מנחה חריבה צו

אזלה כמאן דס"ל ארון במקומו נגנז דאי למ"ד ארון גלה לבבל גם קדושת הבית בטלה ע"י כך ועכ"פ לענין ביאת המקדש מסתברא דבהכי תליא דהא כתיב למבית לפרוכת ואל פני הכפרת וכיון דאין שם ארון וכפרת דילמא לא חייב עלה רחמנא וכו' ובאמת נאמר כן ויפטר הנכנס לשם בזמה"ז אפילו למש"כ רבינו ז"ל בפ"ו דשכינה לא בטלה נימא דאארון וכפרת נמי קפיד קרא אבל אי אמרינן במקומו נגנז שפיר ודו"ק עכ"ל. ואח"ז ראיתי שכבר הקדימו בזה בעל שבות יעקב בספר עיון יעקב שלי שם בחידושי אגדה ביומא שם שכתב בזה"ל אפשר דר"א אזיל לשיטתו שס"ל בשבועות דף ט"ז דקדושה ראשונה קדשה לשעתו ולא קדשה לע"ל לכך לא הוצרכו לגנוז. ומאן דסבר קדשה לע"ל בעי גניזה כדין ס"ת שבלה שטעון גניזה עכ"ל. והנה בגמר דבריו אדם נתפס שאין הבנה לדברים אלו אף בדרך דרוש אמנם א"ש מאד לדעת היעב"ץ דלכך הוצרכו לגונזו כדי שיהא קדושת הארון ולכך קדשה לע"ל ולא יפסק הקדושה. וזה נכון. ומה שמסיים עוד שם היעב"ץ ז"ל דמש"פ הרמב"ם כמ"ד במקומו נגנז דהא אתי כסתמא דשקלים ורבים ס"ל הכי עכ"ל לפמש"כ לעיל אדרבה פסק הרמב"ם דבמקומו הוא נגנז הוא דלא כמבואר במשנה דשקלים דבלשכת דיר העצים נגנז אם לא שנאמר כפירוש השלטי הגבורים הנ"ל. אכן מפורש איני בסתם משנה ויל"ע

ויש להעיר על הע"י הנ"ל דבאמת בשבועות ובמגילה מסיק הגמ' דכ"ע ס"ל קדושה ראשונה ק"ל וקלע"ל יע"ש ובתוס' שם ד"ה דכ"ע ובמגילה שם ובט"א שם. ולפ"ז צ"ל דהני תנאי דפליגי אליבא דרשב"י אי ארון במקומו נגנז או גלה לבבל. ג"כ בזה פליגי אי ק"ר ק"ל וקלע"ל או לא קדשה. ובזה אפשר לבאר קצת מאי דתנינן בזבחים (קי"ט ע"א) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלם וכו' רשב"י אומר זו וזו ירושלם ע"כ. ולעיל מזה הובאת הברייתא ת"ר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה וכו' נחלה זו ירושלם וכו' דברי ר' יהודה. ר"ש אומר מנוחה זו ירושלם נחלה זו שילה ע"כ הרי לכאורה סתרי דברי ר"ש הדדי וכבר עמד על זה הגאון ט"א במגילה דף ט' וכתב דע"כ גי' משובשת היא ול"ג ר"ש אומר דא"כ קשה דר"ש אדר"ש וליכא למימר דב תנאי הוי ואליבא דר"ש דכל כה"ג דרך הגמ' להקשות ולשנויי הכי א"ו גירסא גירסא משובשת היא יעש"ה. ולפמש"ל ע"כ צ"ל בלא"ה דתרי תנאי אליבה דר"ש וא"כ י"ל ה"נ כן דהא מבואר במגילה שם דאמרינן קסבר קדושה ראשונה ק"ל ולא לע"ל דכתיב כי לא באתם ער עתה אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלם מקיש נחלה למניחה מה מנוחה יש אחריה היתר אף נחלה יש אחריה היתר יעו"ש א"כ מאן דס"ל דר"ש ס"ל דארון במקומו נגנז וקדשה לע"ל דריש זו וזו ירושלם ומאן דס"ל דארון גלה לבבל ולא קדשה לע"ל דריש מנוחה זו ירושלם נחלה זו שילה ומקיש מנוחה לנחלה מה נחלה יש אחריה היתר אף מנוחה יש אחריה היתר ודו"ק. אך יש לעיין עוד קצת דלפ"ז הא מבואר שם בזבחים דר"י ס"ל מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלם. ומבואר במגילה הנ"ל דמאן דס"ל הבי מקיש נחלה למנוחה וס"ל ק"ר ק"ל ולא קלע"ל. ושם ביומא מבואר דר' יהודא ס"ל ארון במקומו נגנז יע"ש ויש לעיין עוד בזה ועיין במסורת הש"ס שם ביומא (נ"ג ע"ב) דבתוספתא הגירסא ר"י בן לקיש ומיושב קושית התוס' ד"ה תנן וכו'. מיהו בירושלמי דשקלים ריש פ"ו איתא ר"י בר אלעאי וא"כ לפי הירושלמי והתוס' קשה לומר כדברי היעב"ץ והשבות יעקב הנ"ל

ועיין בזבחים (ק"ז ע"ב) דאתמר המעלה בזה"ז רבי יוחנן אמר חייב ומשום דס"ל ק"ר קידשה לשעתה וקדשה לע"ל עיי"ש ובזה י"ל דאזיל בשיטתו בהא דאמר לקמן (דף ל"ה ע"א) על הפסוק וימת שם עם ארון האלקים א"ר יוחנן עוזא בא לעוה"ב שנאמר עם ארון האלקים מה ארון לעולם קיים אף עוזא בא לעוה"ב עיי"ש ופרש"י בד"ה הארון קיים לעולם שהרי נגנז כדאמר ביומא שגנזו יאשיהו ג"כ משמע דלמ"ד דארון גלה לבבל. ליכא למדרש הכי. ובזה מבואר דמוכרח דר"י ס"ל הכי כיון דס"ל ק"ר ק"ל וקלע"ל. וע"כ בעינן ארון קיים וגנזו יאשיהו ואכמ"ל עוד. גם לפמש"כ מוכרח בהא דתנן במשנה דשקלים הנ"ל דשל בית רבן גמליאל ושל בית ר"ה סגן הכהנים היה משתחווין י"ד כנגד דיר העצים ששם הארון נגנז. א"כ ס"ל לר"ג דק"ר ק"ל וקדשה לע"ל. ואינך שלא השתחוו הך השתחואה יתירה ס"ל דארון גלה לבבל וכמש"כ התוס' יו"ט שם. וא"כ ס"ל דק"ר ק"ל ולא קדשה לע"ל ויש לעיין במלא הרועים בעניין הזה ואין פנאי לנסך כעת. ועיין ביומא שם (נ"ב ע"ב) והתניא משנגנז וכו' ובתוס' ישנים שם

שם ע"ב וכן מצינו בנחש הקדמוני שנתן עיניו במה שאינו ראוי לו מה שביקש לא נתנו לו וכו' פרש"י נתן עיניו בחוה וכו' והיינו דכתיב הנחש השיאה לשון וכו' ונשואין הוא עכ"ל. ועיין מה שהביא הרצ"ח כאן בהגהותיו. ויש לעיין לכאורא. במאי דאמרינן לקמן