מנחה חריבה שצט

דוקא בעוף וע"ש ומהר"ם שיק או"ח סי' ט"ו

ומה שהעיר בענין חציצה ורמז לשד"ח מע"ר חתן וכלה יג) ושם מובא בשם הכרם שלמה לענין קידושין עם הבתי ידים אם חוצץ וע"ש ובשו"ת הרא"ש מהרב מבוקארעסט סי' כ"ו. שמעכב בדיעבד ע"ש יד) ויש לעי' בש"ם פסחים נ"ז ע"א יששכר כרך ידיו בשיראי ופרש"י בלשון השני דבזיון הוא ע"ש. ועי' שו"ת מהרש"ם ח"א סי' קכ"ג לענין אכילה ע"י חציצה. ועי' ירושלמי ריש יבמות עי' סדין בעל ובציון וירושלים אם בעל דרך מלבוש אם עובר טז). ועי' מחזה אברהם מהרב הגאון שליט"א מברא"ד. או"ח סי' קכ"ט מה שהאריך בזה לענין אכילה ע"י חציצה והאריך בזה. וע"ע במשנה למלך פט"ו ממ"א הי"ב. ולענין נגיעת מוקצה ע"ו ד"א בפלגתת בן עזאי אם חייב בתו ללמוד תורה ע"ש. ועי' באורח מישור איך יש מציאות דישחטו נשים דהא אסור ללמוד תורה ובדרכי תשובה סי' א' אות ב' מתרץ עפ"י הש"ס סוטה טז) דמחויבת ללמוד הדינים ע"ש ובשו"מ רביעי ח"ג סו' מ"א

בשירי מנחה לענין מכירת חלק עוה"ב יז). וע"ע שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' קנ"א וסי' ר"ה אק"ד מ"ש בזה

בשירי מנחה לענין אם יש איסור נדה בנבעלת לעכו"ם האריך כ"ת בזה והערותי מתרגום אסתר כ' ב'. ביומא רחיקא הות מזדהרא. משמע דיש איסור נדה בעכו"ם. (במקום שציינתי כמדומה שהביאו התרגום הלזה המחבר). ומ"ש כ"ת סתירת הסוגיות משבת מ"ו. לקידושין ס"ב דאמרינן מי יימר וכו' הנה בגוף הדבר הארכתי בזה הרבה. ועי' במש"ל בפ"ד מהל' בכורות ה"א בא"ד שם בד"ה הכלל העולה ובשו"ת בית שלמה חאו"ח סי' קי"ג. ובס' לימודי ד' לימוד ק"ד מ"ש בזה. ובעיקר הדבר מבואר תירוץ הגון בתוס' ר"י הזקן הנדפס בגליון ש"ס דפוס רא"ם שמחלק בין ת"ח לסתם ב"א וי"ש. וגם לזה התי' זכיתי קודם ראות דבריו. וגם תרצתי מטעם דגרים קשין לישראל וכיבמות מ"ז ע"ב וקידושין ע' ע"ב ונדה י"ג ע"ב. וגם מצאתי כן בשו"ת חת"ס או"ח סי' קט"ז בד"ה ובחידושי שכ"כ בשם הראשונים ובשו"ת חבלים בנעימים ח"א בשו"ת סי' י"ד

דף ל"ו ע"ב. בענין נשים וכהנים אם הם בכלל ערבות שהאריך כת"ר ולענין גרים הארכתי בזה בחי' ב"ה. ועי' שו"ע או"ח סי' נ"ג סי"ט דגר עובר לפני התיבה לש"ץ. ועי' פתיחה כוללות להפמ"ג ח"ב סי' ט"ז וח"ג סי' כ"ט ובגנזי יוסף שם. ובאשל להפמ"ג סי' נ"ה סק"ד אם מותר לצרפו. ועי' שו"ת דברי יששכר או"ח סי' ב' באריכות

