מחנה חיים חושן משפט חלק ב רלד
Mincha Chayom Choshen Mishpat part 2 234 · מחנה חיים חושן משפט חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →סימן טז שמחת פורים וכ"ט להרב המאור הגדול לממשלת התורה שונה הלכות הליכות עולם כבוד הרב ר' שמואל דוד הלוי נ"י אב"ד דק"ק פ' יארמוטה יע"א
אחד"ש מכתבו קבלתי עם מכתב רבנים הגדולים אשר מסכימים ג"כ להלכה כמו שכתבתי בתשובתי ואם יקבל עוד ימחל ג"כ לשלוח לי ההעתקה ואשיב כהיום יען כי מבקש מיד תשובה ואי"ה אעיין בו אם יודיענו כי יש זמן
שאלה באחד מהישובים השייכים לגליל שלי יש בית הקברות ישן נושן ועתה השרים אשר מחלקים השדות שיהי' לכל אחד שדותי' במקום אחד הנק' קוממעסירען ועלה בגורל שיהי' על מקום הקברות דרך רשות הרבים אשר בצד אחד יבוא הדרך על הקברים והבה"ק הי' קנוי להישראלים מעולם ויש להם השטר עדן משנת 1787 ע"ז אולם מי יכול לדון את מי שתקיף ממנו וגמרו ביניהם כך שינתנו לישראל מקום אחר לחלוטין ואשר ישאר מן הדרך מן הקברות ויש ע"ז זמן כפי נמוסיהם אימתי מותר לחרוש ולזרוע עליהם ושאל אותי אנשי הישוב מה יעשו אם יניחו הקברות כמו שהם בידי גוים או יפנום ובודאי מותר לפנות כמבואר בש"ע סי' שס"ג ובנב"י ח"ר סי' פ"ט רק כל ספיקא דידי אם מחויבים הני בני ישוב לפנותו אחר שכמה שנים זה הבה"ק והקבורים שם אין להם בישוב קרובים אם אעפ"כ מחויבים הבני ישוב לחוש על כבוד המתים במקומם והוה כשאר צרכי העיר או נימא שהחיוב הזה אין מוטל עליהם לבד אלא יהי' בכלל כל ישראל שיבאו הרחוקים ויעסקו עמהם עכ"ד
תשובה הגם שאודה על האמת שהדבר צריך התבוננות אם דבר כזה יהי' נחשב לצרכי העיר או לא ובעזר ד' אתבונן בו עוד אי"ה אבל כעת נ"ל שדבר זה מוטל על החברא קדישא כאשר אגלה דעתי בקוצר אמרים בעזה"י
הנה כבר צווחו רבותי ז"ל כי יפלא בעיניהם מה שנוהגים החברות קדושות בכל מקום להיות כמכס העומד מאליו לבקש בעד קבר סך גדול הון רב הלא גם שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דמים עכ"פ לא יהי' בשופעת דמים רבים בלי קץ ידוע ואדמ"ו חת"ס יו"ד סי' ש"ל חידש דבר אם היורשים לא מבקשים קבר ידוע אז בודאי דמים ידועים לו אבל אם מבקשים קבר במקום גדולים וחשובים אז אין לו דמים רק ערכם של גבאים עליו והביא סמוכים דחכז"ל לא דברו בגנאי של עשו שלקח כרי של זהב וכסף בעד חלק שמיני ממערת המכפלה אבל לעפרון גינו על דרש הפסוק נבהל להון זה עפרון חסר כתוב יען דלא ידע ששם קברת צדיקים יעו"ש
ואני אמרתי על חקירת אדמ"ו ז"ל שלא אמרו על לקיחת עשו ממון הרבה כמו בעפרון והוא דשאני בעשו אשר הי' בכור והי' לו קדימה להיות קבור במערת המכפלה ויעקב ביקש שימכור לו זכות הבכורה גם על אחר מיתתו מי יוכל ליתן קצבה לזה כמה הוא שוה שיוותר על זכות אשר לו יען שהוא בכור לכן הוצרך יעקב ליתן כל הון ביתו כרי צבור מכסף וזהב כי זכות של אדם יכול למכור בהון רב כי אין ערך לו כמה הוא שוה וביותר שבזה מכר כח בכורתו ליעקב אשר לקח בחכמה בכורתו בברכת אביו וע"י המכירה של קברו במערת המכפלה נתן קיום שיעקב הוא בכור תחתיו בחיים ובמות אבל עפרון לא מכר מקום קברו וגם לא מכר בזה בכורתו רק מכר שדה ומערה אשר בו וביקש ד' מאות שקלים כסף עובר לסוחר הוא נבהל להון רע עין ודוק
