מחנה חיים חושן משפט חלק ב רכב

לא היה נותנים לו וא"כ אפי' אומר בפה מלא שהיה דעתו לחזור אינו נאמן לעשות עצמו רשע ח"ו שבזה יש גזל רבים דעדה השנית האמינו שהוא רב שלהם וע"כ דמתחילה התיאש מקהלתו הישנה ואחר כך כאשר ראה שגדולי ישראל פסקו שהבן של הרב ז"ל דשם קודם ממנו רוצה לחזור לקהלתו מחמת אונסו ועיין במג"א סי' ק"ח ואונס רחמנא לא חייב לקהלתו הישנה ולמעלתו נ"י ודוק

שוב מצאתי לאדמ"ו חת"ס ז"ל בח"מ סי' קע"ב בד"ה ואין שום ספק אצלי מ"ש בהגהות מרדכי הנ"ל ומייתא ליה הש"ך להיות בקבע עמו ולסמוך על שולחנו לא אתיא למיעטו חכם העיר שאין סמוך על שולחנם דמה בכך הרי כל הקהלה משותפים שכרו להם פועל ונתנו לו בית אחד מבתיהם ונתנו לו דמי מזונותיו כאומר לעבדיו צאו אכלו ושתו וכדומה אין הרב רשאי לצאת לדור חוץ להשותפות בעיר אחרת היש לך סמוך על שלחנו גדול מזה עכ"ל, שמביא ראיה מעבדי שלמה המלך ע"ה הרי שפתיו ברור שהרב הוא פועל של הקהלה ואין רשאי לצאת לדור חוץ להשותפות ואם כן הרב הזה שהלך לדור חוץ להשותפות חזר מלהיות פועל של קהלתו הישנה ונתבטל ונפסק מלהיות עוד פועל שלהם כנלע"ד שהוא אמת כמו שבארתי בעזה"י

ועתה אני מצרף עצמי עם גדולי פולין העומדים לימין מעלתו נ"י (הגם שלא ידעתי טעמם) שהרבנות של ק"ק יאבלינאב מן השמים זכתה לו למעלתו נ"י, ואין רשות להרב הישן לנהוג בו ברבנות ומן השמים ירחמו עליו על הרב הישן וירום ד' קרנו בכבוד בהיתר ולא באיסור הנה כי כן יברך גבר ירא ד' דברי הטרוד הכותב לכבוד האמת. סימן יא רב שלומים ורב ברכות ורב טוב למכירי ויודעי הרהמ"ג המופלג בתורה ויראה כבוד הרב ר' עקיבא פישער נ"י אב"ד דק"ק טעהט יע"א ד' יהיה בעזרו

אחד"ש אודיע כי מכתבו ושאלתו הגיעני בשבוע שעבר והייתי מוטל על ערש דוי ר"ל ובשבוע זו לקחתי לי לעיין בו ובפלפולו ואשר גמרתי בלבי להשיבו אודיע לו וכטוב בעינו אלקים ואדם יעשה

