מנחה חריבה שצ

דלמה צריך לאוקמיה באכסדרה של בנין הו"ל דמיירי שהיו תלושים ובנוים על אבנים כמו שתרץ לה לענן הקו' הכל בכתב וכו' וצ"ע ובסוכה שם צ"ל לפ"ד כמו שהבאתי בשם הרש"ש ות"ל שכוונתי לזה במקצת וצ"ע ומה שהקשה שם בהג' תועפות ראם עיי"ש לק"מ לענ"ד ואכ"מ להאריך ואצלי הם מובנים דברי היראים בע"ה רק הנ"ל צע"ק ומה שהקדים היראים וכתב יש לשאול היכי עבדינן „אכסדרה של בנין“ משמע דאי כדקס"ד מעיקרא דהוי אכסדראות של עץ, לק"מ מהא דהכל בכתב יכו', ואפילו אי נימא דהוי מחוברים לקרקע, מ"מ כיון שהוי של עץ לא הוי בגדר בנין כמי בנינים של היכל והעזרות ודו"ק ולק"מ על זה מעירובין דבוזקין של מלח דפריך שם אי דמבטלה מוסיף אבנין משום דהוי כענין עפר דהוי ממון אחד עי"ש ודו"ק אבל גבי עץ לא הוי כמי בנין היכל אבל אי באכסדרא של בנין קשה וע"כ תירץ דמיירי בתלוש, וא"כ ניחא בפשיט בהא דבימה של עץ דבעץ לא הוי כמו מוסיף לבנין, ושם בסיכה צ"ל דהגזוזטראות הוי של בנין וצע"ג כמי שהארכת שם בספרי ובזה צע"ג דברי היראים, שהיא בעצמי הביא הגמרא דסוכה שם, ובדברי הרש"ש וי"ל דבריו די"ל דפריך אז זין דהוי של אבנים מהבנין גופה, אבל מהגזוזטראות לק"מ משום דהוי של עצים ולכך לא הוי מוסיף אבנין ולא מוכח מטעם דהיו לפי שעה ע"ש ודו"ק – ויש להרחיב הדברים ולבארם היטב אי"ה

שייך לספר מנח"י דף ל"ד ע"ב בענין דחיישינן להרהורא במש"כ שם יש להביא גם הה א דאמרינן במו"ק כ"ב ע"ב על או"א קורע את כולן וכו' אחד האיש ואחד אשה רשב"א אומר האשה קורעת את התחתון ומחזירתו לאחוריה וכו' עיי"ש ואת"ל דפליגי אי חיישינן להרהורא במקום מצוה, שו"ר במרדכי שם סי' תק"ד עיי"ש ומסיק ויש פוסקין הלכה כר"ש וכו' והקרעיה הוי למעלה מבית הצואר ולמטה עד שמגלה את לבה וצריך לק' בחוץ כנגד העם „ואין לחוש להרהורא דאין יה"ר מיגרי בשעת צרה“ עכ"ל. ולקמן שם דהאמר והאשה שוללת לאלתר מפני כבודה, עיין בנומק"י, שכתב לפי שגנאי לאשה אע"פ שאין לבה מגולה לעמוד בבגדים קרועים, ועין קדושין דף פ' או בשעת אנינתו הוי תביר יצרא עיי"ש

