מחנה חיים חושן משפט חלק ב רה

ואגב גררא אזכיר ראיתי לאדמ"ו מרן חת"ס ז"ל בא"ע ח"ב סי' קע"ד הביא ספק מאדמ"ו ז"ל בעמ"ח אמרי אש שנסתפק אם הב"ד שומעים קול על אשה שזנתה אם מחויבים לדרוש ולחקור לברר הדבר או לא צריכין לדרוש וכתב מרן הגם בעדים הרואים מחויבים לבוא ולהגיד אשר ראו בעיניהם אבל כל זמן שלא יבואו עדים אין חיוב על הב"ד לחקור דאל"כ מנ"ל לחכז"ל ללמוד מן פ' ודרשת וחקרת היטב דרישות וחקירות לבדוק העדים דלמא העדים אין צריכין דרישה וחקירה כלל רק הפי' שהב"ד צריכים לדרוש ולחקור היטב עד שימצאו עדים על הדבר אבל לעולם העדים עצמן אינם צריכים דרישה וחקירה אלא פשיטא דאין על הב"ד חיוב לדרוש שיבואו עדים לפניהם יעו"ש וכתבתי על הגליון שם שדבריו צריכין ביאור (א) איך מחליט אדמ"ו ז"ל שאין הב"ד צריכים לדרוש אחרי עדים עיין יבמות דף פ"ח ברש"י ד"ה דפנו וז"ל דפנו בעדים ב"ד מוזהרין לטרוח אחר עדים להכחיש את הראשונים המתירים אותה כדי לקדש את הכהן עכ"ל הרי שצריכים הב"ד לטרוח אחר עדים אפי' להכחיש את הראשונים וצע"ג ונ"ל דעת אדמ"ו דשאני כהן דעיין רמב"ם בספר המצות מצוה ל"ב דהך וקדשתו נאמר לכל ישראל שעליהם הוטל מצוה הזאת לקדש את הכהן יעו"ש א"כ מהאי טעמא דורשים הב"ד אחרי עדים אפי' להכחיש את הראשונים כדי לברר ולקיים חיוב המצוה המוטל עלינו אבל בנואפת שאין שם סרך מצוה רק חיוב ערבות או חיוב ארור אשר לא יקים או חיוב ממצות השופט עיין רמב"ם הל' סנהדרין אז כל זמן שלא באו עדים לפני הב"ד אין חיוב מן הדין לדרוש אחרי בעלי עבירות הגם שנשמע קול בשוק לא חל חיוב לברר רעים ופסולים עיין במשנה [סוף עדיות] אלי' לא בא לרחק אלא לקרב ולא לברר ולגלות הפסולים עיין בתוי"ט וכן מסתבר כי הב"ד הוא רק לשפוט אם יעמדו שני אנשים כשירים לפני אלקים זה הדיינים כדברי אדמ"ו ז"ל טעמו ונמוקו עמו כנלע"ד (ב) כתבתי על הגליון וז"ל מה שהביא אדמ"ו ז"ל ראי' דאין חיוב על הב"ד לדרוש אחרי עדים דאל"כ מנ"ל דצריך דרישה בעדים כלל נלענ"ד כשם שדרשי' בב"מ דף כ"ז באבדה דכתיב עד דרוש אחיך שיש דבר ברור אשר ידרוש עליו ודרשי' דרוש אם רמאי הוא הגם שיש אבידה אשר נמצאת והדרישה יהי' אם האבידה שלו כך הוא ודרשת וחקרת היטב הגם שהמעשה אמת אבל אותן המגידים עדות המה כזבנים שהמה לא ראו כנודע שכך הוא כח הדרישה וחקירה דלו יהי' שהמעשה אמת אבל אם המה העדים משקרים נעשים זוממים עיין מכות דף ה' א"כ על דבר ברור אשר נעשה יעידון המה וכתיב ודרשת וחקרת וע"כ על העדים קאי וכמו כי דרוש ידרשנו ד' מעמך עיין ר"ה פ"א (ה' ע"ב) וכמו לשכנו תדרשו שהדבר ברור אשר נדרש עליו והבן

