מנחה חריבה צט

ועיין בר"ה דף (י"ח ע"ב) ובהגהות מפרשי הים שם דמכאן תשובה על מש"כ הרדב"ז עיי"ש היטב. ועוד יש מה להעיר על זה וקצרתי ועיין במגילה (ג') גמירי דלא מפקי ש"ש לבטלה וצע"ק דאמרינן ידעה בו באותו צדיק וכו' וק"ל

שם והוא יחל להושיע את ישראל אמר רבי חמא בר"ח הוחל שבועתו של אבימלך דכתיב אם תשקר לי ולניני ולנכדי. ופרש"י ד"ה הוחל וכו' בטלה לשון לא יחל דברו לפי שהם עברו על השבועה תחילה ע"כ. נ"ב בחידושי מכאן מביאים המקור למש"פ הרמ"א והוא מהמרדכי דשניהם שנשבעו זל"ז והאחד עבר על שבועתו גם השני מותר ועיין לקמן גבי יוסף עם פרעה ע"כ. עכשיו ראיתי שהקדימני בזה בספר עיון יעקב על אגדות הש"ס שכתב כאן בזה"ל מסוגיא זו הביאו הפוסקים ראיה לשנים שנשבעו זל"ז ועבה אחד על השבועה השני פטור וכדאיתא ביור"ד סי' רל"ו ס"י ובט"ז שם ס"ק י"ג שגג בזה במקור הדין עכ"ל. וכן באמת מבואר בהגהות מרדכי כמו שהביא זה גם הברכ"י שם סוף סי' רל"ו בשם חידושי הגרשוני עיי"ש. ולא ראה בנקודת הכסף שכבר הסיג בזה על הט"ז עיי"ש, וכן הביא זה הב"ש באהע"ז סי' נ"א ס"ק ו' בשם מו"ח הגאון מוה"ר ליב ז"ל דלמד זה מכאן יעו"ש ודברים מפורשים הם בהגהות מרדכי דשבועות בפ' שבועות ביטוי יעו"ש ומש"כ שם דין זה בשם הגה"ה ביור"ד. לפנינו איתא כן על שם המחבר ז"ל, אכן שם בהגהות מרדכי מסיים ועיין בתוס' פ"ק דסוטה. והנה לפנינו לא נמצא כלל תוס' בדבר הזה. אך עכשיו שנתגלה לנו תוספות שאנץ ושם כתיב הוחלה שבועתו של אבימלך ונראה שחולק. על מה שפי' רש"י בספר שמואל (ב' ה') שאותו היבוסי היה מזרעו של אבימלך ולא היו יכולין להורישו מפני השבועה שהיה כתוב על הצלמים אלא ס"ל כמ"ד בפרקי דר"א פרק ל"ו דשבועה אחרת היתה שכרת אברהם להם כשלקח מערת המכפלה מאת בני חת ועל שם העיר נקרא יבוסי או שמא אע"פ שהוחלה כבר בימי שמשון אעפ"כ לא באו עליהם עד בימי דוד עכ"ל ובתוספ' הרא"ש הגירסא כך כמ"ד בפדר"א שורותים היה להם שכתב להם א"א וכו' ובשטמ"ק הגירסא שחותם היה להם וכו' ומציין שם המגיה דעיין מש"כ הרב פתח עינים בשם תוס' כת"י עכ"ל. וא"כ הרי פליגי בזה המדרשים ודין זה תליא ברבותא. וזה כוונת המרדכי שציין לעיין בתוס' פ"ק דסוטה וכוונתו לתוס' שאנץ. ושם בתשובת השר משאנץ דפשיטא ליה הכי לכ"ע דבטל השבועה מצד השני ומקורו מאברהם לאבימלך יע"ש. ובביאור הגר"א ז"ל שם ביור"ד סי' רל"ו ס"ק כ"א ציין המקור לדין זה מכאן ומרש"י ד"ה והוחל וכו' ומסמן לעיין בב"ר ס"פ ויצא ע"כ. וכוונתו הק' הוא למה שאמרו שם פ' ע"ד דדוד טען לפני סנהדרין שמואבים ואדומים פרצו את הגדר תחלה יעו"ש ותיתי לי שכן כשלמדתי את המדרש הרהרתי להביא ראיה להאי דינא דהגהות מרדכי הנ"ל. ממדרש זה ועיין בהגהות רנ"ח כאן דהביא דבב"ר אמרינן דלאבימלך ניתנה עד שלשה דורות ובימי שמשון בודאי כלתה דור שלישי מאבימלך וממילא פסקה השבועה ולא צריכים לבוא לזה דהם עברו על השבועה תחלה. וצ"ל דדברי הש"ס כאן וכן לקמן יבא מי שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים אשר חזרו משבועתם פליג על המכילתא ומדרש עכ"ל. וא"י מה שת הלא בקרא כתיב ולניני ונכדי לבד. וא"ל דכוונתו דנכדי הוא אף יותר משלש דורות ועיין מגילה (דף י') ונכד זו ושתי. גם לא הביא דברי המהרש"א שכתב. כן בזה"ל וצ"ל דבאותו זמן היה נכדו של אבימלך קיים שהשבועה לא היה רק עם נכדו וכן נראה מפרש"י פרק א"ט כ"כ הרד"ק בס' יהושע ע"ש

ויש לעיין בשו"ת המבי"ט ז"ל שאלה ל"ב שכ' ואיני נראה כי בשביל מה שסרב בלא פועל שיקרא עובר על השבועה ויהי' פטור חברו כמו שכ' המפרשים ז"ל על שנים שנשבעו לעשות דבר אחד והא' מהם עבר על השבועה השני פטור ואין צריך היתר על השבועה וראיה מדוד שהלך להלחם עם הארמיים וכו' דלא דמיא דהתם הוא שנשבע לעשות דבר פלוני והא' עבר ולא עשה בזמן שהיה חייב לעשותו וכמו שהביאו ראיה שעברו הארמיים הברית שכרת יעקב עם לבן הארמי בימי בלעם ולזה היה פוטר דוד ומותר להלחם עמהם וכו' יעו"ש והוא כחש"כ הגר"א ז"ל הנ"ל. ועיין בש"ך שם ס"ק י"ו שהשיב על המבי"ט שכתב בעשרה שנשבעו שלא להסכים וכו' נפטרו כולם עיי"ש וצ"ע ומפורש להדיא שם בהג"ה להגהות מרדכי דלא כדברי המבי"ט עיי"ש. ולכאורה יש להקשות דלפי"ז דכבר הוחלה השבועה בימי שמשון וכ"ש בימי דוד כנ"ל א"כ למה היה צריך דוד לקנות גרן ארונה היבוסי ומבואר ביהושע ט"ו פ' ס"ג ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יכלו בני יהודה להורישם וכו'. ופרש"י דשנינו בספרי רב"י בן קרחה אומר יכולין היו אלא שלא היו רשאין מחמת השבועה שנשבע אברהם לאבימלך וכו' יע"ש. אבל בימי דוד שכבר הוחלה השבועה א"כ למה היה צריך לקנות הגורן. ועוד יותר קשה דבשמואל (ב' ק' ה' פ' ה') ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי