מחנה חיים חושן משפט חלק ב רלח

לו מקום בצד דרום או צפון אשר הי' שם מתחילה הפתח כי גם שם ישמע הקב"ה תפילתו בכל מקום אשר אזכיר שמי אבוא אליך וברכתיך כתיב אין הבדל בין אם עומד בצד מעריב או מצד צפון קדושת המקום שווה בכל בהכ"נ א"כ שפיר כתב המג"א דיקוב דין ביניהם לעשות הפתח במקום הראוי' וליתן להם המקומות אשר הי' מתחילה מה לי קדושת בבהכ"נ במעריב או בדרום והפחת המקומות האלו אשר ירדו משוים יקבלו מיד הקהל אשר יקבהו בעד אותן המקומות אשר הי' מתחילה סמוכים לפתח ועתה עלו בערכם ישלמו לקהל עלוים וא"כ אין הפסד כלל לבעלים (ועיין בפט"ו מהל' מע"ק במ"ל אם יש לדמות אתרוג לשור עולה שפוטר נפשו בכבש ועיין בספרי מ"ח ח"ב א"ח סל"ג דשאני אתרוג דשמו אתרוג מחמת שם פריו אבל עולה הוה השם מכח קדושה ומה לי שור או כשב ושם יש עכ"פ הידור מצוה אבל בבהכ"נ אין הידור אם מקומו במערב או בדרום רק שם מטלטלין וכאן אנו דנין על קרקע אשר אינה נגזלת וגם אין איש שיחפץ לגזול את קרקעם) והגם שאין רשאין הגבאים להחליף מקומות יחידים ולשלם להם הפחת אבל במקום שיש בו הידור מצוה לקיים הדין והדת שיהי' פתח בהכ"נ מול ההיכל ועל כולם חל זה אלי ואנוהו לרומם בית אלקינו יכולין לשנות אבל יחיד אשר יש לו בית ונחלה להשתמש בו כל צרכו עם אשתו ובניו מרכלתיו ומסחרותיו תשמיש חול ואדם רוצה בקב שלו יותר מט' קבין של חבירו ומעשה דנבות היזראלי יוכיח שלא רצה להחליף נחלת אבותיו גם אם יותן לו כל עושר המלך] אז בודאי אין כח ביד הקהל לגזול ביתו ונחלתו לבהכ"נ דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וגם אין שום חיוב על היחיד שימכור ביתו אשר משמש בו תשמישיו להיות מקום קודש בית לד' אבל בנידן המג"א כבר כל המקומות קדושים בקדושת בהכ"נ ואין לשום יחיד בו כח רק להתפלל ולשמש בקודש ואין הבדל בין מקום מצד מעריב או מצד צפון וא"כ יש כח ביד הגבאים לעשות כדין ועיין ר"ן כתובות דף פ"ו סברה גדולה למה ינתן לכושל ודוק

ובזה יש לי פליאה על אדמ"ו ז"ל שם בד"ה ולפ"ז שכתב וז"ל ולפ"ז מ"ש מג"א ואעפ"י שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין אין הכוונה על אותן הספסלים שהי' מאז חשובים ועתה באו סמוך לפתח וירדו עשר מעלות דיקוב הדין דא"א דגם זה בכלל הנ"ל השתא המקומות עצמן נוטלין מבעליהם דהוה אינם שלהם כש"כ השוכנים בסמוך שקנו מעלה שאינה שלהם ונראה דקאי אאינך מקומות שהי' עד עתה סמוך לפתח ועכשיו יתעלו שהם צריכים לשלם עילוי ולהעלות בדמים לקהל עכ"ל

ולדעתי יפלא מאוד דבריו הקדושים דנ"ל בודאי אנשים שקנו מלפנים לפני כמה שנים מקומותם בבהכ"נ ושלמו ליד טובי העיר המעות כפי שווים בחשיבות המה קנו המקומות חשובות בבהכ"נ הנ"ל ואם עכשיו ישונה פתח בהכ"נ מחוייבים בני הקהלה ליתן מקומות חשובים כפי אשר קנו למשל אם הי' רחוקים כ' ספסלים מפתח צריכים ליתנם להם מקומות חשובות כ' ספסלים רחוק מפתח כי עכ"פ קנו אז בעד מעותם מקומות חשובות בבהכ"נ הלזו רק יוכלו להחליף מצד זה ומצד אחר ואם אי אפשר ליתן מקומות חשובות כמותם צריכין בני הקהלה ליתן להם מקומות ולשלם העילוי אשר מקבלים בעד המקומות אשר עולה בשווים ע"י השתנות הפתח ודוק

