מחנה חיים חושן משפט חלק ב ריח

בע"א חוששין הוא סובר דהך לא יקום ע"א באיש מדייק באיש אבל באשה נאמן להשיאה שנתקדשה אבל גמ' דידן סובר דלכך כתוב באיש ולא באשה דנאמן להתיר באשה אם העד אומר שמת בעלה אבל לא להיות נאמן שאשה נתקדשה דשם אמרי' ה"ה באשה לא יקום ע"א ובמקו"א הערותי דכן מסתבר דשם בעגונה יש חזקה דהעד לא יעבור על לפני עור להרבות ממזרים בישראל אפילו בעל לא חשוד לקלקל אשתו בגט פסול אבל לאמור שנתקדשה לזה דלמא לצעורי קמתכוין או עושה בעבור תשלומין וכדומה ואכ"מ להאריך עכ"פ יש במשמע דע"א נאמן על אשה שתשבע על כן אמרו בשבועות דף מ' ותני' כל מקום ששנים מחייבים ממון ע"א מחייב שבועה אבל לא יוכל להשביעה אם יאמר שנתקדשה ודוק היטב

שוב מצאתי בנב"י מהד"ת א"ע סי' ע"ו בד"ה אבל שהעיר על הגמרא שבועות למה הביאו הך ברייתא דתניא וכן הרמב"ם דכתב בפ"ה מהל' טוען מפי השמועה למדו כל מקום ששנים מחייבים אותו ממון אחד מחייב שבועה וחידש דבר נחמד דמכח הברייתא מוכח שאפילו בפרוטה א' מחייב ע"א שבועה דלא נאמר שדווקא אם טוענו שתי כסף ודוקא עד שהי' יכול להיות מן שנים שמחייבים ממון אבל בנמצא אחד קרוב או פסול אין שוב עד הנשאר מחייב שבועה דהא בנמצא בהם אחד קרוב או פסול אין יכולים השנים לחייבו ממון ה"ה בשנים ואחד קרוב או פסול אין האחד מחייב שבועה והעיר גם בחקירה למה אם ע"א אומר שנתקדשה לפניו ולפני עוד עד שני היא נאמנת להכחיש תצרך שבועה ותי' דשנים אין מחייבים ממון דמה שעושים אותה אשת איש הוה איסור ולא ממון יעו"ש שמחתי כעל כל הון אבל לדעתי דקנין אשה הוה ממון דקנין כספו הוא ונהפוך הוא דע"א מחייב שבועה על ממון אשר יש לאדם אבל לא אם מעיד שגופו של האיש או אשה נעשה קנין של אחר דהוה בכלל לא יקום ע"א באיש דעל גופו מעיד ופי' הגמרא בשבועות שהביא דתני' בא לרמז על זה דדווקא אם שנים מחייבים אותו ממון אבל גופו ורשותו נשאר לי' אז ע"א מחייב שבועה וזה מרומז גם בהבנת הרמב"ם שאמר מפי השמועה למדו כ"מ ששנים מחייבים אותו ממון היינו שהוא אדון ובעל הממון רק מחייבים אותו ליתן ממון אז ע"א מחייב שבועה אבל לא אם מעידים עליו שהוא גופו נעשה ממון של איש אחר ואין ראיה לדין שחידש בצד הבונה וצד הסותר להיות גזה"כ יען ששנים לא היו מחייבים ממון מצד שנמצא אחד קרוב או פסול ה"ה לא יהי' אחד מחייב שבועה ודוק

וגם ראיתי שם שבנו הגאון מהר"ש ז"ל על החקירת אביו שתצרך היא לישבע להכחיש את העד השיג הוא דאיך אפשר להשביע אותה הא מגו דחשודה על איסור אשת איש ה"ה דחשודה על השבועה יעו"ש כבר הערותי דיש כאן כמה טעמים אשר על ידם משכחת דהיא תטעה בלבה שאינה מקודשת ואם נימא שצריכה לשבועה לא תשבע לשקר לאמור לא קבלתי קידושין כלל וכדומה והא עדיין לא נשאת לאיש ונשאר סברת ר"י החסיד שהובא בתוס' דמכח השבועה תפרוש משני איסורין ודוק

