מנחה חריבה שצח

דבשעה שהוא בביהמ"ק אין שולט ח) וע"ש בירושלמי פ"א ה"ה. ועי' שו"ת שמן ראש יו"ד סו' א'. ואולי י"ל דיש מורא מקדש עליו, ואם בשעת אנינות תבר יצרי' עי' קידושין פע"ב. מחלוקת דאב"ש ורבנן ועי' שד"ח אבילות סי' קצ"ט ט). ועי' במדרש תהלים קי"ט ד"ה במה יזכה נער דאין יצה"ר שולט על התורה ומי שהתורה בלבו אין יצה"ר שולט בו ע"ש י)

בד' ח'. במ"ש שם לענין אם אשה נזירה יא) היאך הכהן מגלחה. עיין שו"ת בשמים ראש בהגהות כסדה"ר סי' קל"ה. דאין שואלין בכתם על בשרה. משום דאין לחכם לראות שם ע"ש ובס' לבנון נטע כ' עליו, דבאמת טמא בכ"ש ע"ש [והובאו בדרת"ש קץ ג']

דף י"ב ע"א. מלמד שהחזירו למשה על כל המצריות וכו' מ"ש כ"ת. עו' בספורנו שמות ב' ו'. מטעם שיהי' החלב יותר נאות למזגי. ועי' בר"ן הובא ברמ"א יו"ד סי' פ"א סס"ז. דמן עכו"ם מזיק לו בזקנותו ע"ש. וזה שתפשו דוקא מן העבריות יב)

דף י"ט. במ"ש לענין יבשה ידו אם יניח תפילין בימין. והנה בההערה מירושלמי פ"ב ה"ג באחד שיבשה זרועו והקטיר קטורת זכיתי לזה. ונ"ב בשו"ת אבני נזר או"ת סי' א'. בשאלתי זו אם שידו השמאלית אין בה שום הרגש. וכ' שם ג"כ דבדברי הרשב"א **(הגהת לבנת המנחה מאת המחבר שליט"א

ח) ופלא שלא הזכיר גמ' ערוכה בסוטה ו' ע"א שזינתה מפרחי כהונה ר"א אומר וכו' ואפשר דמטעם זה פליג ר"א ואוקמי' באוקמתא אחרינא ועיין שם ח' ע"א ויתגרו בה פרחי כהונה וכו' עיין רש"י ז"ל ולפי הנ"ל י"ל דלרבותא קאמר שגם אצלם משמשי בהמ"ק מצוי היה"ר

ט) וכבר הבאתי נמי מסנהדרין כ' ע"א נשים לפני המטה ובתוס' שם ד"ה נשים וכו' דכיון דשעת צער הוא ליכא למיחש להירהור וכו' עיי"ש, וכן עיין במו"ק כ"ב ע"ב אחד האיש ואחד האשה רשב"א האשה וכו' וברש"י שם ובהרא"ש שם ועוד מכמ"ק וקצרתי כאן

י) הוא כמש"כ לעיל משכוהו לבה"מ וכמו שאמרו בסוטה כ"א תורה אגונה ומצלי בין וכו' ע"ש ורמב"ם סוף הל' אי"ב שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה וע"ש במגיד ועין אבות דר"נ פ"כ כן הנותן ד"ת על לבו וכו' הרהורי זנות הרהורי יצה"ר וכו' ע"ש ומכאן אפשר לשאוב מקור לדברי הרמב"ם הנ"ל, ומ"מ לדין ת"ח אין נפ"מ ועיין קדושין פ"א דל כרעך מקמי גהינם וכו' ע"ש ועל רב יהודא אמרו בנדה י"ג ע"א אימתא דמרא עליה דקרי שמואל עליה אין זה ילוד אשה ע"ש וכל הגדול מחבירו וכו' עיין סוכה שם דף נ"ב הנ"ל ושם בקדושין מעשה דרב עמרם חסידא ושם ע"ב מעשה דרחב"א ובשעה שהיה גרים בגינתא ובכלל אין שום גדר לזה רחמנא לשזבן ועיין בב"ת דף קס"ד ע"ב ש"ע אין אדם ניצל מהן בכל יום הרהור עבירה ע"ש ורב עמרם אמר ד"ז ויש לקצר ועיין מד"ר שה"ש בפ' הנה מטתו שלשלמה וכו' אם באתה אשה לפניך לבית המדרש לשאול לך שאלה על כתמה ועל נדתה תהא רואה אתה כאילו שיצאת מירכך ואל תתן עיניך בה ותתפחד מדינה של גהנים עכ"ל, ועיין מהרי"ל הל' מילה ולא תכנוס אל תוכו להיות ג"כ סנדק לשם להמול הילד על ברכיה משום פריצות שתלך אשה בין אנשים וכו' כי הנכנס אצל היולדות להביאו דרך הנשים וכו' ואמר מסתמא מזה קפיד והר"מ שלא תכנס האשה בעזרה בין האנשים. מסתמא ג"כ לא יכנס איש בין הנשים דכל המרבה להתרחק מהן הר"ז משובח ועיין עוד ע"ז י"ז ע"ב

