מחנה חיים חושן משפט חלק ב רלט

ועוד דכבר הביא הקצו"ח בסי' קצ"ד ס"ק ג' דכלי של אדם קונה מצד חצר כך חידש הש"מ וכאן היה החביות אשר בו השמן חצר של שניהם וקנה בעבור שניהם והמקום של החביות הושאל להשותפות וכבר קנה השני מחבירו המקום לחלק חביות שלו וממילא קונה ועי' נתיבות סי' ר' (ועיין בח"מ סי' קע"ו סעיף י"ב אם שותף גנב שהוא לשניהם) וה"ה כאן שזכה החצר לפני שניהם ודוק

וגם עלה בדעתי דבודאי השפע בא מעט מעט בעוד שהיה שמן הרבה מאשר היה בו בדרך הטבע מתחילה וא"כ קמא קמא נתבטל בתוך הרוב ולא שייך ממונא לא בטל היינו ממון חבירו לא בטל עיין ביצה דף ל"ח ובתוס' מעילה דף כ"א ובפרמ"ג סי' ק"ט בט"ז אות א' אבל כאן השפע בא מיד ד' והוא הפקר ונתבטל מיד בכח גידולו ורבויו בתוך הרוב וא"כ הוה לשניהם ודוק

ועוד הלא אמרו חכז"ל כל מי שנעשה לו נס נתמעטו זכיותיו והיינו אם נעשה נס לאחד אבל אם נעשה הנס לשנים דכל אחד תולה בחבירו אז אין מנכין לו מזכיותיו וא"כ מהכ"ת שיגביה לב אחד לאמור דלרגליו נעשה הנס אין זה מדרכי כשרים בישראל ובפרט דאמרי' בסנהדרין בחלק דף צ"ג דיהושיע אמר דבגדיו נחרכו יען שהיה אחד יעו"ש משמע דנס נעשה יותר בזכות רבים מבזכות יחיד כי טובה השנים מאחד ועל כן נלענ"ד שיחלוקו שוה בשוה, לא כתבתי רק מפני כבוד מה שעלה במחשבה לפני בהרהורי דיומא ובתנאי כפול אם יסכים הגאון אב"ד דסיגוט נ"י ולולא כן יהי' רק פטפוטי דאורייתא הדש"ת

אחרי ימים הגיע לידי ספר גבורת ארי מהגאון שג"א על תענית וראיתי בדף כ"ה בד"ה אמר איכו נימטו כשוריך שהקשה הא אין ראוי להנות ממעשה ניסים כדאמרי' בדף כ"ד גבי חזאי וכו' והוה סמידא דאמר להו ר"מ מהא לא תזבין דמעשה ניסים הוא ועוד האריך בכמה קו' מגמ' מפורשת שלא להנות ממעשה ניסים ותי' וז"ל וי"ל דודאי למי שנעשה נס בשבילו אין מן הראוי שיהנה ממעשה הנס וכל הני בשבילן ובזכותן נעשה הנס וכן כולם אבל ההיא דכשורי לא נעשה נס בשביל איכו אלא בשביל ר"ח שפיר דמי לאיכו להנות ממנו עכ"ל ולדעתי ראיה מאברהם אבינו שאמר הרמותי ידי אל ד' אם אקח מחוט ועד שרוך נעל וגו' בלעדי אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי וגו' המה יקחו חלקם הכוונה בשביל אברהם נעשה הנס שזרק עפר ונעשה חצים לכן אסור לו להנות ממעשה ניסים אבל הנערים וענר אשכול וממרא יקחו חלקם כי לא נעשה הנס בשבילם מותרין להנות ממעשה נס שנעשה לאברהם והבן

וכן נראה מרומז בתורה פ' חקת "ויקהלו משה ואהרן את הקהל על פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים" תיבת לכם הוא כמותר הלא די אם יאמר המן הסלע הזה נוציא מים ונ"ל דנרמז בזה לכם נוציא מים ולא לנו למשה ואהרן דאמרו חכז"ל ברבה שם וז"ל התחילו לומר יודע משה חק הסלע אם הוא מבקש יוציא לנו מים מזו נמצא משה עומד בספק אם אשמע להם אני מבטל דברי המקום עכ"ל וכתב במתנות כהונה וז"ל חוק הסלע אותו הסלע שיוצא ממנו מים יודע בו ומכיר טבעו שאם מכין עליו מיד מוציא מים ואינו בדרך נס עכ"ל וא"כ דבר משה עמהם לפי דעתם שמן הסלע ידוע אינו נס וא"כ יכול גם משה ואהרן לשתות אבל מן הסלע הזה נוציא לכם מים ולא לנו שאין נהנים ממעשה נס וחכז"ל אמרו מן בזכות משה ובאר בזכות מרים וענן בזכות אהרן שלא יהנו כל ישראל ממעשה ניסים ומשה ואהרן ומרים זכו אח"כ מרבים והבן

ולדעתי לכן דרשו חכז"ל על פסוק ויעמד השמן שנתייקר דאל"כ איך אמר אלי' הנביא שתחי' בנותר הא אין רשאין ליהנות ממעשה ניסים והלא שם נעשה הנס בשבילה רק מגוף רבוי השמן שהיה על ידי נס היתה משלמת החוב מבעלה ופריעת בע"ח מצוה ומצוה לאו להנות נתנה כמו שנהנה מחומץ שדלק בשבת תחת שמן דקיום מצוה לא מקרי הנאה וממה שנתייקר אח"כ השמן היה דרך הטבע מזה היתה מחיה נפשה ונפש בניה ודוק וכן נס חנוכה שבא הברכה להדליק המנורה לא הוה הנאה מנס דמצות לאו להנות נתנו ודוק

וא"כ לכאורה יש לחקור בהני שותפין שנעשה להם נס בשמן א"כ אינם יכולין להנות מהם כלל וצע"ג ועלה בדעתו דהך שלא להנות ממעשה ניסים הוא רק ממידת חסידות שלא ימעטו זכיותיו בעוה"ב כאלו נטל שכרו בעוה"ז כמעשה שספרו חכז"ל מרגל הורד מן השמים ואם כן נחשב כאיסור דרבנן וכבר העיר השאג"א בסי' צ"ג הא דאמרי' בדרבנן יש ברירה היינו אם טוב לנו לאמור יש ברירה אבל אם טוב לנו לומר אין ברירה כגון בחמץ שעבר עליו את הפסח בשותפות גוי וישראל אומרים אין ברירה ותלי' שהגיע לו חלק נכרי דפח"ח וא"כ כאן אמרי' אין ברירה לקולא שהגיע לכל אחד חלק חבירו וכל אחד מותר להנות אם נעשה הנס לחבירו וכל אחד תולה שנעשה בזכות חבירו א"כ מותר הוא להנות גם מחלק המגיע לו ודוק

ויש לעיין ביומא בנס שנעשה בלחם הפנים ובאבות דקחשב עשרה ניסים שנעשו לאבותינו ויש לחקור בכל הני איך נהנו ממעשה ניסים רק דיש בו הבדל בין המניעת הזיקות וכן הבדל בנס הנעשה בקביעות שחפץ הקב"ה להראות כי הוא שוכן בבית הזה וממילא נהנים הכהנים אשר משולחן גבוה קזכו מה איכפת להם שהיה הלחם חם וכן הבדל מה שהוא רק מניעת ההיזק כגון פלוג לי מימך וכדומה מן כמה ניסים מכל קדושים וכן כל נס שנעשה לצורך מצוה עומדים צפופים ומשתחוים רוחים ויש עוד כמה חקירות בין נס המלובש בדרך הטבע ובין נס הפך הטבע וזה הטעם עשרה דברים נבראו בין השמשות שלא יהיה אח"כ נס המנכה הזכיות ויש להאריך בעניינים הנ"ל כי צריכין בירור גדול בכלל ובפרט בכל הניסים הנזכרים בגמרא ובמדרשים ולחקור על הנס מהיכן שרשו למעלה לדעת להבדיל ביניהם אם מותר להנות בו וקצרתי. סימן כ רב שלומים לראש גבר אשר ידיו רב לו המאור לממשלת התורה חו"ב כבוד מהו' ר' חיים געלערנטר נ"י בק"ק קוטב יע"א

מכתבו קבלתי עם בקשתו להשיב על שאלה הזאת כי שמו רבים פניהם אלי ומבקשין לשמוע דעת תורה מפי על כן הגם שאני מוטרד מאוד בעבודת הקודש אעשה רצון רבים שהדבר נוגע בכבוד שמים.