מנחה חריבה צה

וא"כ צ"ע. אך הלכתי „באורח מישור" ומצאתי שם שפירש כן גם לשון התוס' נזיר שכוונתם היא דהיינו רכה בשנים ומכח זה השיב נמי על בית יהודא על אגדות ביבמות שמקשה דברי התוס' הדדי דביבמות כתבו דנערה היתה ובנזיר כתבו דקטנה היתה עכ"ל. לק"מ כלל דכ"כ לעיל הקטנה אין פירושו קטנה ממש שהוא קודם נערות רק פירושו שהיא עדיין רכה בשנים דהינו לאפוקי זקנה וכו' יעוש"ה ומכח מה שכתבנו נראה הכרח לפירש זה ודו"ק ואדרבה מלשון הירושלמי יבמות (פ' הערל) דדרשו על הפסוק מתמול שלשום א"ל אלו באת אצלנו מתמול שלשום לא היינו מקבלים אותך מפני שרק עתה נתקיימה הלכה מואבי ולא מואבית עיי"ש. משמע דיש לפרשו שלא היו מקבלין אותה כלל לגרוית אף שלא לבוא לקהל ישראל לנשואין אך כיון שזה עתה נתקיימה ההלכה דמואבי ולא מואבית ע"כ קבלו אותה להתגייר, וכן הראני הגאון הנ"ל שבספר עין זוכר מהגאון בדורו בעל ברכ"י ז"ל מדבר בזה שהבאתי לעיל לענין אין מקבלין גרים מעמלק ודברי הספר מגילת ספר הנ"ל בדברינו ע י"ש אות ג' גרים. אבל לא נגע כלל במה שכתבנו להעיר מסברת כל דפריש מר"פ וכן שאר הסברות שבארנו

שם והאמר רבה שלשה כוסות האמורות במצרים למה פרש"י בחלומו של שר המשקים. מה שיש להעיר מכאן על דברי רש"י בפסחים (דף ק"ח פ"א) והוא מן הירושלמי. עיין בש"ח מערכת חו"מ סי' ט"ו אות ו' בשם הגאון מהר"ח ברלין זצ"ל. וכן אמר לי בע"פ פעם אחד ביו"ט של פסח ומשם יתבאר לך

שם דרש רב חיננא בר פפא מאי דכתיב רננו צדיקים וכו' אל תקרי נאוה תהלה אלא נוה תהלה זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם דוד דכתיב טבעו בארץ שעריה משה דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו היכי אמר רב חסדא אמר אבימי תחת מחילות של היכל עכ"ל. ופרש"י בד"ה דוד וכו' לעיל מיניה כתיב חשב ה' להשחית חומת בת ציון ועלה כתיב טבעו בארץ ומצודת ציון היא עיר דוד וכו' עכ"ל ועיין במהרש"א בח"א דהוא סותר המדרש אגדה שכתבנו דבשערי המקדש איירי ואע"ג דשלמה בנאו עיקר הכבוד היה לדוד שהוא הכין כסף. וזהב לבנינו גם קנה מקום למקדש וכו' יע"ש. גם במה דאמרינן כאן משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד וכו' כתב בתוס' שאנץ דלית ליה לההוא תנא כמאן דאמר דארון גלה לבבל כדאמר ביומא אלא סבירא ליה כמאן דאמר יאשיהו גנזו עכ"ל וכן כתב בתוספות הרא"ש ז"ל והנה שם ביומא (נ"ג) מבואר דפליגי בזה רבי אליעזר אומר ארון גלה לבבל ורבי יהודה אומר ארון במקומו נגנז ולעולא שם ס"ל הכי גם ר"ש בן יוחאי דארון במקומו הוא נגנז יע"ש. והנה הגמרא שאל בכאן היכא ואמר רב חסדא אמר אבימי תחת מחילות של היכל. והיה קשה לי מדוע לא הביאו המשנה מפורשת דשקלים פ"ו מ"א דהיכן היתה יתירה כנגד דיר העצים שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם ארון נגנז וכן במשנה ב' שם. מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וכו' וידעו ביחור ששם ארון נגנז ע"כ הרי מפורש במשנה היכן מקומו של הארון הנגנז

? אך לפי הגמרא דיומא הנ"ל משמע דפליגי בזה דלהנך תנאי ס"ל דארון במקומו נגנז ורב נחמן אמר שס תנא וחכמים אומרים בלשכת דיר העצים הוא נגנז ואמר רנב"י (אגב מבואר מכאן דסתם רב נחמן לא רנב"י עיין תוס' ורש"י גיטין ואכ"מ) אף אנן נמי תנינא מעשה בכהן אחד וכו' יע"ש ופירש המהרש"א דהיינו על כרחך לן כמ"ד גלה לבבל ולא כמ"ד במקומו הוא נגנז יע"ש וא"כ פליגי בזה תנאי ורב חסדא האי ברייתא לא שמיעה ליה. אלא דאכתי צריך עיון אם הברייתא דיומא לא שמיעה ליה מדוע לא הביא המשנה שמבואר שם איפוך דבר זה

שוב ראיתי בענף יוסף ביומא שם דהביא שם בשם השלטי הגבורים די"ל דס"ל כמ"ד במקומו נגנז וכמ"ד יאשיהו גנזו וכו' יע"ש וא"כ אין סתירה מהמשנה לדעת רב חסדא אכן ישאר התמיה מדוע לא הביא הגמ' משנה זו, ועיין בעיון יעקב שם שהביא בשם הרד"ק בד"ה ב' ל"ה פ"ג דבעת שבנה שלמה את הבית וידע שעתיד ליחרב בנה מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות והאבן הזאת היה מכסה למקום ההוא עכ"ל ויותר הוי ליה להביא כן מלשון הרמב"ם פ"ד דין א' יעש"ה. והנה כדי להבין טעם מחלקותם של הני תנאי בוני העולם אי ארון במקומו נגנז או גלה לבבל ומאי נפ"מ יוצא מזה להלכה האיר ד' את עיני ומצאתי בחידושים וביאורים מהגאון הקדוש היעב"ץ ז"ל להלכות בית הבחירה. (ברמב"ם דפוס ווילנא אחר הלכות קרבנות) שעמד בזה וכתב דנראה שאותן הדינים שהביא רבינו בהל' ביאת המקדש גם לזה"ז שנאם ולא משום הלכתא למשיחא וכו' ומשמע לי דסבר רבינו דהך מילתא דקדושת הבית לא בטלה