מנחה חריבה שצז

ב"ה. ד' לס' „וצויתי את ברכתי“ תרפ"ז לפ"ק. גאלין הע"י

החיים והשלו' וכט"ס לכבוד הרב הגאון המובהק לעי באורייתא. יגע ומצא יותר מכדי מדתו. תורתו תורת ארץ ישראל. מכרזת ואומרת. ראה זה אדם גדול הוא. גדול הוא שם. ושם שם לו. חק ומשפט. ערוגות הבושם גן הדסים וכו' כש"ת מוה"ר פנחס שליט"א עפשטין. בעהמח"ם אוריין תליתאי. ומנחה ירושלים אחד מיקירא ושופריא דקרתא דירושלם תובב"א

אחרי הברכה. יברכך ד' מציון! [ברכה מציון, עזרה מציון וכו' פסיקתא דר"כ ומדרש שו"ט תהלים י"ד] הגיעני ספרו. המלא וגדוש על קצות התורה ודין הניין לי. כי נתבשמתי מתורתו. תורת א"י. [אין תורה כתורת א"י מד"ר בראשית ט"ז. ילקוט שמעוני שה"ש] (ועיין אבות דר"נ פכ"ח רשב"א אומר ת"ח הדר באר"י ויוצא חו"ל פגם וכו' ע"ש המחבר,) והנני לאמר בזה קבל עם כי יפה עשה בעטו. עט של ברזל ועופרת. למען יעמוד למשמרת לדורות. עדי ביאת ינון

עיינתי באיזה מקומן של שבחים והנה אמרתי להעיר באיזה הערות וציונים: ובטובו ותן מקום לדבריי הדלים והרזים. לקרב שיחתי בתוך ספרו ולהעלות שמי וזכרי בתוך ארצינו הקדושה. בדף ד' ע"ב בענין אם אברים חייבים בקבורה ועי' פתיחה רבתי איכה בסופו הי' מוצא אצבעות והי' מלקטן ועי' ברש"ש שם ובהגהות הרד"ל ועי' במשנה למלך פי"ד מהל' אבל הכ"א ד"ה אשר אם כזית מהמת חיוב. בקבורה ע"ש. ואם יש מצוה לקבור נפלים עי' מ"א סי' תקכ"ו סק"כ ושדי חמד מע"ר הקו"ף כ' ממ"ש בזה ועי' כתובות כ' ע"ב אר"ח מתוך שהנשים קוברות נפליהן ע"ש ובשליא של ולד. ע"ש בשד"ח כלל ל"ז. צריך קבורה. וה"ר מירושלמי שבת ס"פ ח"י. דהוא ערבון לארץ. ולא יפה עושין הנשים שזורקין לבה"כ ע"ש. ובענין שיחות הנשים להמתין בנפל. ב' וג' ימים מלקוברו. עד שיבריא האם. כי יש סכנה בזה [עי' דרכי תשובה סי' קט"ז ס"ק מ"ג שאין להשגיח ע"ז] א)

ובשן של אדם חי. אם חייב בקבורה. עי' ברכות כ' ע"ב דין גרמא וכו' וברש"י ביר עצם. ונ"ב שם בשם הערוך דהוי שן דאינו מטמא ע"ש וראי' דא"צ קבורה. והעולם נהגו לזרקן. ולפמ"ש כ"ת בדף קע"ה. בשם הספרי דאפי' מחוסר שן הוי מחוסר אבר. א"כ מחויב לקוברו (א"ה יש לדחות ואיני ראיה וק')

בדף ה' ע"ב. בחליצה אם פטור או קנין. מ"ש הירושלמי שם דהוי קנין. הנה החכם צבי בסי' א' חקר אם הוי כוונת מצוה או קנין ע"ש. והעירותי מירושלמי הנ"ל. ובפ"א הא' ע"ש. ובהגהות השו"מ על הח"ץ מרמב"ם. ועי' בפני יהושע גיטין ס"ה. ומנחת חינוך מצוה תקצ"ט מ"ש בזה. ואבני נזר או"ח סי' תפ"א מק"ג. ושד"ח חליצה סי' א' ל"ה. והארכתי בזה בחי' ב)

