מחנה חיים חושן משפט חלק ב רלג

סימן טו כתיבה וחתימה טובה להרבני הקצין כמוהר' ר' פייביל יהוד' קליין נ"י בק"ק דונא פולדוואהר יע"א

אחד"ש מכתבו קבלתי ואשיב מפני הכבוד אבל בתנאי כפול אם לא כבר פסק מחותני הגאון הזקן אב"ד דק"ק פאקש נ"י כי אז דברי בטלים הגם שכתב שהשני צדדים הסכימו לשאול את פי ואגלה דעתי שלכל הפחות יותן להשדכן שני פראצענט מצד הכלה על הסך הנזכר בתורת נדן

שאלה אודות אשר קרובו איש חשוב נעשה שדכן אצל ב' עשירים שאבי הכלה הבטיח ליתן כ"ה אלף ואבי החתן הבטיח עשרים אלף ואחרי גמרו הדבר הוסיפו הצדדים מרצונם הטוב אבי הכלה הוסיף עוד ג' אלף ואבי החתן ב' אלף וכמה טרחות והוצאות שהי' לשדכן עד שנגמר על ידו וכאשר הגיע העת לשלם שכר השדכנות הסכימו הצדדים שלא ליתן שכר שדכנות כי אם מן צד הכלה היינו הסך הגדול אבל מצד החתן אשר אביו נותן לו לא שלמו שום שכר שדכנות וגם רק מכ"ה אלף אבל מה שהוסף אח"כ מרצון הטוב עוד ג' אלפים לא ישלמו והשדכן ממאן ליקח זה כי תובע שדכנות משני צדדים וגם מבקש שדכנות מה' אלפים שהוסיפו ליתן וגם זאת שלא נתנו אלא פערצענט אחד היינו ממאה זהב אחד והוא מבקש יותר והסכימו הצדדים לשמוע עם מי הצדק עפ"י דין תורה או תקנות חכמי ישראל וכעת הוגד לו מפי תלמידי חכמים שאדמ"ו הגאון חת"ס ז"ל ואדמ"ו הגאון אמרי א"ש ז"ל פסקו ששכר השדכנות הוא ג' פערצענט היינו ממאה ג' זהובים ואם השדכן הוא מעבר הנהר והלאה ד' פערצענט היינו ממאה ד' זהובים ושאל מעלתו נ"י את פי לכתוב לו הכי אין דין תורה על זה לדעת שכר שדכנות וגם אם אין פסק מחכמי ישראל כמה יש לתבוע והאריך לספר כמה הגיע השעה אשר השדכן צריך למעות סך הנ"ל אשר הוא לדינא דבר שפתים אבל תמצית הדברים העתקתי

תשובה לולא שהפציר מאוד לא השבתי כעת כלל שני ימים לפני ר"ה הכי אין די למנהיג בדור הזה אבל יען כי ביקש מאוד אמרתי לגלות דעתי קוצר אמרים בעזה"י

הנה שכר שדכנות הוא שכר סרסור כמבואר ברמ"א בח"מ סי' פ"ז וסי' קפ"ה וסי' רפ"ד ועיין בש"ך שם בשם מהרש"ל ובנתיבות שם סי' רס"ד וכלל גדול שאין דבר קצבה עפ"י דין תורה כמה נוגע לשדכן רק יש מדינות או מקומות אשר הוקבע לחק כמה יהי' שכר שדכנות יש מדינות אשר נעשה לחק סכום גדול למשל ג' פרעצענט ויש רק שני פרעצענט עיין בכרם שלמה א"ע סי' נ' שמעתיק תקנת מעהררין וז"ל שכר שדכנות מצד החתן ממאה זהובים ב' זהובים ומצד הכלה ממאה זהובים א' זהב אף שיהי' סך הנדן כמה אלפים כן יהי' אם הב' צדדים בעיר אחת אבל אם צד א' מעיר אחרת בין במקום קרוב בין במקום רחוק בין שהי' לו הוצאה ובין שלא הי' לו הוצאה יוסיפו לו על כל מאה זהובים חצי זהב וזה יהי' עד ששה מאות ועד בכלל ותו לא וגם יתן החתן ב' שלישים וצד הכלה חלק שליש א' זולת מצד החתן מה שאביו מקשר עצמו ליתן לבנו לא יתן כלום שדכנות ממנו ומכ"ש שלא ינתן מצד החתן משום רבנות חזנות ושמשות תקנות מעהרען עכ"ל הכוונה בהך זולת מצד החתן וכו' היינו אם יש לחתן מעות עצמו אשר אין אביו נותן לו שאין לתבוע שדכנות או רח"ש וק"ל ומזה יבין שלו יהי' שאדמ"ו חת"ס ז"ל פסק ג' פרעצענט כפי התקנות שראה במעהרין שהי' רב בדרעזנוטץ אבל שיתנו שני הצדדים בשוה הוא דעת עצמו כי במדינת מעהרין יותן מצד החתן שני שלישים ומצד הכלה שליש אחד כמובן ודוק

