מחנה חיים חושן משפט חלק ב רכה

דברי רמב"ן בתורה פ' בחקתי על פסוק כל חרם אשר יחרם מן האדם וז"ל ועוד מצאתי באגדה בילמדנו תניא ר"ע אומר החרם הוא השבועה והשבועה הוא החרם אנשי יבש עברו על החרם ונתחייבו מיתה ולכך אני אומר כי מן הכתוב הזה יוציא להם הדין זה שכל מלך בישראל או סנהדרי גדולה שיש להם רשות במשפטים ואם יחרימו על העיר בהלחם עלי' וכן אם יחרימו על דבר העובר עליו חייב מיתה והוא חיובן של אנשי יבש וגלעד עכ"ל עוד שם וז"ל וזה הי' טעותו של יפתח בבתו כי חשב כאשר חרם נגיד ישראל חל וקים להמית אנשים והעובר על חרמו חייב מיתה כן אם נדר בעת המלחמה לעשות מאיש או מאנשים זבח יחול הנדר ולא ידע כי חרם המלך והסנהדרין חל על המורדים לכלותם או על העובר גזירתן ותקנתן אבל לחול הנדר לעשות עולה מדבר שאין ראוי' לד' ח"ו עכ"ל עוד שם וז"ל וכן זה יכלול דין המעריך מחויבי מיתה ודין מי שמחרימים אותו בעת הכיבוש כמו שאמרנו והעובר על החרם של ב"ד הגדול או של מלך ישראל כענין מעשה שאול וזה שנאמר שם ויפדו העם את יהונתן ולא מת כי לפי שאמרה בו התורה לא יפדה מות יומת אמר שם ויפדו העם את יהונתן ולא מת כי בעבור שאירע נס על ידו ידעו כי בשוגג עשה עכ"ל הרי מפורש יוצא שדווקא הב"ד הגדול עם הנגיד המלך בישראל יכולין להחרים ולגזור על מי שיעבור על הדבר אשר אסרו אבל חוץ מהמלך וסנהדרין מאין יהי' לו כח להחרים מי שם לו לאיש שר ושופט לרדות בבני ישראל בפרך לולא שגילה הכתוב לא הי' כח זה אפי' למלך ולסנהדרין כי ישפטו רק כמשפט כתוב בתורה

ואם זה דווקא אם יחפצו להמית את העובר אבל לעשות חרם לאסור איסור כל איש גדול בתורה יוכל לעשות כזאת לעצור בעמו וחל החרם לאסור עליהם הדבר בעונש ידי שמים עכ"פ ולהיות מוחרם בכל עצמותיו וגם זה אינו ואעתיק דברי תנחומא פ' וישב אחרי שהאריך בכח חרם הוא שבועה ושבועה הוא חרם והביא כל הראיות מפסוקים שהביא הרמב"ן והאריך אח"כ משורש הכותים שביקשו להרוג את נחמי' ובטלו מלאכת ד' וכו' וכ' וז"ל מה עשה עזרא וזרובבל ויהושע קבצו את כל הקהל אל היכל ד' והביאו ג' מאות כהנים ג' מאות שופרות ג' מאות ספרי תורה ג' מאות תינוקות והי' תוקעים והלוי' הי' משוררים ומזמרים ומחרומים ומשמתים ומנדים את הכותים בסוד שם המפורש ובכתב הנכתב על הלוחות ובחרם ב"ד העליון ובחרם ב"ד התחתון שלא יאכל אדם מישראל פת כותי מכאן אמרו האוכל פת כותי כאלו אוכל בשר חזיר (דחרם הוה דאורייתא כאלו אוכל בשר חזיר) ואל יתגייר כותי בישראל ואל יהי' להם חלק בתחיית המתים שנאמר לא לכם ולנו לבנות בית אלקינו וכתיב ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים וכתבו וחתמו ושלחו את החרם לכל ישראל שבבבל והם הוסיפו עליהם חרם על חרם והמלך כורש קבע עליהם חרם עולם שנאמר ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל מלך ועם די שלח ידה להשניא עכ"ל הרי כדי לגזור חרם לדורות שלא לאכול פת כותי ולא למול בניהם של כותים אספו ג' נביאים עזרא זרובבל ויהושע בן יוצדק כל הקהל בהיכל ד' עם הכהנים והלוים ועשו חרם ואעפ"כ שלחו אותו חרם לבבל להוסיף לכל ישראל חרם על חרם והמלך כורש קבע עליהם חרם עולם והנביאים בצירוף כל ישראל הן הדרים בא"י והן הדרים בבבל עשו החרם והמלך הוסיף חרם עולם כי מי יוכל להחרים זרע קודש שבטי יה אם לא עיני העדה הסנהדרין עם המלך המושל עליהם ויען שלא הי' להם מלך ישראל שלחו גם לבבל שיקבלו כל ישראל בעצמם שלא לאכול פת כותי ושלא לגיירם ודוק