שאלה בגליל רעבוי היה להם בימים קדמונים שני חבורות קדושות בגליל ההוא וכאשר ראו בני הגליל כי קשה עול הסבל כי אז היו צריכים לשלם שכירות ומס משני אחוזת בית הקברות ושאר צרכים עלה במחשבה לפני כל הגליל שטוב מזה שיתאחדו השני חברות קדושות ויהיה לחברא אחת אבל לא יוכלו להשוות עצמם ובחרו השני החברות ג' אנשים חשובים ונתנו בידם כח הרשאה כו"ח וקבלו הצדדים שילכו לדין לפני מר"ן החת"ס ובית דינו כאשר ישב על כסא רבנות בק"ק מט"ד והוא התפשר אותם והיו הב' חברות לחבר אחת וכל הפסק ב"ד וכל התקנות נכתב בפנקס הישן בכתב יד עצמו של מר"ן ז"ל ובתקנה יו"ד כתב וז"ל אחרי התאחדות שני הח"ק והיו לאחדים ראינו אנחנו בד"צ ח"מ כי למיחש מבעי שמא היום ולמחר ולאחר זמן עוד יפרצו פרץ אנשים אחרים ויתחברו לעשות עוד חברא אחרת ולהפסיד לח"ק הלז ע"כ עלינו להטיל גודא רבה וחרם על כל מי הן מבני הח"ק או מהחוצים אשר יתחברו לעשות ח"ק דגמ"ח זולת הנ"ל אותו מאן דהוא יוחרם ברבים וידון כעובר חרם ותשיגהו לטותא דרבנן ולא יתעסקו עמו לכל דבר כלל וכלל והשומע יתברך עכ"ל ובמשך השנים הללו נתהווה בעיר קפ"וו עדה נאותה כי בזמן הקודם היו דרים בעיר הנ"ל רק מתי מעט והיו נספחים לק"ק בעלעד וזה עתה הגם שגדלו והצליחו ונעשה לעדת ישורון ובנו להם בית מקדש מעט אמנם בכל זה בכל השנים שעברו לא פצו פיהם להפרד מהח"ק דבק"ק בעלעד כי היה מורא גדול על ראשם בעבור שיש חרם מגאון ישראל מרן בעל החת"ס זצוק"ל הנכתב בכתב ידו ממש שלא יהיה בית הקברות רק בק"ק בעלעד אך כעת בעוה"ר בשנה העבר אשר שלטה ר"ל החולה קאלרא ר"ל ויצא מנימס וחוק המלכות שלא יותן רשות להוביל בר מינן ממקום למקום וביותר להוליך מקפ"וו לבעלעד שהוא ערך ג' שעות והיה אונסין בדבר לקבור המתים בעירם וקנו מיד אחוזת קרקע לבית קברות ועתה חפצו עדת קפ"וו לפרוד לגמרי מק"ק בעלעד שלא להוליך עוד בר מינן לבעלעד וטענו בטעם הדבר (א) כיון שהותר במקצתו ע"פ אונס החולי הידוע והוצרכו לעבור על פי ציווי המלך ושריו הותר כל החרם הגם שנסתלק החולי תל"י (ב) כי גם עכשיו יש קצת אונס כי חק מדינה שכל מי שרוצה להוביל מת לעיר אחרת צריך רשיון בעהערדע ויש בזה הוצאות ממון ומה יעשה איש עני ואביון שיעלו כעת הוצאות בכפלים להוליך את המת דרך ג' שעות וגם הוצאות וטרחה להשיג רשיון לקחו ב"ד להושיב לראות בדבר להתיר להם החרם הנ"ל והוסיפו אנשי קפ"וו שיחפצו ליתן בכתב כי מי שהיה בתוך החברא קדישא בק"ק בעלעד עד עתה ישארו עוד וישלמו להם כל שנה סך הקצוב וגם יתנו בכתב כל מי מאנשי ק"ק קפ"וו אשר אבותיו נקברו בק"ק בעלעד שכל הוצאות אשר יצרכו הח"ק לעשות מעתה לבדק בית עלמין דשם בגדר וחומה סביב רוצים לשלם כפי ערך המגיע עליהם והב"ד לא חפצו לשמוע בקולם להתיר להם החרם אשר נכתב ונחתם ממר"ן החת"ס ז"ל והסכימו עמו שמעלתו נ"י ישאל מרבנים מפורסמים ובחר גם בי להשיב לו כדת מה לעשות בדבר הזה זה תוכן הדברים אשר לקטתי מאריכות שאלתו וסדרתי הדברים כאשר ראוי' להיות נכתבים בעזה"י

תשובה הקשה לשאול ממני להתערב בדבר חמור כזה ובכבוד אדמ"ו הגאון חת"ס ז"ל וגם לא ביאר אם הב"ד שלו נבררו גם מאנשי בעלעד וחלילה לי לפגוע בקהלה ישנה ואשר יש להם רב אב"ד ירא שמים ות"ח רק סתמא ח"ו לא התערב מעלתו נ"י אם לא שלחו אחריו בהסכמתם ואם חלילה חטא בזה יהיה כל דברי בטלים בביטול דמעיקרא משמע בחס מלהזכיר

ראיתי שפתח מעלתו נ"י בכח היתר דנימא כיון שהותר באונס במקצתו הותר כולו עכ"ד ופלא איך יעלה כזאת על לבו דנימא מה שנעשה באונס הוה ליה הותר מקצתו דנימא עי"כ הותר כולו הלא מפורש יוצא מדברי רמ"א סי' רכ"ח סעיף ט"ו וז"ל ואם צריכים לעבור מכח גזירת המלך אין איסור בדבר ומ"מ החרם בתקפו כשיעבור גזירת המלך עכ"ל וק"ו כאן דעברו רק איזה אנשים באונס דלא הותר לכל ודוק

ועוד זאת בוודאי מעיקרא לא נעשה החרם להביא אונס על אנשים לעבור איסור חרם בעת כזאת אשר יהיה מטעם המלך ושריו לקבור את המתים מיד שם במקום ההוא וע"ז מעולם לא נעשה החרם כלל דהא כתב וז"ל שמא היום ומחר ולאחר זמן עוד יפרצו פרץ איזה אנשים עכ"ל משמע