מחנה חיים חושן משפט חלק ב רכ

דאונס רחמנא פטרו אבל עכ"פ אונס רחמנא לא חייבו למי שזכה בו בכהונה גדולה בדין קמ"ל דהראשון חוזר לשררותו יען דמתחלה ידענו דפסולו של הראשון יעבור ויוכל לחזור לשררותו להיות חוזר ונראה לכה"ג ודוק. (ב) אם נחליט דפשיטא דראשון לא אבד גדולתו וכבודו וזכותו ע"י שאירע בו אונס שלא יוכל לעבוד יוכ"פ ההוא בו שאירע בו קרי או טומאה דהא אונס רחמנא פטרי ומהכ"ת יפסיד גדולתו וכבודו וזכותו אבל עכ"פ נימא גם השני יהי' כה"ג דניהו דאונס רחמנא פטרי לזה אבל אונס רחמנא לא חייבי להשני עיין ש"ך ח"מ סי' כ"א שהביא דברי ירושלמי ור"ן כתובות יעו"ש שהוא מתוק כדבש וא"כ עכ"פ יהי' גם השני כה"ג וישמש ג"כ בשמונה בגדים ויטול חלק בראש וכדומה לכל זכיות כה"ג קמ"ל משום איבה דיהי' צרה לכה"ג הראשון לכן לא ישמש השני כלל בתורת כה"ג ודוק

אך ברור כשמש בודאי במקום דהצמיח להראשון הפסד ממון או בזיון או הפסד מצוה פשיטא דהשני לא מדחה להראשון דהא הראשון היה זוכה בו קודם בכל זכות כה"ג ואיך יפסיד השני לו רק חקרו חכז"ל במקום דלא יוגרם לכה"ג שום הפסד ממון או בזיון או הפסד מצוה אז יהיה גם להשני זכיה של כה"ג כגון אם יעבוד עבודה אשר לא יעבוד הראשון ויבוא ליד כהן הדיוט יהיה יוכל כה"ג השני לעבוד בתורת כה"ג קמ"ל דלא משום איבה דהראשון יצער עצמו אם רואה עוד אחד מאחיו בגדולתו כה"ג אבל במקום שיגיע היזק להראשון לא צריך להשמיע משום איבה תיפוק ליה איך יקפח השני לזכות הראשון והוא ברור כשמש בעזה"י. ולזה אמר ר"מ הראשון חוזר לעבודתו והשני כל מצות כה"ג עליו היינו שהראשון חוזר לכל הזכויות והשני קונה מעלה שאינו מזיק לראשון ור"י פליג משום איבה אינו זוכה במעלה הגם שאינו מזיק לראשון ודוק

ולפ"ז ישמע אזני של הדר"כ נ"י מה שחקר משום איבה של זה הרב דהראשון יפסיד מעלתו נ"י דבריו נפלאים שם דנין משום איבה הגם דלא יגיע היזק או בזיון להראשון אבל בנידון דשאלתינו אם נחליט דהרב הראשון הי' אונס ולא התייאש ולא אבד חזקתו א"כ איך חקר מעלתו נ"י משום איבה של הראשון לא יפסיד הוא מאי שאטי' דאיבה לכאן הלא במקום הפסד לראשון לא צריכין לטעמא דאיבה ודוק

והמעיין בתוס' ביומא בד"ה כה"ג בעינים יראה דחקרו דהאי פי' דאיבה יהיה לאחר מיתת הראשון אפילו לא יהיה כה"ג רק השיבו דמודה ר"י דאח"כ השני נעשה כה"ג א"כ הוה הפי' משום איבה במקום דלא יגרום היזק וזלזול לראשון ה"ה באמת דהוה משום איבה בעודנו חי כה"ג הראשון אבל עכ"פ הפי' משום איבה אם לא מזיק לראשון היינו שגם השני ישמש בח' בגדים ודוק ובזה יובן דברי ירושלמי שהביא בתוס' שהמלך קצף על כה"ג השני ששאל פר ושעיר שמקריבין היום משל מי ואמר לו המלך לא דייך ששמשת שעה אחת לפני מי שאמר והיה עולם וכו' וידוע שהוסע מן הכהונה יעו"ש ולמה הי' חמת המלך גדול כל כך אם מן הדין גם הוא כה"ג לעולם א"כ מה חטא יוסף בן אלם רק הוא הדבר שרצה להיות כה"ג במקום שגורם זלזול לראשון לעבוד ביום כפורים אפילו ולהקרב משלו יעו"ש בפירושים א"כ חטא ושסע אותו מן הכהונה כי יש כח למלך לעשות כן כאשר הביא תוספות ראיה מיבמות דף ס"א שכה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה ודוק

