לא נהנה וה"ה בכאן עכ"ל דברי הגאון בשם זקנו דפח"ח לעצמם אבל לתכלית המבוקש לא נגלה טעמו אולי יש קנין לכנוס תחתיו לעונש כמו הגורם תקנה לחבירו שנכנס תחתיו לעונש עיין רש"י פ' מטות על פסוק ונשא את עונה וז"ל הוא מכנים תחתיה למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל העונשין עכ"ל והגם דיש לחלק דכאן שכבר נולד העבירה לא יוכל להעמיד איש אחר תחתיו לקבל עונשו שכבר מונחת העבירה על איש העובר ואי אפשר להפטר ממנה אבל מי שגורם תקלה לחבירו אז הגורם נכנס מיד תחתיו לכל העונש אשר ראוי לבוא להעובר חל מיד על הגורם התקלה כמו שאמרו חכז"ל בשבת דף נ"ד פרתו של ראב"ע יצאה וכו' על שלא מיחה בה נקרא על שמו כי מי שלא מוחה נתפס וכתב רש"י שם וז"ל נענש על העבירות שבידו עכ"ל יעו"ש אבל אם כבר חל חיוב עונש על האיש העובר לא משכחת שיבוא איש אחר תחתיו לקבל עונשו ואשמה הנפש ההוא דווקא אשר חטאה לד' דלא מצינו שטובי' חטא וזנגיד מנגיד בכל זאת אולי בדרך מקח וממכר יוכל איש להעמיד אחר תחתיו אשר ענש יענש בעדו כופר נפש איש עשרו שקנה איש עבד לו בדין וצע"ג

אמנם נ"ל דאי אפשר להעמיד אחר תחתיו לקבל העונש דחכז"ל אמרו בשבת דף נ"ה ע"א אמר רב אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון אין מיתה בלא חטא דכתוב הנפש החוטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהי' ורשעת הרשע עליו תהי' אין יסורין בלא עון דכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם יעו"ש בתוס' ד"ה ש"מ דאין יסורין בלא עון לא איתותב יעו"ש הרי מבואר דאי אפשר שיבוא על איש יסורין בלא עון כי יחזקאל רמז רשעת הרשע עליו תהי' כשם שאי אפשר שאדם ימכר זכיותיו אשר ראוי לו בעוה"ב דכתיב צדקת הצדיק עליו תהי' כך אי אפשר שיבוא רשעת רשע על איש אחר כי רשעת הרשע עליו תהי' ולא יועיל הון ביום עברה ואין משלחת במלחמה לשלוח עבדו או שכירו תחתיו אפי' אח לא פדה יפדה איש ואין מגין בפני פרעניות אלא מצות ומעשים טובים המה ילכו לפניו לזכות בדין

וגם דנודע דהעבירה היא פועלת כתמים בנפש אשר על כן כתיב עונה בה עיין בהגהת מיימוניות הל' תשובה בשם רמב"ן בשער הגמול ועיין ברמב"ן בתורה בהבנת כרת ואיך יהי' פועל מכירה הלא נחתם עונה בה עד שבא תמרוקה כפי ראות עין עליון היושב על מדין ואיך יהי' נידון נפש חבירו אם נשמתו זכה שוב אין מקום לדונה ואיך תהי' נשמת החוטא חפשי אי נקי הלא עונה בה הלא אין לבוא לפני המלך בלבוש שק תועבות ועבירות אשר לקחו את רדודי'

ולא יפלא א"כ איך אמרי בקדושין ד' ל"א שבן על אביו ואמר הרני כפרת משכבו והובא בש"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ט' ופי' רש"י שם וז"ל יבא עלי כל דבר רע הראוי לבא על נפשו עכ"ל וקשה איך יוכל הבן או התלמיד לקבל הרע אשר ראוי לבוא על נפש המת בעבור חטאיו ועונותיו אשר עשה בעוה"ז הלא עונה בה בהנפש ואיך יכנס אחר תחתיו

נלע"ד דשאני התם דהוא סוג כבוד דהבן או התלמיד מכבדין אותו אחר מותו כי המה מזכירין שחפצים לקבל מעונשו כדי להקל מעליו עונשו לו יהי' שלא יועיל קבלתם להקל מעליו עונשו עכ"פ כבוד עושין לו הבן והתלמיד במאמרם שיחפצו להקל עולו זה עונשו בעוה"ב ודוק ועוד דשאני תפילה דמהני שהקב"ה יכפר ולא ישחית כמו דהוכיח תוס' בסוטה דף י' ע"ב הגם דאבא לא מזכה ברא אעפ"כ העלה דוד לאבשלום מז' מדורי גהינם בכח תפילה וה"ה דהתלמיד והבן יכולין להציל בתפילה לפני הקב"ה כי הם חלק ממנו דגם תלמיד נקרא בן כנודע וכמו דספרו חכז"ל במעשה דר"ע דלמד קדיש לבן הרשע עי"כ נפטר מיסורי' קשים כנודע וכן דאמרו בחגיגה דף ט"ו דר"י אמר אי נקטיה בידי מאן מרמי ליה מנאי וכשמת ר"י פסק קוטריה מקבר דאחר ופתח הספדן שומר הפתח לא עמד לפניך רבינו ופי' רש"י שומר הגהינם לא עמד לפני ר"י שהציל את אחר יעו"ש הרי שר"י הציל אחר מגהינם הגם שהי' רק תלמיד עיין רש"י שם היטב וצריך לומר תפילת רבו מהני כמו תפילת דוד על בנו כך הציל ר"י את אחר מגהינם ודוק

וראי' לדבר שאדם לא יוכל למכור עבירה שעשה ממדרש רבה שיר השירים על פסוק אם יתן איש כל הון ביתו באהבה וז"ל אם פותחין הן כל אומות עולם את כל תסבריות שלהם ונותנים ממונם בדבר אחד מן התורה אינו מתכפר בידם לעולם ד"א אם פותחין אומות עולם כל תסבריות שלהן בדבר אחד מן התורה ונותנים כל ממונם בדמיו של ר"ע וחביריו אין מתכפרת להם לעולם עכ"ל הרי שדייקו אם האומות יתנו כל ממונם לא נתכפר להם העון