(ד) עוד הארכת על מה שהבאתי ראי' מגמ' ורמב"ם היודע עדות לחבירו שדווקא אם שמו עד ולא שהוא ראה או ידע ויהי' שמו דיין דאל"כ הי' לומר היודע זכות לחבירו ובנית דיק דאז הי' במשמע אם קורא אותו להוציא זכותו אבל אם תובע אותו לעד לחובתו או העד מאמין שעדותו יהי' לחובת הנתבע יהי' פטור קמ"ל היודע עדות בין שהוא לזכות התובע או לחובתו וסמכת על הכ"מ בפ"א מהל' עדות אהובי אחי נ"י אין זה ברור אצלו הלא עיין בש"ע ח"מ סי' כ"ח אחד מהתנאים אשר על ידם יעבור על לא יגיד הוא וז"ל ויש לחבירו תועלת בעדותו עכ"ל משמע דצריך באמת להיות תועלת לחבירו אבל אם קורא אותו לחובתו או שהעד מאמין שהוא לחוב חבירו הוא פטור דתורה אמרה או ראה או ידע ודרשו חכז"ל שתבעו להעיד לו או איך נתן מעות לחבירו והוא הי' מלוה או שחבירו הודה שחייב לו א"כ יודע העד שקורא אותו להעיד לתועלת ודוק

ומה שהקשת עלי אשר אמרתי ליישב אשר הקשתי איך החליטה התורה אם לא יגיד ונשא עונו הלא משכחת במומחה דיאמר יבוא אלי לשפוט שפוט ותרצתי דתורה איירי בראיה בלא ידיעה או ידיעה בלא ראיה דאין מבוא לדיין בזה רק אם מכח עדות וכפירת להד"ם יצמיח כח דיינות לשפוט שפוט אבל עדות הוא מה שראה או ידע שמספר מה שעיניו ואזניו ראו ושמעו וחל עליו כח עדות עיין תוס' בב"ב [דף נ"ו] בג' כיתות עדות על ג' שני חזקה הוא דבר שלם דמה שכת אומרין שאכל שנה הוה ג"כ עדות להיפך אם לא יהי' לו עוד שני כיתות עדים על שאר שנים צריך לשלם הפירות שאכל יעו"ש מתוק מדבש אבל דיין הוא אם יש דברי ריבות פנים לזכות ופנים לחוב ומעצמים בטענותיהם אז הדיין יכריע בכח התורה ובזה מיושב אשר פלפלת עלי כנלענ"ד בעזה"י

ואשר כתבת ישוב על קו' תוס' חולין י"ג שהקשה שיהי' כשר בגט קטן אפי' בלי גדול עע"ג ותרצת והבדלת שיש הבדל אי צריכין המחשבה לגוף התכלית אז אין הקטן מחשב כמו בגט דצריך שמו ושמה לשם גירושין וכריתות והוא הכח שתהי' נכרתת ושהיא שלוחה מאתו ובכלי החקיקה צריך שיהי' כלי קיבול ומעשה מוכיח עליו וכן בקדשים בעולה שלא צריך שם בעלים אבל לא בחטאת שצריך שם בעלים הוא דבר נאה אבל עיין רמב"ן על חולין שנדפס בספר מזבח כפרה כתוב בהיפך יעו"ש דברי אחיך הטרוד מאוד הדש"ת. סימן ג אלקים יענה את שלום אחי הצדיק המפורסם הרב הגאון חו"ב כבוד הרב ר' נפתלי נ"י אב"ד דק"ק פ"ח יע"א

הגיעני גלילות ידך פלפול נאה אף נעים על מכתבי שמחתי בו מאוד ואבוא בקיצור אמרים לגלות דעתי גם בפעם הזאת ואשר תבחר תקרב וזה החלי בעזה"י

ראשית כל באתי להצדיק דברי שהפי' פלוני ופלוני עדיו היינו שאותן עדים בעצמם עומדים בב"ד האחר ואומרים שהם העידו לפני הב"ד פלוני כפי' התוי"ט להזימם ולהכחישם והשגת עלי דאי אפשר לפרש שהעדים שם דא"כ קשה בכפלים (א) למה לא יהרגו הנך עדים שהעידו עליו מתחילה לקיים יד העדים יהי' בו בראשונה (ב) א"כ למה יעמדו שנים אחרים להעיד יהי' המה עצמם מעידים אלא ודאי דהעדים אינם כאן ומה שדקדקתי דלא אמרו פלוני ופלוני היו עדים תרצת שעכ"פ צריכים לומר שאותן עדים חיים עודנה והכוונת תוי"ט להזימם דהזמה שלא בפניהם הכחשה מיהו הוי עיין כתובות דף כ' ומכ"ש שיוכל להכחישם שלא בפניהם והבאת ראיה דלא צריכים להיות העדים שם דאל"כ מאי הקשה בסנהדרין דף מ"ה על שמואל דאמר דנקטעו יד עדים מעכב מהך מתני' דיעמדו שנים ויעידו וקשה הא ע"כ איירי דעדים שם משום שיכולים להכחישם ולהזימם עכ"ד.