וממילא יבין כבודו נ"י שכל ראיותיו נתהפכו כנגדו שאפי' אם יחפוץ מעלתו נ"י לזכות במקצת כבוד עכ"פ לא יוכל לזכות בו דמשום איבה דמעלתו נ"י לא יחוש הרב הראשון ומכ"ש במקום פסידתו דמה איכפת לו באיבתו אם יגיע מזה לו שום הפסד או שפלות ואפי' אם לחלוק למעלתו נ"י רק כבוד לקרוא בשם מורה מורנו תלי' בתוס' במג"א ועיין במג"א סוס"י קנ"ג ודוק

ויען שהמהרש"א ומג"א התפלאו על דברי תוס' יומא דף י"ג דחקר ממה דפסקו כר"י שמעי' נ"מ ממי שנסתלק מפרנס מחמת אונס שחוזר להיות פרנס ונתקשו הנ"ל הא זה שמעי' גם מר"מ דראשון חוזר לעבודתו והוא קו' עצומה

ואמרתי לתרץ בעזה"י דיש לחקור על שני פנים אם חוזר לשררותו אופן (א) כה"ג שאירע שראה קרי או נטמא דידענו שמשך אונס יהי' על איזה ימים דאחר ימי טהרתו יהי' ראוי לעבודתו והוא נדחה רק לפי שעה דהא בידו לטבול ואם נטמא במת הלא יש אפשר להזות עליו וגם לטבול כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי ועיין זבחים דף י"ב ודף ל"ג ע"ב) וזה בוודאי חוזר לשררותו כיון שעבר האונס דהשני נכנס תחתיו רק על זמן ידוע וקצוב ובהא ידענו דבוודאי שהראשון ישוב לאחוזתו ושררותו זה כהונתו אופן (ב) כגון אחד הי' פרנס ובא עליו עלילה מן המלך והוצרך לברוח ולא חשב עוד לראות ארץ מולדתו רק נעשה לו אח"כ נס שמתו המלשינים עליו עכ"פ בשעה שנבחר השני הי' צד שהוא יהי' פרנס לעולם (דנקל) [דחשב] הוא דהראשון לא ישוב לעולם או אם אחד הי' לו חזקה במצוה והעני ולא הי' סיפק בידו לשלם בעד המצוה ומי יודע אם לא יהי' נשאר עני לעולם דקרוב שלא ישוב עוד להיות עשיר כל ימי חייו כחכז"ל [גיטין ל'] חברך נתעשר אל תאמין א"כ יהי' נשאר השני בהמצוה לעולם וכדומה כמובן

והנה כל משכיל יבין דהשכל גוזר באופן שהי' אונס גלוי שנדחה רק על זמן ידוע ובידו לטהר עצמו להיות טהור אז מהכ"ת יאבד שררותו אבל אם בא עליו אונס ממלך או אונס עניות אשר אפשר שלא יוכל לשוב עוד להיות פרנס או קונה מצוה הי' מסתבר שיהי' של השני דהא כאשר אחז בשררותו הי' נראה שישאר בגדולתו או במצותו לעולם דלאו בכל יומא מתרחיש ניסא שימותו המלשינים או שיעשיר שנית כחכז"ל חברך העשיר אל תאמין א"כ הי' בס"ד דאם אירע נס לראשון לא יפסיד השני וק"ל

אך ר"י דפסק דהשני אינה ראוי להיות כה"ג משום איבה א"כ ע"י ששב הראשון נעשה אונס להשני שלא יוכל לשמש בכהונה גדולה הגם שהוא כה"ג דהא שאם עבד עבודתו כשירה אעפ"כ משום איבה לא יוכל לשמש בכה"ג ולכן אם מת הראשון חוזר הוא לעבודתו ולא חיישי' משום איבה דהוא צרה בחייו של הראשון א"כ בשעת מיתה של כה"ג הראשון נסתלק האונס ושב השני להיות כה"ג הגם שהי' באפשרות שכה"ג הראשון יחי' יותר מהשני א"כ יהי' הנדחה השני כל ימי חייו אעפ"כ אמרי' אם מת הראשון שנסתלק האונס שב השני להיות כה"ג ה"ה אם עבר הפרנס מחמת אונס אשר הי' באפשרות שלא יפטר מן האונס כל ימי חייו אעפ"כ שב לשררותו ומביא המרדכי מרוצח דשב לשררותו הגם דהי' באפשרות שכה"ג יאריך ימיו יותר מהרוצח אעפ"כ שב הרוצח לשררותו ואפי' לר"י דפליג ברוצח דלא שב לשררותו שאני התם דגלי קרא וה"ה בפרנס שעבר מחמת אונס הגם שהי' משכחת שלא ישוב עוד כל ימי חייו ומיושב קו' מהרש"א ומג"א