מחנה חיים חושן משפט חלק ב ריט

שאלה אשר שלח וז"ל הנה זקני הוא אבי אם אבי הרב המאה"ג מהו' אברהם יוסף ז"ל הי' אב"ד דק"ק יאבלינאב הוא סטאפשעט במחוז קאלאמעא ואחרי שקיעות שמשו מילא מקומו דודי הרב הגאון הצדיק מוה' ישראל דוב זללה"ה בעה"מ ספר רביד הזהב על התורה ובחיים חיותו מילא מקומו חותני ה"ה הגאון אב"ד דק"ק קיטוב הוא חתן דודי הרב המפורסם מוה' רי"מ ז"ל שעקר דירתו לק"ק יאצניצא בקרייז סאניק וזה כ"ד שנה אשר עקר דירתו לק"ק קיטב ונתקבל שמה הרב מוה' אהרן מילדי ק"ק סקאליע להיות לרב ומורה להם והנה בחורף זה אחר פטירת הגאון המנוח אבד"ק סקאליע עזב הוא את עיר יאבלינאב ונסע לסקאליע במחלוקות כי הגאון אב"ד שם הניח בן למלאות מקומו כאשר בלי אפונה יודע הד"ג נ"י או שמע והנה גאוני מדינת גאליציא כתבו שהדין עם בן הגאון ז"ל והוא לא אבה לשמוע להם והלך בנזיפה משם בירח העבר והנה קודם ימי פסח העבר מדי עברי בעיר יאבלינאב תפסו בי אנשים קראו באזני לאמור שמלה לך קצין תהי' לנו וגם יש לך חזקת אבותיך קום תסע להגאון אב"ד דק"ק לבוב לעמוד לפניו על המיבחן ואנחנו נקבלך לרב ומורה לנו והנה נסעתי ללבוב להגאון נ"י ועמדתי לפניו על המיבחן ונתן מהודו עלי הרמנא ורשותא להורות כדת של תורה ונסעתי עם חותני הרב נ"י לק"ק יאבלינאב ונתקבלתי שמה לרב ומורה ורובם ככולם נתנו ח"י על הקאנסעס ויהי' כי ארכו הימים עד ירח העבר והנה הרב ר' אהרן הנ"ל שב למקומו ורוצה לדחות אותי והנה כבר קיבל שמה בסקאליע שכר הקצוב מידי שבוע בשבוע כמשפט רב דמתא ואנשי יאבלינאב התיאשו ממנו וגם הוא התיאש מהם כאשר יתנו עדיהן אנשי יאבלינאב אשר דברו עמו בעת היותו בק"ק סקאליע וגם בלא זה בסקאליע נודע ומפורסם לכל כי רצה לעזוב את מקומו עיר יאבלינאב יען כי פרנסתו הוא מועטת וגם איזהו מנכבדי אנשים מאנו אותו מבלי לשמוע לו והמרו את רוחו וגם עדיין אדירים ואצילים הגבירים והפרנסים אומרים שאף אם אעקר דירתו משם גם לי וגם לו לא יהי' ואנכי הוצאתי כל רכושי העולה איזה מאות רו"כ וגם עד כאן למדתי בצירוף תלמידים וקבלתי שכרי ויותר מדי עד החג וכעת כבר חלוף ועבר זמן המוגבל ואין לי לעשות פרנסה במקומי וגם לא בעיר קוטב וגם אני טוען חזקה שיש עמה טענה חזקת אבותי הרבנים הנ"ל הן מצד זקיני הרב הג' ודודי הרב הג' המפורסמים זללה"ה והן מצד חותני הרב הגאון אב"ד דק"ק קיטב נ"י שהי' מלפנים אב"ד דשם בהנ"ל וכמו שהאריך הגאון מהו' שאול אב"ד דק"ק קראקא בתשובת שבסוף שו"ת הרמ"א דפוס אמשטרדם דגם חתנו כבנו לענין זה וכמו שכ' ג"כ הגאון אב"ד דק"ק לבוב בחבורו שואל ומשיב ראיה ברורה מש"ס שבת דף כ"ג דאמרי נפיק מינייהו רב שיזבו ופרש"י דחתנו כבנו והיינו דבי נשא פרש"י לחד לישנא חמיו וא"כ מבואר דאמר דנפיק מינייהו גברא רבה ויצא חתנו ע"כ דחתנו כבנו ואם כי אין אדם רואה חובה לעצמו עכ"ז אמרתי להעיר מה שנראה לי לפע"ד והדר"ג נ"י דון ידין על הדבר והכל אשר יצאו מפיו אעשה בל"נ עכ"ל