וידע מעלתו נ"י כי מה שאמרתי במכתב שאיש הגדול לכל היהודים כר"ג מאור הגולה יכול לעשות חרם על כל ישראל (עיין בש"ך יו"ד סי' ל"ו ס"ק ח"י כתב על רבינו גרשון וז"ל ואיך נדחה דברי רבן של כל בני הגולה עכ"ל יעו"ש) הי' כי לא חפצתי לכנוס בשורש הנ"ל אבל הדבר ברור אצלי שגם הוא לא הי' יכול להטיל חרם אם לא קיבץ דעות כל גדולי שרי ופרנסי מדינות ועשו בפומבי כרוזים וקבלו עליהם ועל זרעם לדורות אותן חרמות אשר תיקן והנהיג אותם בישראל כי לולא כן איך יכול איש אחד הגם שהוא גדול עולם וקדוש עליון לעשות חרמות לדורות עולם ואפי' לחרמות לדור אחד למדינה אחת אשר פרצו גדרי העולם בכפירות ומינות אשר התקנאו דורו של רשב"א והוא בראשם אחרי שהקדימו דברי מורה נבוכים שכתב וז"ל וכן אני אומר בעשרה מישראל שזדו לעבור על איזה מצוה שתהי' ועשו ביד רמה יהרגו כולם וראי' לדבר ענין בני גד ובני ראובן שבא מהם ויאמרו כל העדה לעלות אליהם לצבא עכ"ל כתב הרשב"א [סי' תי"ח] וז"ל וישמעו הדור כולם הבנים אין לישראל האם מקנא לתורת האל האם התורה אין מנהל לה מכל בנים גדלה החטאים האלה בנפשותם מחוייבים כל ישראל להחרימם ולנדותם עכ"ל וחתום הוא עם גדולי הדור יעו"ש אבל בודאי אין גדול הדור יכול לעשות חרמים חוץ אם יאספו כל הרועים לגלול את האבן הוא היצה"ר אם נפרץ פרצה בישראל ולכן חרמות ר"ג מאוה"ג בודאי הי' עם הסכמות כל גדולי עולם בכרוזים בפומבי אשר קבלו הדורות עליהם ועל זרעם והא ראי' שיש מדינות שנהגו היתר בדברים אשר נאסרו ממנו בחרם דלא קבלו אותן מדינות לפי טבעם ומעמדם במדינתם ועיין מגילה דף ה' דלא קבלו מסנהדרין לעשות ימי פורים ליו"ט לאסור במלאכה יעו"ש (ועיין ע"ז דף ל' ובתוס' שם ורמב"ם ה' ממרים ועיין בשרשים בספר המצות)

ונחזור לתכלית המבוקש גליל רעבוי בחרו אז במר"ן חת"ס ז"ל כי הי' מחלוקת גדולות בתוכם כי הוא יעשה סדרים להם ואחרי תורותיו ילכו ונעשה הוא פרנס ומנהיגם והוא ראה בחכמה לעשות סדר וגזר עליו חרם למי שיעבור על סדר שעשה וחל החרם שלו בכח מנהיג והגם שאנשי גליל רעבוי לא אמרו אנו מקבלים סדר הזה לחק לנו ולדורותינו ועושים חרם עלינו ועל זרעינו אם יעבור איש יענש בענש עובר על החרם אעפ"כ הי' מועיל חרם שעשה מר"ן ז"ל בכח מנהיג שגזר עליהם כי הי' משולחים שבחרו גליל הנ"ל הנבחרים לעמוד לפניו ולטעון טענותיהם אבל אנשי גליל לא אמרו חרם ולא אסרו בחרם א"כ אין בכח מר"ן ז"ל לגזור חרם לדורות והחכים שיהי' בתקנותיו שיקבלו עליהם ועל זרעם להחרים אותו מאן דהו אשר יעבור על סדר הנ"ל וע"כ כתבתי אם אמרו אמן א"כ קבלו עליהם להחרים והוה ג"כ ספק דאורייתא כנלע"ד בעזה"י

וקודם שנתתי לדפוס מצאתי בחת"ס ח"מ סי' פ"ט כמה הגדיל מרן ז"ל להצדיק איך מהני החרם על ספרים הנדפסים שלא יודפס אחרים בתוך זמן ידוע הלא הגאונים לא התאספו ביחד בצירוף ומנין לעשות חרם הנ"ל רק דיען שמנהג הזה כמה מאות שנים מגדולי וגאוני דור