יא) עיין במהרש"א שבועות ג' ע"א על התוס' עש"ה וצע"ק בדבריו דא"כ האיך כתבו דגדול יגלח אשה, וצ"ל דבאין ברירה אחרת שאני וגם מביא כהן זקן אך א"כ אשה נמי, ובענין הנ"ל ראיתי כעת מלתא חדתא דהיא עתיקא קדישא מאחד הראשונים עירין קדישין ה"ה הראב"ן ז"ל בסי' צ"ה שאלה ז' וז"ל פ"ק דסוטה תנן ר"י אומר וכו' ואמרינן ר"י חייש להרהורא ופרכינן עלה הא דאר"י ביבמות ר"פ האשה שהלכה לעולם אינה נאמנת אא"כ באתה בוכה ובגדיה קרועים ואמרינן בגמ' שם ההיא דאתאי לב"ד דר"י אמרו לה התלמידים קרע בגדיך סתרי מזייך ולא חייש ר' יהודא? תשובה, לאו פירכא הוא דגבי סוטה מגלה לבה ומגלה שערה לגמרי עד שנראה שערה ובשרה להכי חיישינן והא דאמר הכא בגדיה קרועים בגדיה העליונים ואין בשרה נראה ואע"פ ששערה נראה כיון שאין בשרה נראה ליכא למיחש להרהורא א"נ סוטה א"א חייש להרהורא הכא פנויה ל"ל בהרהור עכ"ל, ולו"ד מפניו היתי אומר שאין כאן קו' כלל וכלל מכ"ט, וגם חילוקו בין א"א לפנוי ג"כ צע"ק דלא משמע כן בכמ"ק בתלמוד, ועיין ב"ש אהע"ז ס' כ"א ס"ק ב' והרהור אפי' בפנוי' אסור מדאורייתא ע"כ. וגם עכ"פ נדה הוית וערוה דאורייתא הוא וגם א"כ מאי הקשה שם בסוטה בהא דר"י גבי נסקלת דלא חייש ר"י להרהורא והא י"ל נפ"מ באשה פנוי' אך דוחק דסתמא קתני ואין לחלק בדין זה בין פנוי' לא"א, ואכמ"ל עוד בזה וגם בדרך פלפול קצת יש להעיר דכיון שנגמרה דינה לסקילה ויוצאת להרוג פקעה מינה איסור א"א וכה"ג עיין ירושלמי סנהדרין פ"ב הל' ג' ויאמר דוד וכו' מבוא בדמים דם נדה ושפ"ד וכתב במה"פ הא דלא קאמר א"א א"ל דדוד לשיטתו אזיל דחשיב ליה כאלו מת שכבר נגמר דינו אך אין למידין מדברי אגדה. ובהג' ציון ירושלם שם מציין למדרש פ' נח פ' ל"ר שאמרו וכי יש אישות לדוד הלא מורד במלכות הוא וחשוב כמת ועכשיו הותר קנעתו (פי' אשתו ובמד"ר מסוים שם מפורש וכאילו הוא מת ודמו מותר ואשתו מותרת עמד שאול ונתן מוכל אשת דוד על פיו לפלטי בן ליש וכו' ע"ש) והוא דבר חדש דכל שעומד למיתה שוב ליכא איסור א"א ובתשובה ביארתי כל דברי המיימוני ועיין יפ"ת עכ"ל, וכנראה לא ראה במה"פ, וגם לפי ירושלמי ומד"ר זה, יש מקום לחלק בין הבעל והאשה וקצרתי

יב) א"י מה הוסיף ע"ד הלא לזה רמזתו בקיצור לעיין בביאור הגר"א ובש"ך ובפמג"ד עיי"ש שזה מבואר.)**