תשובה הדבר קשה כי על שלשה דברים השאלה עומדת על הכבוד הנשיאות שקשה לאדם לירד מגדולתו כחכז"ל שהי' שופך אחריו קומקמים של חמין ועל הפרנסה שקשה לאדם להשיגו שקשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף ועל תכלית אם עלה להיות לרב ומורה אז כל המזכה את הרבים זכות רבים תלוי בו ולא נקל לאדם למחול אשר לאו בכל יום מתרחש ניסא שיאמר העם שמלה לך קצין תהי' לנו לקיים תחת אבותיך יהי' בניך זה זכות החיים וזכות המתים על כן הקשה לשאול ממני כי לדעתי הוא דיני נפשות הן להדר"כ נ"י והן להרב אשר הי' שם לפניו כחכז"ל הכל מתקנאין חוץ אב בבנו ורבו בתלמידו וגם על זה אמרו חכז"ל ברבה פ' וילך וז"ל "הלך משה אצל יהושע ואמר מה אמר לך הדיבור ואמר לו יהושע כשהי' הדיבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך אותה שעה צעק משה ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת ושלמה מפרשה כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה אהבה שאמר משה ליהושע ומה שקינא משה ביהושע עכ"ל" והגם שיש עמוק עמוק איך שאל משה אם ד' העלים ממנו הדבור ואיך ענה יהושע שגם הוא לא הי' יודע אם ד' דיבר עם רבו ולא השיב שאין רשאי לגלות דברי עתיקים פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה ואיך יהפך כחומר חותם להיות מחמה לבנה ומלבנה חמה בכל זאת גם הפשוט הוא אמת כי קשה כשאול קנאה לפני הרב הזקן ר"ל וגם נוגע בכבוד נשיאתו וגם בפרנסתו וגם בתכלית נשמתו כלל גדול הוא בכלל דיני נפשות ר"ל על כן לא אפסק רק אגלה דעתי שיש לעיין בו וד' יאיר עיני בתורתו לכווין הלכה לאמת לאמיתו בעזה"י

הנה מעלתו נ"י התחיל לחקור דהרב הזקן איבד זכותו מרבנות מק"ק יאבלינאב וכתב וז"ל ויותר נראה לפע"ד שאף אם נדין אותו אונס וליכא ראיה שהתיאש וליכא עידי חזקה שלא ערער בל"ז אבד חזקתו ואין לדחות אותי דהנה מקור ושורש דין זה נובע מש"ס יומא דף י"ב דגרסינן שם כהן שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו כשיעבור פסולו חוזר לעבודתו ושני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי ר"מ רי"א שני אינו ראוי לא לכ"ג ולא לכהן הדיוט כ"ג משום איבה כהן הדיוט לא משום מעלין בקודש ולא מורידין ומסקי' הלכה כר"י ותמהו תוס' שם דהוא הלכתא למשיחא ותירצו דאיכא נ"מ גם בזמן הזה לפרנס הממונה על הצבור ועבר מחמת אונס דכשיעבור האונס חוזר לשררותו יעו"ש א"כ לפי מה דמבואר הטעם משום איבה נראה לפענ"ד דדווקא בהתמנות אצל מצוה וכבוד הוא דאמרי' משום איבה דזה לא יעשה המצוה ויעשה זה את המצוה אבל בנ"ד דאיכא פסידות ממון לא אמרי' משום דאיבה דראשון לפסוד לזה ממון וראיה לפענ"ד מכמה דוכתא בש"ס בב"ב דף קנ"ד גבי מעשה בני ברק דייקינן אא"א לקוחות קמערערי אמאי אשתקו לימרי ליה אנן זוזי קיהיבנא ליה לינוול ולינוול עכ"ל והביא עוד ראיה מכתובות דף פ"א ובב"מ דף קי"ב ומתוס' יבמות דף צ' והאריך מעט סתירה מתוס' בב"ב דף קל"ט עכ"ד בקיצור

ראה ראיתי שכה"ת נ"י לא דבר בכל דבריו על נכון ואקוה שיודה על האמת כאשר אבאר בעזה"י. הנה בכהן שאירע בו פסול ועבר הפסול חוזר לשררותו והשני הוא לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט יש לחקור בטעם על שני אופנים (א) מי נימא כיון שהראשון הופסל מגדולתו ומעבודתו על יוכ"פ אחד ונכנס אחר תחתיו וקבל שם כה"ג א"כ יש לומר כיון שהודחה הראשון הודחה דהא השני זכה בגדולתו מן הדין ונתמנה כה"ג ומהכ"ת ליקח מהשני גדולתו אח"כ ולהחזירו להראשון הגם שהראשון הי' אונס ולא יוכל לעשות עבודתו אז כשאירע בו פסול עכ"פ הודחה ונשאר בדחיתו עד שימות השני וישוב הוא לאיתנו על מקומו הראשון דניהי