וראה שהביא שם דתרה"ד מביא ראיה שלא צריך לישבע על האתנן יען שעיקר התביעה על איסור וראיה שלו דאין אשה צריכה לישבע אם אמר נתקדשה ולפמ"ש יש להשיב בקדושין הוא מעיד על גופה שנעשית ממון איש לכן ליכא שבועה אבל באתנן היא תבעה רק ממון ממנו והנכון כמ"ש התומים דתרה"ד קאי רק על שבועת היסת אבל שאר שבועות הווין אפי' אם העיקר על איסור ולדעתי במקום שצריך הגדת ע"א לתכלית הווית הדבר שם אינו מחייב שבועה או יען שעל גופה הוא מעיד כמש"ל בעזה"י ודוק

ואגב אעתיק מ"ש בגליון משניות שלי מסכת סוטה פ"ו משנה ג' בתוי"ט בד"ה תלמוד לומר מביא קו' תוס' דף ג' שהק' למה לי גז"ש אפילו בלא גז"ש מהכ"ת דליתהימן בה ע"א מעדות אחרינא ליכא למילף דאיכא פרכי' עכ"ל וכתבתי וז"ל נ"ל כיון דע"א מחייב שבועה דקם הוא לשבועה א"כ הו"א אם ע"א אומר שנטמאה תצרך לשתות מים מאררים כדי שישביע הכהן אותה באלות ותאמר אמן קמ"ל קרא דעל איסור אין ע"א מחייב שבועה ועיין רמ"א ח"מ סי' פ"ו עכ"ל דשאני אחר קינוי וסתירה הוא שמשביע אותה הכהן אח"כ ועיין בש"ך סי' הנ"ל ובתומים שם ובמ"ש יש להעיר וק"ל

אך בנידון שאלתינו יש לעיין עוד בדברי ב"ש סימן מ"ב וסי' מ"ז דמשמע בע"א שאומר שהי' קידושין בפני שנים לכתחילה לא תנשא יעו"ש ומדבר זה לא העיר הנב"י בסי' ע"ו הנ"ל ואין כעת לחקור בו ודוק

ובחסדי ד' טרם הדפסה מצאתי בשאילתות דר"א פ' וישב סימן כ"ז בד"ה ברם שחקר אם מותר להאמין לע"א שראה בחבירו שעשה עבירה וכתב וז"ל כי קמבעי לן ע"א דלא קים לן ביה כי אצרך רחמנא שני עדים לחיובי ממון אבל לחיובי שבועה אפילו בע"א דתני' לא יקום ע"א באיש לכל עון ולכל חטאת לכל עון ולכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא לשבועה ושנאה לשבועה מדמינן ליה וסגיא בע"א או דלמא שנאה נמי כעון וכחטאת דמי' ובעינן שני עדים ת"ש וכו' וסיים וז"ל ש"מ דעל ע"א לא סמכי' למימרא דשנאה נמי כעון וכחטאת דמי מדאמר רחמנא לא יקום ע"א באיש לכל עון ולכל חטאת וכן הלכתא ע"כ

הרי שפסק הגאון דע"א אינו נאמן בעדותו לגרום לאיש שנאה יען כי הוא דבר הנוגע על גופו שיהי' מותר וגם מצוה לשנוא אותו והוה בכלל לא יקום ע"א באיש לכל עון ולכל חטאת אודה ד' בכל לבבי שזכיתי לכווין חקירה הזאת שאינו נאמן ע"א לאמור האשה נתקדשית לאיש שעל גופה הוא מעיד כמו שבארתי למעלה הנני נותן הודאה לד' על העבר ומתפלל על העתיד שד' יגל עיני בתורת אמת בעזה"י. סימן ט העושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום וישלח שפע ברכה והצלחה לראש המאור בתורה החו"ב כבוד הרב ר' חיים הנתקבל לק"ק יאבלאנאב ב"י

אחד"ש אודיעהו כי נתעכב מכתבו עב"ד כמה ימים ואחר שבועות העבר קבלתי מכתבו ואני טרוד ליסע למרחץ לבקש רפואה מעם ד' ולא הי' בדעתי להשיב כלל רק נתעכב הדבר וראיתי ביום א' שאלתו עם פלפול הנעים ואשיב רק על פרט אחד מתורתו והשאר יהי' מונח עד שיודיע לי פרטי הדברים איך הלך הרב הראשון מקהלתו אם הוא לבדו או עם אשתו ובניו אם דרש תודה בשבת לפני נסיעתו ואם לא כתב לקהל ק"ק יאבלאנאב מיד שנעשה שערוריה בק"ק סקאליע או אם לא עשה מחאה או הודעה שישוב למקומו כל אלה המה דחוקים לדינא.