אמנם סוף דבר דברי מר"ן נכונים בטעמם שאין הגבאים יכולים למכור מה שאינה שלהם ובקדושת בהכ"נ קנה המקום לעשות שם פתח הנוי לבהכ"נ וק"ו שבהמ"ד קנה מקומו במקום החלונות שמשם יבוא אור לתורה לעבודה והדבר פשוט שהי' מכירת הגבאים במעמד אנשי העיר מכירה בטעות והמקום הוא רק לתורה ויוחזר לו מעותיו אם יקפיד לאמור שלא חפץ כלל לקנות מקום להתפלל וכן בבהכ"נ יוכל לומר לקהל אדעתה דהכא לא קניתי כי לא אחפוץ מקום כלל כנלענ"ד ברור בעזה"י

ואודיעך שהי' בדעתי להאריך בדברי תשובת הרא"ש שהובא באדמ"ו ז"ל שם ובתשובת צמח צדק סי' צ"ד ודברי נתיבות סי' קע"א ובדרכי משה ח"מ סי' קס"ג אות ד' ועיין בתשובת רמ"א שהובא באלי' רבה סי' קנ"ב ובח"מ סי' רצ"ב כופין להשאיל ספרים ובתשובת הרא"ש כלל ג' דאזלי' בתר רוב בכל תקני הקהלה אך הענין גדול מאוד ואני מוטרד וחלוש ד' ירפא אותי ויסיר ממני כל דאגות ויחזקני לתורה ועבודה דודך הנאמן. סימן יט חתימה טובה יחתם ה"ה אלוף בתורה כבוד הרבני מהו' ר' יהודא כהנא נ"י בק"ק סיגעטה יע"א

שאלה ראובן ושמעון נשתתפו וקנו בכלל הסחורות שמן סך מסוים והניחו השמן בבית אחד מהם ונתברך השמן אי יש לשותף השני חלק בברכה ובזכור לאברהם ח"מ ח"ג ערך שותפות בשם הרב אדמת קודש ח"ב סי' נ"ו פסק שאין לשותף השני חלק בברכה וחביריו חלקו עליו ואמרו שיחלקו ביניהם ע"כ ילמדנו רבי' כמי שיש לפסוק שמעתא עכ"ל

תשובה הספרים אשר הזכיר מעלתו נ"י שדברו בזה הענין לא ראיתי מעולם ולא שמעתי שמם בלתי היום ולא אוכל לידע טעמם ונימוקם להימין או להשמאיל ואשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר בעזה"י

הנה בט"ז הל' חנוכה סי' תר"ע תירץ קו' הב"י למה מדליקין נרות חנוכה ח' ימים הלא על לילה אחת היה שמן בפך הנמצא ותי' הט"ז בדברי הזוהר על פסוק היש לכי מה בבית שאין השפע בא אלא אם יש עכ"פ דבר מיעוט אשר עליו יחול השפע וא"כ ע"כ נשאר מן השמן בלילה הראשון שהיה יכול לחול עליו שפע הברכה יעו"ש ואם כן כיון דמן השמן אשר לקחו בשותפות בא השפע דלולא דהיה נשאר מעט מן שמן הראשון לא היה באפשרות לחול עליו השפע הברכה וא"כ שמן השותפות נתרבה והריוח לשניהם ודוק

ולכאורה יש להשיב על זה דהמוחזק יכול לומר אמת דעל כלי ריקן לא היה חל השפע שיתרבה השמן אבל במה שהיה בו הי' החצי שלי ומזלי גרם שנתרבה השמן והוא שלי לבדי ומספק אי אתה יכול להוציא ממון מידי

אמנם יש לחבירו להוציא מכח ספק ספיקא דיאמר לחבירו דלמא מזלי בחלקי גרם שנתרבה וכולה שלי ואולי מזל השותפות גורם שנתרבה וא"כ עכ"פ החציה שלי ואיך תחזיק בכולה בעבור שמא מזלך בלבד גרם והלא יש לי עכ"פ חלק מכח השותפות שמכוחו חל השפע עליו ואיך תסלק אותי דלמא עדיין נשאר כח השותפות גם על הרבוי שמן ואתה מקטין חלקי אשר לי ברשותך ודוק (ועיין תוס' ב"מ ב' דמכח החצי לא זכה בכולו ולא דמי לירושה דהא סבא).