לדף קנ"ה ע"ב מש"כ בשם ס' חרדים דעל ישראל המצוה להתברך מפי כהנים ע"ש וכן כתבתי כ"פ, מצאתי ג"כ בקינטרס המכונה שו"ת מן השמים מחד מקמאי, בסי' ל"ח וז"ל במקום שיש כהנים הראוים לברך ב"כ ולא נהגו לברך אפילו פ"א בשנה, ושאלתי ע"ז אם יש עבירה בד"ז או אם יש לסמוך על ר' יעקב שאמר שאין הכהנים מצווים לברך אא"כ ישראל אומרים להם עכ"ל השאלה (והוא תמוה?) והשיבו אלו ואלי עוברים הם ישראל שאין אומרים להם דומין שאין חוששין לברכת אביהם שבשמים, וכהנים כשאין מברכין מעצמן ג"כ שהרי כתוב ואברכה מברכך ומכלל הן אתה שומע לאו עכ"ל וצ"ל כוונתו דמ"מ מדרבנן איכא חיוב וכמו שהבאתי שם בזה כ"פ, עכ"פ סיוע גדול לספר החרדים בסברא הנ"ל, ועיין בספר כה תברכו על דיני ברכת כהנים. וע"כ יש להעיר מכל הלין על מה שראיתי בערוך לנר במס' ר"ה דף כ"ח ד"ה ושמע שמתמה על הפ"י והיום תרועה דמאין פש"ל דבר"כ לצאת הוא דזה לא שייך רק בדבר שהוא חיוב המוטל על האדם ובזה שייך לצאת י"ח אבל בבר"כ אין הישראל מחיוב לשמוע בר"כ והרי בשום מקים לא צותה התורה כן וברשותי הדבר תלוי וכו' וא"כ מוכח דבר"כ היא ענין צרוף ולא ענין לצאת עיי"ש ונעלם ממנו כל זה, הנ"ל והוכחתו שם יש לדחות וקצרתי כעת, ובענין אי כיפין איתן להעלות לדוכן שהארכתי בזה בספרי נו"נ עכשיו בזה עם רב וגדול במח"ס גפי אש וז"ל

יום ה' לס' תרומה תרפ"ו לפ"ק. שוכ"ט לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם צדיק תמים אין גומרין עליו את ההלל וכו' כקש"ת מוה"ר פנחס עפשטיין שליט"א בעיה"ק ירושלם

אתמול לעת ערב בא לידי מנחה מירושלם עי"ק ספרו היקר והנכבד מנחה שמינה ושמחתי בו כמוצא שלל רב וראיתי בו ידו הגדולה וגדולת תורתו אשרי העם שלי ככה, ומיד הצצתי בו כפי מסת הפנאי שלי ותבט עיני בדף קנ"ג שהקשה מר על הפרמ"ג או"ח קכ"ח דכופין על ברכת כהנים הא הי' מצוה שמתן שכרה בצדה וכ' בדף קס"ג שהציע הקו' לפני הגאון ר"י דיסקין זצוק"ל ואמר פרפרת נאה דזה תלי' בפלוגתא אם ברכה לכהנים ילפינן מואני אברכם הכ' בצדה ממש כמל"מ פ"ב מעבדי' או מאברך מברכך, ולענ"ד לא שייך הכא כלל הכלל דאין כופין על מצוה שמשב"צ דזיל בתר טעמא דכיון דאינו רוצה בשכר שקצוב לו מן השמים על עשיית העשה אין כופין כ"ז אם המצוה רק לטובתו אבל ברכ"כ אף שכהן נמי מתברך אבל עיקר בר"כ להעם והם יתברכו בזה אפי' אם צועק אינו רוצה במתן שכר מ"מ כופין בשביל טובת העם לא מבעי לס' חרדים מובא בהפלאה ספ"ב דכתובות וש"ת ס' קכ"ח דכשם שמצוה על הכהנים לברך כן מצוה על העם להתברך ע"י כהנים וודאי דל"ש לפטרו מפני שמחן שב"צ אלא אפי' לריטב"א סוכה דף ל"א דס"ל דעל העם אין מצוה ואם אין רוצין להתברך אין חל העשה על הכהן מ"מ עכ"פ אם ישראל רוצה כופין אותו וכבר הארכתי בדבר זה אי בזה שייך אם אמר לא בעינא דל"ה עשה כלל כדכתובות מ' גבי אונס או דומה למ"ש הרשב"א בתשו' סי' י"ח דאין מברכין על החולה בדעת אחרים ויישבתי מנהג ישראל שעתה אין כופין מטעמים שונים והארכתי בספרי ח"ג בס"ד שכבר עתה הוא בדפוס ועתה אין כאן מקום להאריך: מוקירו ומכבדו כערכו הרם והנשא הק' אברהם שטערן תשובה יום כ"ה תברכו לחודש אדר תרפ"ו

שלו' וישע רב לצורב ורב ה"ה הרב הגאון וכו' כש"ת מוה"ר ר' אברהם שטערן הי"ו קבלתי כרטיסו ועם ספרו, בתודה רבה והנני שולח לו רצוף פה את ספרי