בדף מ"א. בענין בימה של עץ דהוי איסור משום

לא **(הגהת לבנת המנחה מאת המחבר שליט"א

יג) כוונתי היה דע"י מפה שרי ליתן ידיו לאשה ולנגוע בה והוא מספק שם בזה כך היה בזכרוני ועכשיו ראיתו עוד הפעם שם בש"ח ומצאתי שכן הוא באות י"ב שהביא בשם ספר חיים ושלום בענין נשיקת היד וכו' ואם אי אפשר בלאו הכי יהי' ע"י הפסק מפה שיכרוך ידו במפה וצריך שתהי' מפה עבה כדי שלא ירגיש בבשר, אלו תוד"ק ע"ש והספר אינו בידי אולי מביא לראיה הירושלמי הזה ושם באות כ"ה מה שהביא בשם שו"ת בית יהודא הזכיר את הירושלמי עש"ה

יד) אין דעתי נוטה כן

טו) כבר הקשו שם התוס' מחציצה דגבי לולב דלא אמרינן הכי ע"ש ולזה כוון רש"י בלשון השני, ועיין במג"א ס' צ"א סק"ה ובעט"ז שם שאין להתפלל בבתי ידים שקורין הענטשיך וכו' ע"ש

טז) כבר הארכתי בענין זה ב"ה וכ' בשם ס' משפטים ישרים חקירה זו וכתבתי בע"ה ראיה זו מירושלמי זה שהובא קצת בתוס' שבת דף קי"ח ע"ב ד"ה אימא וכו' עי"ש ודברתי מזה זה ח' שנים עם ת"ח א' ע"ד שפריצי זמנינו עושים כזאת ע"י גומא ופירש הפנ"מ בירושלמי שם אמת וכוון לאחד הראשונים כמלאכים ה"ה בסמ"ג מ"ע נ"ב שכתב ע"ז פירש יבמתו היתה ולא היה רוצה לבנות ממנה רק מעט ונתן סדין בל"ב להפסיק רק נקב עשה בסדין דרך מ"ב והוליד האנשים גדולים עכ"ל וא"כ אפשר לצדד שע"י הפסק סדין וכתונת ממש אין כאן חשש מיתה וחטאת. וכן לא כבר הגיעני ס' חדש בשמו הטוב יד רמ"ה ושם בס' נ"ז נשאל בזה והעיר ג"כ מירושלמי זה וכתבתי על הגליון שם כ"ד ואין המקום כעת להעתיקו פה. אך אחת הנני להעתיק שדעת המחבר שם דע"י סדין ב"ג היא ע"ש. נ"ב ואף שיש לי לפרש עפ"י זה ירושלמי תמוה שאמרו בירושלמי יבמות ריש פ"ה הל' א' יבמה יבוא עליה כדרכה ולקחה לו לאשה שלכ"ד ויבמה אפי' מן הצד ע"כ ועיין פי' הק"ע שזר הוא ועיין פני משה שם, ולפי הנ"ל י"ל הכי מן הצד היינו ע"ו צד ד"א והפסק סדין ואפשר גם להגיה אפילו מן הסדין וזה א"ש טפי וי"ל עוד מן הצד היינו הוא למטה ועיין פלפלא חריפתא ב"ק פ"ג גבי הוא עושה מעשה, מ"מ אינני מסכים אתו להלכה

טז) ליתא שם רק הדבר מבואר בש"ע אור"ח ובב"י שם סימן מ"ז סי' י"ד דפסק המחבר דנשים מברכות בה"ת ואחד מן הטעמים הוא שיטת הסמ"ג דנשים חייבות ללמוד דינים השייכים להם ועין באגור. עיין שם במג"א וט"ז ועיין שו"ת שאג"א ועיין בס' בית הלוי ח"א. ואאמו"ר הרב הגאון זצ"ל האריך ג"כ בזה בהדרן למס' קדושין. וברמ"א יור"ד סי' רמ"ו סעיף ו' ע"ש ובשו"ת מהרי"ל לענין דורו של חזקיה עש"ה בסי' קצ"ט

יז) ומצאתי עכשיו בע"ה שזכיתי לקנות ספר אש דת לגאון מהר"ח אלפנדרי ז"ל שנדפס בשנת תפ"ג, ושם בדרוש לפ' וילך מביא בזה תשובה אחת להמהרי"ט בכי"ק על אחד שקנה מחברו חלקו בלויתן בק' זהובים עיי"ש היטב ופירושים יפים בזה בכמה מקומות.)**