עוד אמרתי כי קבורת המת מצוה מאז הנהיגו בגמ"ח שעושים עם המתים לקבור אותם בכבוד א"כ על אברהם הי' מוטל מצוה קבורת אשתו שמתו מוטל לפניו ואברהם ביקש לגמול עמה חסד להיות נקברת בתוך שלו ועיין מדרש רבה על פ' ואחרי כן וז"ל הה"ד רודף צדקה וחסד ימצא חיים רודף צדקה זה אברהם דכתיב ושמרו דרך ד' לעשות צדקה וחסד שגמל חסד לשרה ימצא חיים שני חיי אברהם מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים עכ"ל ולכאורה יפלא הכי אשת חיל כשרה תהי' מונחת על פני השדה בלי קבורה או תקבר בקברות האורחים עיין רמב"ן שם רק הרמב"ן על פ' ואחרי כן ביאר שאברהם לא קבר את שרה אחר נתינת הכסף עד שהחזיק עצמו בקרקע שלא תהי' הצדקת נקברת עד שנתהוה המערה על שם אברהם יעו"ש וזה הי' רודף חסד של אברהם שגמל עם שרה שלא חש על שתניח בלי קבורה עד שהביאה לתוך קרקע שלו ועיין באדמ"ו בחת"ס סי' של"א ועל כן ציין המדרש על פסוק ואחרי כן ודוק ועל כן שאברהם מבקש לעשות חסד עם המת שמוטל לפניו לא הי' לו לעפרון לבקש הון רב עיין דוגמא ביו"ד סי' של"ו במי שיש לו סימני רפואה למכור אבל יעקב שביקש בחייו לקנות לו קברו כאשר אמר בקברי אשר כריתי לי אז שאין לפניו הכרח מצוה אשר מוטל עליו רק שביקש יעקב לקנות בחייו בית מלונו כחז"ל שיהי' לאדם יתד שאם יזכה יקבר שם אז בלי שיש לפניו מצוה אין לו דמים כמה יבקש הכי אם יבקש אדם בעד אמה אחת מקרקע שלו אלף זהובים נאמר עליו נבהל להון והבן זה
וגם זה עלה בדעתי דשאני בעשו דמכר לו קברו שאפי' ימות הוא טרם שימות יעקב אעפ"כ לא יקבר שם הוא אלא יהי' המקום פנוי עד שימות יעקב לזה אין קצבה לדמים ולכן בודאי מי שחפץ לקנות בחייו מקום קבר שיהי' פנוי ריקן עד שימות הוא אז בודאי יוכל החברא לבקש כמה אלפים אבל אם כבר יש המת מונח והיורשים מבקשים שהמקום פנוי יהי' (לפני) [עבור[ המת שמונח לפני החברא מנ"ל שיוכלו לבקש עשרה בדמים דלמא זכותו של המת גורם שיהי' לו מקום מכובד כי הוא איש מכובד ואפי' אם ידע עפרון ששם במערה נקבר אדם וחוה אעפ"כ הוא נבהל להון לבקש ד' מאות כסף כי שרה כבר מתה ומוטלת לפני אברהם והוא נשיא אלקים וראוי' לו מקום מכובד לפני שארו זו אשתו ושם בנידן אדמ"ו ז"ל צדקו דבריו להצדיק דברי הח"ק כנגד איש נכרי אשר לא נודע להם אם הוא כדאי למקום גבוה יעו"ש ותבין אבל להעלות לבן עיר ירא אלקים מקום חשוב בדמים יקרים לא ידעתי הדין בזה דלמא זכותו גרם ד' הבין דרכו שהוא המוקדם למקום ההוא וכעת צל"ע לדינא
אך בעיקר החקירה נ"ל להפך בזכיות מנהגן של ישראל כי בכל מקום החברא קדישא מקבלת עליה לשמור דרך החיים ליתן לב שיהי' מונחים המתים בקברותיהם בכבוד שלא יבא להם בזיון וגנאי הן מחוטטי קבר או משטף מים רבים או אם המצא תמצא שיהי' צריך לפנות