מחנה חיים חושן משפט חלק ב רב

ברי שלהם שראו בעינם את אשר יספרו העדים הגם שיש לחקור אם ישפטו עפ"י עדים יוכלו הב"ד להצדיק עצמן לפני כל עולם דעל פי אותן עדים הרגו לזה האיש אבל אם יהרגו עפ"י ראית עינם אין איש בעולם שיוכל לדעת שאמת הדבר שראו שאותו איש הרג הנפש דלמא ח"ו בשנאתם לו הרגו אבל הב"ד בעצמן שידעו שאמת אתם לא צריכין להמנע עצמם מלהרוג את בליעל הזה כי לגבי עצמן הוא ברי שהאיש הזה חייב מיתה והמה עושים את שלהם דאצלם הוה ראיה טוב משמוע מפי עדים ושייך לומר אצלם לא תהי' שמיעה גדולה מראיה והבן זה (עיין כתובות כשאומר ברי לי דף כ"ב ובפ"י בשם רשב"א דלגבי איש הידוע בבירור הדבר לא מהני כנגדו כל חזקות ועיין תב"ש)

אמנם נ"ל לחדש דבר בעזה"י דווקא אותו ב"ד בעצמם שראו יכולין להרוג את האיש אשר רצח את רעהו אבל אם גמרו דינו למיתה או למלקות או לממון ונתרשלו לגמור הדבר או נאנסו מלגמור הדבר ולא הרגו ולא הלקו אותו ולא הוציאו ממנו הממון רק אחר זמן באו עדים לב"ד אחר ומעידים לפניהם שב"ד פלוני גמרו דינו של אותו האיש למות או למלקות על פי ראית עינם אין להב"ד ההוא כח להרוג או להלקות אותו או לחייבו ממון דהא לא הי' הגדת עדים על חיוב של האיש הגם שאותו הב"ד שראו בעצמן ידעו האמת ויכולין לחייבו אבל ב"ד אחר לא יכולין לעונשו על פי ראיתם של ב"ד אחר דבשלמא אם הי' הגדת עדים לפני איזה ב"ד ונגמר דינו מהני אותו גמר שיוכל להיות עונשו לפני כל ב"ד שבעולם דהא נגמר דינו עפ"י הגדת עדים ומהני גמר דין של ב"ד ההוא לפני כל ב"ד בקהל ישראל ועיין ברמב"ם פ"ג מהל' סנהדרין כל עדים שמעידים שנגמר דין איש הנ"ל בב"ד פלוני הורגים אותו שם יעו"ש וכל זה אם נגמר דינו ע"י הגדת עדים אבל בב"ד שראה באחד שהרג את הנפש הן בעצמן יוכלו להרגו דידעו בעצמן שעושים כדין אבל אם יבואו עדים לב"ד אחר ויעידו שנגמר דינו של איש הזה בב"ד פלוני על פי ראיתם לא יוכלו ב"ד פלוני להורגו דהא לא הי' עליו על איש הזה הגדת עדים אשר גם המה הי' יכולין לגמור דינו ולהרגו ואיך יהרגו המה אותו אם הב"ד שראו עבירתו לא הרגו ולא הלקו ולא חייבו ממון אותו כלל גדול דראית ב"ד זה לא פועל שב"ד אחר יהרגו לפלוני זה נ"ל ברור ואמת בשלמא בקידוש החודש כיון דב"ד שקדשו את החודש על פי ראיתם מכח לא תהי' שמיעה גדולה מראיה הרי גמרו הקידוש שאומרים מקודש היום לר"ח ולא נשאר דבר וכשם שמהני לגבי עצמן פועל הקידוש לגבי כל ישראל דהא גמרי דבר שלם אבל לגמור דין איש הן למיתה או למלקות או לחייבו ממון אבל לא גמרו פעולה וב"ד אחר יפעלו מה שלא פעלו הם לא מהני ראי' ב"ד כיון שאין בעולם הגדת עדות והבן זה כי עמוק