ותקנות אחרות נמצאים בפתחי תשובה א"ע (שאלתי לי היום) סי' נ' שמעתיק בשם ספר חוקי דרך וז"ל ועיין בספר תפארת ישראל שם כתב כמה פרטי דינים בשדכנות בשם ס' חוקי דרך וז"ל אינו כשדכן רק בדיבר מסך הנדן ומשערין השדכנות לפי הסך המרובה משניהם א' מארק מכל מאה במדינת פולין (עב"ש סי' ס"ו ס"ק ט"ז דמארק במדינת פולין נחשב ב' זהובים ובמדינא ליטא ב' זהובים וחצי) וממאה ראשונה כפל ומספרים ומקרקע ותכשיטים נותנים חציו וחצי שדכנות נותנים למתחילים וחצי לגומרים אבל לאמצעים ולא כלום ולקרובים פסולי עדות אין נותנים רק בניכר לפי ראות עינו הדיין שעשו פעולה וברחוקים הצדדים זה מזה עשר פרסאות ינתן שדכנות כפל עכ"ל הרי יראה בעינים איך הי' תקנת פולין משונה מתקנת מדינת מעהרין ואם השדכן הוא ממדינה אשר משלם שכר שדכנות הרבה יעיין בתשובת מהר"ם א"ש בספרו פנים מאירות ח"ב סי' ס"ג והובא גם בספרים א"כ יראה מעלתו נ"י שאין לזה חק קבוע עפ"י דין תורה רק מדינה ומדינה כתקנותי' מהם טובת השדכן ומהם טובת אבות הזוג כמובן

היוצא מזה שהעשירים הנ"ל שלא שלמו רק מצד אחד וגם לא נתנו רק מצד הכלה לבד דבר זה לא שמעתי מעולם לכל הפחות הי' לו ליתן שני זהובים ממאה אם המה אוחזים כתקנת מעהרין זהב אחד מצד הכלה א"כ גם מצד החתן הי' ליתן שני זהובים כתקנות מעהרין ואם אחזו כתקנת פולין הי' לכל הפחות ליתן שני זהובים מצד הכלה כמובן כי אי אפשר לנקוט שני תקנות שיבוא להקל לשני מחותנים כנלענ"ד

ואודות הוספה פשיטא אם כלל הסך הנדן בשטר שיתן עליו תוס' שליש בודאי צריכין לשלם ממנה שכר שדכנות חוץ אם כל אב נתן במתנה שלא יזכר בסכום הכולל בנדן כי מה נ"מ מה שאמרו מיד או הוסיפו אין על השדכן לעשות רק לדבר כמה אתה נותן לבנך או כמה אתה נותן לבתך ואח"כ ישוו את עצמן זה מבואר בכל הפוסקים ודוק

ואחת אזכיר שאדמ"ו ז"ל באמרי אש א"ע סי' מ"ו כתב כל תקנת גאוני דור לארצם תקנו ולא שכל עולם צריכין לשמוע לתקנתם יעו"ש בכל זאת מדינת אונגארען רוב הדרים בתוכם או מקור מחצבתם ממדינת פולין או ממדינת מעהרין וראוי' עכ"פ לעשות או כפולין או כמעהרין זה יהי' כחוכא שאבי הכלה יאמר שהוא מקור היוצאין ממדינת מעהרין ואבי החתן יאמר שהוא ממקור היוצאין מפולין חלילה לאנשים אשר ד' נתן להם שפע וברכה שלא להכיר בטובת ד' לקיים וחי אחיך עמך נתן תתן לו די מחסורו וכפי ברכת ד' אשר נתן להם כי שכר סרסר הוא דאורייתא כחז"ל קרן אור פניו של משה הי' שכר סרסור כאשר אמר אנכי עומד בין ד' וביניכם ועיין רבה פ' עקב וז"ל אמר הקב"ה כשסדרת לישראל נתתי לך שכרך זיו פנים ועכשיו שברת את הלוחות אר"י שנו רבותינו נשברה החביות נשברה לסרסור ועוד כמה מדרשים שונים מהכ"ת לא ישולם שכר סרסור בטוב דברי הכותב בטרדות רבות.