דף ז' ע"א בענין אשה בעזרה. הארכתי בזה הרבה בחי' והבאתי מירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ג מוכח דאסורה לכנוס לעזרה. וע"ש בציון ירושלים. ואשה נכנסת לעזרה. בתמי' ע"ש ג) ובמועד קטן י"ח ע"א אשה בי מדרשא לא שכיחא ע"ש. ועי' שד"ח מע"ר חתן וכלה סי' א'. ועי' ראש יוסף חולין בריש המס'. ובשו"ת הרי"ם השמטות להל' שחיטה וה"ר מחגיגה ט"ז ע"ב ד). ולכאורה לשיטת רש"י דאשה בעזרה אסורה ק' הא חנה התפללה ה) בעזרה בהיכל ד'. ומוכח ע"כ כתוס' ועי' תוספתא ערכין פ"ב ה"א וז"ל מעולם לא נראית אשה בעזרה אלא בשעת קרבנה בלבד וכו' וע"ש. במצפה שמואל. וברכת הזבח שם

ואם יש חשש גירוי יצה"ר במקדש ע"ו שו"ת טוב טעם מהדו"ק סי' קפ"ט מדרש רבה פ' ויצא בביהכ"נ אין יצה"ר שולט ומכ"ש בבית המקדש ע"ש ו). ויש לעי' מסוכה נ"ב ע"א תיקון גדול. דנשים מלמעלה וכו' ויצה"ר שולט ע"ש משמע דגם בביהמ"ק שולט. ועי' ירושלמי סוטה פ"ג ה"א ואפי' ילד אין יצה"ר מצוי לאותה שעה. ומשמע אח"כ שולט ז). ואולי

כוונתו **(הגהת לבנת המנחה מאת המחבר שליט"א

א) הס' שדי חמד מערכה זו לא נמצא אתי אף בשאלה, וא"י מה הוסיף בה לסמן כת"ר על דברי הלא כל המראה מקומות הם גלויים ב"ה לפני שם בספרי עיין שם. בשם השבות יעקב ח"ב והח"ס סי' קמ"ד

ב) ועיין מעכ"ת בעמק יהושע דיני חליצה סימן כ"ג ארוכות ג"כ בענין זה והעיר ג"כ מהירושלמי שהבאתי וכ' א"כ מוכח דחליצה הוי מצוה ולפ"ז נמי לפי מאי דקיי"ל דחליצה פטור נמי הוי מצוה דמאי נ"מ עכ"ל

ג) וכן הביא כבר זה הציון ביפה עינים לקדושין שם דף נ"ב עי"ש

ד) זה הביא נמי הגאון ר"ש מדעסא בהגהותיו לקדושין שם ועיין מש"כ שם הגיעב"ץ ז"ל

ה) א"ל להתפלל מותרת דלכ"ע אין זה רק איסורא ומעלה דרבנן ולתפלה התירו כמו לקרבנה. ועיין תוס' סוטה ד' מ' ע"ב ד"ה והאמר וכו' א"כ מהו וישב שישב עצמו בתפילה ע"ש וליכא לחלק נמי בין קדושת משכן שילה לקדושת עולמים דהיינו משכן היינו מקדש ועיין שבועות י"ז וסוטה י"ז ע"א ובחדושי שם וכן משמע בתוס' סוטה הנ"ל דאין נפ"מ לענין זה ואכן לא מצאתי מבואר שחנה התפללה בהיכל ד' פנימה ודילמא סמוך למזוזת היכל ה' וכדכתיב ועלי ישב על הכסא על מזוזת היכל ד' ולא רחוק ממנו לצד השני התפללה וכדילפינן בברכות ל"א ע"ב מעמכה בזה ועיין תוס' שם

ו) אולי הוא בגדר מה שאמרו אם פגע בך מנוול זה משכוהו לבה"מ, ועיין קדושין פ"א ע"א סקבא דשתא וכו' שפרש"י שם שיש קבוצת אנשים ונשים לשמוע הדרשה וכו'

ז) ירושלמי זה הובא בתוס' סוטה י"ט ע"א ד"ה וכהן:)**