ועתה בא ברוך ד' דכאן בקיום דדיינים מכירין יכתבו הנפק וב"ד אחר ברוב שנים אשר לא יכירו כתב העדים יוציאו ממון על פי ראיתם כאן חידש הראב"ד דממון בעי ג"כ הגדה דכתיב אם לא יגיד והגם שלא תהי' שמיעה גדולה מראי' סברה זו פועל רק שהב"ד שראה יוכלו לעשות דין על פי ראיתם אבל ב"ד אחר אשר לא ראה לא יוכלו לעשות דין רק אם הי' הגדה לפני בית דין פעם אחד והגם שבית דין זה לא כותבים הנפק אם לא הכירו והוה הכתב כגמר דין לגבי עצמם שיוכלו לגבות בו אבל על כל פנים לא היה הגדה בעולם ואם לא הי' הגדה לא יוכל בית דין אחר לעשות מעשה על גמר דינם והבן זה אבל בקידוש החודש מלבד דלא כתוב שם הגדה רק כזה ראה וקדש אלא לו יהי' שכתב בו הגדה הלא המה בעצמן קדשו לנפשם ומחויב כל ישראל לגרור אחריהם דהא החודש נתקדש מפי הב"ד אבל כאן המה גמרו דין וב"ד אחר יפעלו הפעולה מיתה או מלקות אז זה דווקא אם נעשה הגדה באיזה ב"ד והבן ומעתה לק"מ קו' הרז"ה שם אמר אנא הא דחזיתך ואני מחייב לך לשלם וכן בסנהדרין שראו האחד שהרג את הנפש המה בעצמן יכולין להרוג להרוצח אבל בהנפק להוציא ב"ד אחר ברוב ימים הממון על פי ראיתם זה לא מהני דחסר הגדה והבן זה הנלענ"ד לאמיתיות בעזה"י

נסתפקתי עוד הא דאמרי' אין עד נעשה דיין אם הוא כלל בכל דבר דשייך בו עדות ודין בין עדות נפשות או קידוש החודש או עידי קנס או עידי הלואה הכל סדנא חד או נימא דווקא במידי דבעי עדות מכח חק התורה ולא מהני לדעת האמיתיות הדבר שהדין הוא דצריך שם עדות כגון בנפשות הגם שראה שמעון בן שטח חרבו מטפטף דם אחר שרדף אחריו והמית אותו נעשה בעל תשובה דחק הוא בנפשות דאין אדם יכול לדון בלא עדים שראו וכן בקדושין דצריך עדות לקיים הדבר וכן קנסות דהחיוב בא מכח אשר ירשיעון אלקים ע"י שפסקו הב"ד בא החיוב שהגם שמעשה אמת אינו מחויב עד שמפורש יוצא מפי הב"ד סמוכין אז כיון דעדות פועל והפסק היוצא מפי דיין פועל אין עד נעשה דיין אבל במקום שלא נבראו העדים אלא לשקרי יען שנעלם מעיני בשר למי האמת כגון בהלואה או במכירה או בפקדון דצריכין רק האמיתיות הדבר ואפי' אם לא ימצאו עדים והב"ד לא יוכלו לחייב אעפ"כ אם הוא יודע בעצמו דהאמת עם חבירו מחויב הוא לשלם וגם התובע יוכל לעשות דין לעצמו ליקח כנגד ממונו בעת שלא שזפתה עין רואה עיין ש"מ בב"מ דף ו' שאפילו על לא תחמוד אינו עובר יען שאינו מבקש החפץ רק להציל ממונו אשר לא יוכל לתבוע בב"ד ועיין בש"מ סוף פ' איזהו נשך שמותר ליקח ריבית אם הלוה חייב לו מלוה ישנה ויעכב לעצמו בעד חובו יעו"ש ועיין בח"מ סי' ד' ועיין בקדושין ס"ז ויעיין בספרי פלס חיים בסוגי' דערכאות אז אפשר בכה"ג יש לומר דעד נעשה דיין כיון שראה בעיניו ויודע האמת לא צריך עדות וצע"ג. סימן ב ברכות שמים מעל ברב ברכות והצלחות לאחי הגאון הצדיק נודע בשערים כבוד הרב ר' נפתלי סופר ב"י אב"ד דק"ק פ"ח יע"א

מכתבך הנעים קבלתי אשר בו אתה מאיר לי עינים בכמה הערות יקרות על פסק שלי ואמלא משאלותיך להודיעך אם יש לי הערות לפלפל בדבריך שלא אכחד ממך וכן אעשה כאות נפשך ואשר תבחר תקרב אליך ואסדר על האותיות בעזה"י

(א) אודות אשר חדשתי הגם אם אמרי' לא תהי' שמיעה גדולה מראיה ויוכל הב"ד לשפוט שפוט אם ראו בעיניהם את הדבר אשר יעידו העדים אבל דווקא המה יוכלו לשפוט בעצמם אבל שישפטו ב"ד אחר עפ"י גמר דינם זה לא אמרי' בשלמא אם דנו עפ"י עדים אשר אותן עדים